ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גבורי כח עושי דברו ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ארץ ישראל ומצוותיה מצוות התלויות בארץ שמיטה התבוננות אמונית Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

גבורי כח עושי דברו

מתוך מגד ירחים גליון 107 בהוצאת "בית הרב"



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה

מעשה רב
בתוך המעלות והמדות התרומיות שבהן הצטיין מרא דארעא דישראל הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק (זצ"ל) – תופסת מקום מיוחד אהבתו לכל אדם מישראל ולכל עבודת ישוב ובנין של ארץ ישראל. במדת האהבה הזאת היה "משכמו ומעלה גבוה" מכל גדולי ישראל שבדורנו זה; ואני, אין מטרתי במאמרי זה לספר בשבחו של מרן וליזל ולחשוב כרוכלא את מדותיו ומעשיו הטובים על שדה בנין הארץ וישובה, אבל רוצה אני לדון כאן על פרט אחד,
מ ע ש ה ר ב , מה שסיפר לי ידידי הרב י. ל. הכהן פישמן , ולברר את העובדא הזאת מנקודת השקפת ההלכה.
והרי לפנינו "מעשה רב" של רבינו הגאון זצ"ל:
בהתאם להסכמת רבים מגדולי ישראל בדור הקודם ומתוך השקפתו ההלכית שנוסדה על יסוד דברי הראשונים היה רבנו הגדול הרב קוק מסדר בערב שנה של שביעית שטרי-מכירה כדי להתיר אי-אלו עבודות בשביעית על פי תנאים ידועים.
במשך הזמן כאשר הישוב התגדל והתרחב ובאו אנשים עם דעות זרות ונכריות להתנחל על אדמת ארץ ישראל , נמצאו בהם כאלה שלא חפצו בשום אופן לחתום על שטרי-המכירה. לא הועילה בזה גם השתדלות הסוכנות היהודית. הם עמדו בסרבנותם, ולבו הטהור של רבנו התכווץ מצער ומכאב ; והנה פעם אחת הזמין לביתו מספר רבנים ובתוכם גם את הרב פישמן, כדי להתייעץ בנידון זה. פתאום, בתוך השיחה התלהב רבנו, וקרא ואמר:
מוכרח אני לעשות את הצעד האחרון כדי להציל את הישוב מאיסור של פירות שביעית.
המוזמנים נבהלו וחשבו כי הרב רוצה להכריז שמתא על אלה הנקודות-של-הישוב העומדות בסרובן , אבל עוד טרם שהספיקו לעמוד על טיב כוונתו , והנה הוא המשיך את דבריו: "בכח התורה ועל פי הדין דהפקר בית-דין הפקר – הנני מפקיר את פירותיהם ונכסיהם של אלו הנקודות המסרבות לעשות שטר מכירה והן הפקר לכל מי שירצה לזכות. הנני זוכה בהם, בקרקעותיהם ובפירותיהם, והנני מוכר את הקרקע ואת האילנות שעל גביהם בהתאם לפסקי גדולי ישראל שקדמוני, ואז יעבדו בהיתר בשנת השמיטה..."
הרב ישראל מאיר בלומנפלד הי"ד (ורשה)
סיני, תרצז-ח


גבורי כח עושי דברו
רבו זאב שחור ז"ל, מיקירי ירושלים וידיד נאמן של מרן הרב קוק זצ"ל, מהדר גדול היה במצוות, ואף שומר שביעית היה. פרדס היה לו בסביבות פתח-תקווה, ובכל שנת שמיטה היה מפקיר פירותיו כהלכה, ואף טרח והעלה רוב הפירות לירושלים, ומסרם לחלקם לבני תורה שיזהרו באכילתם בקדושת שביעית.
והנה נקלע רבי זאב לתקופת משבר כלכלי, שפגע בו עד כדי סכנת התמוטטות.
השנה ההיא – ערב שנת השמיטה היתה, וחברו על ר' זאב קרובים וידידים, שהפעם לא יפקיר פירות פרדסו, אלא ישתמש בהיתר המכירה. והתמורה הנכבדה אשר יקבל עבור יבול הפרדס, תעזור לו לחלצו ממצבו הכספי הקשה.
אכן, הדבר היה מאד קשה לר' זאב. מצווה שהחזיק בה זה כמה שמיטות – עכשיו יוותר עליה? ורבתה מצוקתו הנפשית. אמרו לו קרוביו ידידיו שיעשה שאלת חכם, יפנה בשאלה זו אל מרן הרב זצ"ל, וכאשר יורה לו כך יעשה.
ברם, גם הצעה ישרה זו, עוררה חששות בלבו של ר' זאב, ראשית – זכר ר' זאב את הסערה שעוררו שוללי היתר המכירה, ומאבקו הנמרץ של הרב להוכחת יסודות ההלכה של ההיתר, והכרחו החיוני לפי המצב, ואם כן כמעט ברור מראש מה תהיה הוראתו של הרב ביחס לאפשרות השימוש בהיתר הכללי. שנית – חשש רבי זאב שימצאו בין קרוביו וידידיו שיקדימו אותו, וילכו אל הרב ויתארו לפניו את המצב הכספי שלו בצבעים שחורים, ותיאור מוגזם זה יכריע לצד היתר.
אולם לא היתה שום ברירה אחרת, בפני ר' זאב, והוא הלך אל הרב, ומסר לו על מצבו כמות שהוא.
והנה מספר ר' זאב: הרב הקשיב לדבריו בקשב רב, שאל כמה שאלות הבהרה, ואחר כך שקע במחשבה. לאחר כמה דקות של דומיה, קם הרב ממקומו, אחז בידי ואמר בהתרגשות: ר' זאב, עליך אמר הכתוב "ברכו ד' מלאכיו, גבורי-כוח עושי דברו לשמוע בקול-דברו" (תהילים קג, כ) כדרשת חז"ל בראש ויקרא-רבה: "בשומרי שביעית הכתוב מדבר"!, ולא בשבילך נתקן היתר מכירה. זכית ברוך השם להיות שומר שביעית בעבר, ותמשיך לשמור שביעית גם בעתיד, והקב"ה יקיים בך "וציויתי את ברכתי" (ויקרא כה, כא) וימלא חסרונך בדרכים אחרות.
תשובת הרב וברכתו – המשיך ר' זאב – חיזקו אותי וממש הכניסו בי רוח חדשה. ואמנם לא עברו ימים מועטים והסתדרתי עם כמה בעלי חובות קשים, המצב התחיל משתפר והולך בהדרגה ונתקיימה בי ברכתו של אותו צדיק. (מפי נכדו, ידיד נעורי הר"ר אלכסנדר זידקינד ברלין ז"ל). (הרב מ.צ. נריה, בשדה הראי"ה עמ' 286)

לתגובות, הארות ופניות: betharav@zahav.net.il.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il