ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
בפרשת שופטים עיקר הדגש היה מוסב על צווים ששייכים לכלל ישראל, כמו מערכת המשפט, תפקיד בית הדין הגדול (סנהדרין), משפט המלוכה ומצוות ששייכות למותר והאסור בניהול המלחמה. בפרשת כי תצא נמשכת ההדרכה בנושא שעת מלחמה, אולם לא בנושאים הקשורים בעצם המלחמה וניהולה, אלא להתנהגות היחיד בתוך המערכת הכללית. שמירת קדושת המחנה והקפדה על גדרי צניעות, הם אבני יסוד בשמירת החוסן של חיילי צבא ישראל. שמירת צניעות והקפדה שלא להזכיר שם שמים במקום שלא נקי, הם סגולה להצלחת המחנה בהתמודדות מול האויב: "ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש" - שמירה והקפדה על רמה מוסרית גבוהה היא הערובה של ההצלחה במלחמה נגד אויביך. גם דין אשת יפת תואר, שהתורה התירה בנסיבות מסוימות, מצביע על רמה מוסרית גבוהה - שחיילים גם בתוך סערת הקרב יכולים לבלום רגשות טבעיים, ולשמור על התרחקות מהדרדרות בתחום המוסרי, דבר שלא קיים כלל בצבאות אחרים.
מצד שני ישנו צווי למחות את זכר עמלק מתחת השמים, צווי שלכאורה נראה לא אנושי ולא מוסרי, ואיך זה מסתדר עם הצווים האלוקיים המדריכים לשמור על רמה מוסרית גבוהה?! אולם יש להבין שמחיית עמלק זה ביעור יסוד הכפירה מהעולם שהוא היסוד לכל הרשעות, העוול והשחיתות שקיימים בעולם. אם אדם יפנים שמחיית עמלק נועדה ליצור עולם של טוב, עולם שבו הצדק והיושר ואהבת האמת והמישרים הם היסודות שעליהם מושתת כל העולם, מי שחדור את האמונה הזאת, יראה שמחיית עמלק זו תופעה הכרחית להבאת הטוב בעולם. מי שפועל מהכרה זאת ודאי שלא יאונה לו כל רע ולא יושפע מאיזו שהיא תכונה לא טובה בגלל ביצוע משימות שנראות כאילו לא אנושיות. חז"ל אמרו שהמרחם על רשעים, בסופו של דבר עלול להתאכזר אל הצדיקים. המוסר האמיתי הוא מוסר של תורה, ולא מה שאנשים מהמיית ליבם והתרגשותם חושבים שזה אנושי, עד שבסופו של דבר מרחמים על מי שלא צריך לרחם. לכן יש לסלק את כל המחבלים ותומכיהם מכל חבלי ארצנו, ולא לשלח חופשי "מי שנטל ידיים עם מים" (שלא יחשב כאחד עם "דם על הידיים") שקיים לגביו חשש גדול שיחזור לסורו, כפי שהדבר ידוע בעבר, אלא יש ללכת ביד תקיפה נגד המחבלים, רק בדרך זו נשיג שלום ובטחון לאזרחי מדינתנו. והלוואי שהנהגת המדינה תלך לאור תורת ישראל והדרכתה, ואז נזכה להטיל אימה על הרשעים, ונזכה להשלטת שלום אמת ובטחון בכל מרחבי ארצנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













