- הלכה מחשבה ומוסר
- נושאים באמונה
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב קוק זצ"ל
3553
למרות שהרב זצ"ל לא מפרט במאמר השלכות מעשיות לימינו באופן ישיר, ניתן לשרטט כיווני חשיבה עקרוניים לכך, כיוונים העולים מרוחו הכללית של המאמר וממקומות אחרים אשר בכתביו:-
איחודם של מקצועות התורה:
עקב איחודן של תביעות הכלל ותביעות הפרט בעת הגאולה, אך טבעי הוא כי תופיע דרישה בתרבות התורנית ל'תורת ארץ ישראל', קרי, לתורה שתאגד בקרבה פנים שונים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה: הלכה ואגדה, גלוי ונסתר, שכל ורגש - "לא רק האגדה לבדה תוּאר מאור הרעיון הבהיר של תורת ארץ ישראל, כי אם גם ההלכה: יסודות הסברות, נתוח הפסקים, שרשי השיטות ומובנן הכללי הנעוץ בעמקי החיים הרוחניים והמעשיים. ולא רק התורה במובנה הלמודי, המצוי בד' אמות של הלכה, כי אם הארת החיים
כולם, הכל תלוי בעושר הרעיון. מעומק התחיה הרוחנית, המוכנת לתורת ארץ ישראל, הגבולים וקירות הברזל שבין ענין לענין, בין מקצוע למקצוע, ילכו ויקטנו. העולם הרוחני כולו יהיה מוסקר באויר חיי נשמות של ארץ חיים בסקירה אחת. הוד החיים לחמדת הרזים, ברק הפלפול, והתעודדות התחיה של כנסת ישראל על אדמת הקודש, ברור הלכות והתרחבות החזיון והשירה, חפץ השקידה המצוינת וחשק ההתפתחות הגופנית - כל אלה וכיוצא בהם, שבחוץ לארץ ובנוהג שבעולם לפני ימי התחיה העומדים אחר כתלנו, היו נדונים כרחוקים זה מזה וסותרים זה את זה, הנם עומדים לנו עתה להיות מאוגדים בחוברת של קשר ואגודת אמת, וכל אחד מסייע את חברו, להרחבתו והעמקתו, להתפשטותו ושכלולו" (אורות התורה יג, ד).
עבודת ד' באופן פחות סגפני מימי הגלות
עקב חזרתה של האומה לארצה ושובן של האידיאות לאחדותן, ניתן כעת, באופן יותר פשוט מבעבר, לבנות מודל חיים של קדושה ומוסר בתוככי מערכות החול –
"הגיע הזמן לפרסם בעולם, שהקודש, האידיאליות העליונה הראויה להיות נכספת מכל צדיקים, מכל ברי לב, הוא יונק מהחול... ואז יבא התור בעולם, שרוח הקודש ושאיפת הקודש יהיו הגורמים האדירים לבנין העולם ושכלולו, ויסור אז מהעולם אותו המצב של המארה העתיקה הרובצת עליו, המתבטאת במאמר הפילוסופי-המוסרי של החסיד בחובות הלבבות: 'שכל מה שמוסיף העולם יישוב מוסיף השכל חורבן', ויהיו ישוב השכל וישוב העולם הולכים בהדדיות גמורה" (מאמרי הראיה ב, עמ' 406).
וראה דוגמא בספרו של הרב עודד וולנסקי - אבן ישראל ג (עמ' יא-ל) המרחיב בנקודה זו, ואף משליך מכאן ליחסו של עובד ד' בדור הגאולה לסוגיות מוסריות נוספות דוגמת סוגיית 'השתדלות ובטחון'.
איחודם של הכוחות הפוליטיים והחברתיים באומה:
אם בימי הגלות, בהם הייתה פרודיות מובנית (והכרחית במובן מסוים) במבנה החיים הציבוריים של עם ישראל, הרי כעת, בעת הגאולה ניתן לאחדם. לאחר שכל כוח שמר בקנאות על צביונו במהלך ההיסטוריה הישראלית, יכול הוא כעת להביט על יתרונותיו של הכוח הנגדי ללא חשש שדבר זה יגרע מייחודו –
"שלשת הסיעות היותר רשמיות בחיי האומה אצלנו: האחת האורתודוכסית, כמו שרגילים לקראתה, הנושאת את דגל הקודש, טוענת באומץ, בקנאה ובמרירות, בעד התורה והמצווה, האמונה וכל קודש בישראל: השנייה היא הלאומית החדשה, הלוחמת בעד כל דבר שהנטייה הלאומית שואפת אליו, שכוללת בקרבה הרבה מהטבעיות הטהורה של נטיית אומה, החפצה לחדש את חייה הלאומיים, אחרי שהיו זמן רב עלומים בקרבה מתגרת ידה של הגלות המרה, והרבה ממה שהיא חפצה להכיר לטובה את אשר קלטה מרושם רוחם של עמים אחרים, באותה המידה שהיא מכרת שהיא טובה ונאותה גם לה; השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית ודורשת את התוכן האנושי הכללי של ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד. הדבר מובן, שבמצב בריא יש צורך בשלשת הכוחות האלה גם יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה, אשר שלשת הכוחות הללו יחד יהיו שולטים בנו בכל מלואם וטובם, במצב הרמוני מתוקן שאין בו לא חסר ולא יתר" (אורות התחייה יח).
בסיכום ניתן לומר שלפנינו שלוש השלכות ישירות מהמאמר 'למהלך האידיאות בישראל'. ביחסנו היום לתרבות היהודית- השואבת מן התורה.
הצורך ליצור מסגרות תורניות שיאחדו יותר ויותר את מקצועות התורה השונים בעיקר בין התחום ההלכתי והאגדתי, וכן מן הראוי כי עבודת המוסר האישית תעשה בפרישה פחות מוקצנת מאשר היתה בימי הגלות, וכמו כן קיים הצורך בעולם התורני ליצור מסגרות שיכילו כוחות פוליטיים שונים בתוככי מסגרת אחת.
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
מה עונשו של החוטא?
עץ החיים ועץ הדעת
הרב יהודה מלמד | כ"ג סיוון תשפ"א
"לא כעולם הזה העולם הבא"
עץ החיים ועץ הדעת
הרב יהודה מלמד | ל' סיוון תשפ"א
ציפיה לישועה - השראת שכינה בעולם
כלל ופרט בתורת הרב (2)
הרב ש. יוסף וייצן | י"ז תמוז תשע"א
מה היתרון של בני האדם על המלכים?
עץ החיים ועץ הדעת
הרב יהודה מלמד | ט"ז סיוון תשפ"א
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
לאן נעלמה האמת?
איך ללמוד אמונה?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה עיקר הגאולה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

טְבִילַת כְּלֵי אוּלָמוֹת וּמִסְעֲדוֹת
הראשל"צ הרב יצחק יוסף | אדר א תשפ"ב

טְבִילַת כְּלֵי אוּלָמוֹת וּמִסְעֲדוֹת
הראשל"צ הרב יצחק יוסף | אדר א תשפ"ב
שירות לאומי, השכלה ונישואין
הרב אליעזר מלמד | י"ג באייר תשס"ו
