ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המשחקים מוכרחים להימשך

דף הבית בית מדרש מבט על התקופה מאמרים אקטואליים מאמרים נוספים Bookmark and Share This Shiur in English



גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

המשחקים מוכרחים להימשך


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה

מי אני, חובב ספורט מושבע בלבי, שאשפוך קיתונות צוננים על ההתלהבות העולמית מהמשחקים האולימפיים שנערכים כעת בבייג'ין שבסין. המשחקים האלה אמורים לקדם, לכאורה, אחווה עולמית, רב-תרבותיות, הגינות, מיומנות, כישרון וכבוד למגוון האנושי.
אך כל המטרות האלה הן רק רעש וצלצולים, מסווה נלעג למטרות האמיתיות שמסתתרות מתחת למחזה המרהיב הזה. המטרות האמיתיות הן תאוות בצע בסדרי גודל של מיליארדי דולרים, לאומנות, יעדים פוליטיים וסגידה עתיקת יומין לגוף האדם ולנפלאותיו. המשחקים האולימפיים הם דרך לחזור ל"ימים הטובים" ההם של היוונים ושל תרבותם ההדוניסטית והפגאנית.
הגישה החסודה וההכרזות הנאצלות של נותני החסות של המשחקים ומגוון הוועדים שלהם הם הדברים שמעוררים בי סלידה יותר מכול.
בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים בתקופה המודרנית ראינו שוב ושוב כבוד לרוצחים ולעריצים, מעשי רצח והתנקשויות ואדישות כלפי חיי אדם וסבל אנושי - כל זה בשם האצילות של תחרויות הספורט. לא משנה איפה המשחקים נערכים או אילו טרגדיות אנושיות באות בעקבותיהם - הטוב העליון מושג בחזרה על המנטרה "המשחקים חייבים להימשך!" ובמשחקים כולם שווים או לפחות כמעט שווים, הרודן והמדוכא, הרוצח והקורבן, האשם והחף מפשע, החזק וחסר הישע. נו, מילא. המשחקים חייבים להימשך.
האולימפיאדה שנערכה בברלין בשנת ה'תרצ"ו (1936) העניקה להיטלר בחינם מעמד מכובד בעולם. כדי שלא לפגוע ברגישויות שלו, החליט הוועד האולימפי האמריקני בהנהגת אייברי בראנדג' האנטישמי ודומיו להוציא את הספורטאים היהודים מהנבחרת. כמה מביך היה להיטלר שדווקא אמריקני שחור, ג'סי אוונס, היה כוכב המשחקים. אך היטלר התגבר על המבוכה ונקם את נקמתו. בגללו לא נערכו משחקים בשנת ה'ת"ש ובשנת ה'תש"ד. כמה עצוב, כי הרי המשחקים היו אמורים להימשך.
בתקופת המלחמה הקרה, ברית המועצות, מזרח גרמניה ושאר ארצות הגוש המזרחי התגאו בשיאים של הספורטאים "החובבנים" שלהם שזכו לאימונים מיוחדים ולסובסידיות נכבדות. ההישגים שלהם נועדו להוכיח לאנושות את העליונות של האידיאולוגיה המרקסיסטית על זו של המערב הקפיטליסטי והמנוון. אך האולימפיאדה לא שמה לבה לזה, כי הרי המשחקים חייבים להימשך.
בשנת ה'תשל"ב (1972) נרצחו 11 ספורטאים ישראלים ומאמניהם באולימפיאדה בגרמניה, אבל גם לזה לא הייתה משמעות, כי הרי המשחקים חייבים להימשך.
היום מדינות "נאצלות" כמו צפון קוריאה, סודן, זימבבואה ואיראן, בין היתר, שמחסלות ומרעיבות מיליוני בני אדם, מתקבלות באולימפיאדה כאורחות מכובדות. יש בה גם משלחת מ"פלסטין", מדינה שלא קיימת אבל נמצאת שם רק כדי להרגיז את העם היהודי על השגיאה שעשה העולם כשהתיר למדינה היהודית לקום לפני 60 שנה, אבל זה לא משנה. המשחקים חייבים להימשך.
ומה עם המדינה המארחת, סין? 36 מחנות ריכוז שמאכלסים מאות אלפי אנשים מסכנים, שיא של פגיעה אדירה בזכויות האדם בעשור האחרון, ו"הישג" של חיסול לפחות שמונה מיליון מאזרחיה בשישים השנים האחרונות - כל אלה דברים חסרי חשיבות מפני שהמשחקים חייבים להימשך. הבעיה העיקרית עם זה שסין מארחת את האולימפיאדה היא הערפיח בבייג'ין, ובכל זאת, המשחקים חייבים להימשך.
חכמי התלמוד תיעבו את משחקי הראווה של היוונים. הם סברו, ובצדק, שהם פגאניים, אלימים, לא מהוגנים ובסופו של דבר חותרים תחת האנושיות וערכיה האמיתיים. מסופקני אם הם היו משנים היום את דעתם לנוכח האופן שבו המשחקים מתנהלים.
גם כאן, בישראל, אנחנו עדים לטרגדיה של אחד הספורטאים שלנו שאיבד את אביו יום לפני תחילת המשחקים. לא אדון שום אדם בשעת צערו, אך האמירה שהוא יודע שאביו היה רוצה שהוא יתחרה בכל מקרה, רק מראה שהתפיסה הזאת שהמשחקים צריכים להימשך בכל מחיר חדרה עמוק-עמוק לתוך החברה שלנו. מה עם המסורת היהודית של "שבעה" וכבוד למבוגר, לאב, להורה? מה עם קצת גאווה יהודית? כל השחקנים בענפי הספורט המקצועיים בארה"ב יוצאים לחופשת אבל בנסיבות כאלה. חבר הכנסת רובי ריבלין אמר "אני לא הייתי מרשה דבר כזה במשפחה שלי, להמשיך להתחרות בנסיבות כאלה." חבל, רובי. אתה פשוט לא מבין. יהיה מה שיהיה, המשחקים חייבים להימשך.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il