כיצד נקיים מצוות שמיטת כספים בימינו? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
שמיטה
שמיטת כספים

4913

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רחל רשלין בת אלגרה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

יש אנשים צדיקים, שאוהבים לקיים מצוות נדירות. הם הולכים ומחפשים קיני ציפורים כדי לשלח את הקן, קונים אתון מבכרת לקיים מצוות 'פדיון פטר חמור', קונים שדה קטנה לקיים בה מצוות התלויות בארץ.
רובנו עדיין לא הגענו למעלה זו, אך פעם בשבע שנים ה' מפגיש אותנו עם מצוות שמיטת כספים. איננו צריכים לרדוף אחריה, שהרי ממילא אנו חייבים לתת לה תשומת לב בפרוזבול, ואולי גם נקיים ממנה מעט במעט תשומת לב?

מה עניינו של הפרוזבול?
הרב יעקב אריאל שליט"א רב העיר רמת גן
שמיטת כספים היא רעיון נפלא. אחת לשבע שנים יכול הלווה להשתחרר ממעמסת החובות הרובצת עליו ומדכאת אותו, ולפתוח דף חדש בחייו. האביון משתקם והפערים בחברה מצטמצמים. עין טובה ולב פתוח יוצרים אוירה חברתית חדשה.
אולם על רקע הכלכלה המודרנית, הרעיון נראה, לכאורה, אוטופי ולא ישים. הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי זמין. האשראי הוא החמצן של הכלכלה ובלעדיו אין מסחר ותעשיה. משמעותה המעשית של שמיטת כספים עלולה להיות, שבעלי הון שלקחו אשראי וגרפו רווחים נאים, לא יפרעו את חובותיהם, ינצלו את המלווים וינשלו אותם מכל רכושם. כדוגמה נתייחס לבנקים: בקץ שנת שמיטה הבנקים יודיעו לכל לקוחותיהם שכל ההשקעות הושמטו וכולנו נישאר חסרי כל!
האם התורה ציוותה על ניצול ועושק כה חמורים?
לשם כך נועד הפרוזבול שתיקן הלל, למנוע מהלווה להשתמט מחיובו. חשוב לדעת, שהמנגנון למניעת הניצול היה עוד לפני תקנת הלל. אומנם התורה לא הבחינה במפורש בין הלוואות מסחריות להלוואות צרכניות, אולם אי אפשר להתעלם מסגנון פרשת שמיטת כספים המכוון כולו לאביון. מטרתה העיקרית של המצוה היא החמלה על האביון ולא להתעשרות קלה על חשבון התרוששותם של המלווים.
המנגנון למניעת העושק נרמז בתורה בכך שהציווי נאמר בלשון יחיד, וכפי שנדרש בספרי: "תשמט ידך- ידך תשמט ולא המוסר שטרותיו לבית דין, לפיכך תיקן הלל פרוזבול מפני תיקון העולם".
כלומר, לפני תקנת הלל מי שרצה שחובותיו ייגבו, היה מוסר בפועל את שטרותיו לבית דין, ובית הדין היה גובה את החוב. עם ריבוי ההלוואות המסחריות לא יכלו בתי הדין לעמוד בעומס הרב ולדון בכל שטרי החובות שהגיעו אליהם. התוצאה הייתה הידרדרות מוסרית. אנשים נמנעו מלהלוות, הן הלוואות עסקיות, בגלל חשש מניצול השמיטה לגריפת רווחים לא מוצדקים, והן הלוואת צרכניות, בגלל חשש שהשביעית תשמטן. נוצרה נורמה חברתית כללית של ביטול אחת המצוות הגדולות שבתורה - הלוואה וגמילות חסד, (ההלוואה על כל סוגיה נחשבת כמצות הצדקה הגדולה ביותר!).
הלל הזקן ראה את המצוקה הקשה והדילמה שבין מצות שמיטת כספים, הנוהגת רק אחת לשבע שנים (ולדעת רבים, החל מבית שני רק מדרבנן), לבין מצוות ההלוואה התדירה והחשובה. והרי עולם חסד ייבנה! לכן עמד והתקין את הפרוזבול.
הלל לא המציא את הגלגל הוא רק השתמש במנגנון משפטי קיים ופישט את השימוש בו. לא כניעה ללחצים כלכליים הניעה את הלל, אלא להפך, שאיפה לתיקון ערכי. התנאים הכלכליים הכניעו אנשים ללחצים חומריים והיה צורך להציל לפחות חלק מערכי הצדק והחסד.
הפרוזבול אינו פיסת נייר שבאה לעקוף מצוה. אדרבה, הוא בא לחזק את המצוה ולא הייתה שום כוונה להשתמש בו שימוש גורף גם כלפי עניים השרויים במצוקה. זו הסיבה שגדולי ישראל בכל הדורות (לדוגמא: ר' יהונתן אייבשיץ - אורים ותומים ס"ז א') קראו לא להסתמך על פטור פורמאלי על מנת להימנע ממצות השמיטה, אלא לעשות לפחות זכר למצווה זו.
'נדיבי ארץ' מציעים לציבור הרחב הצטרפות לקיום המצוה בפועל, לחתום על שטרי פרוזבול שיכילו בתוכם הלוואה לנזקקים שעליה לא יחול הפרוזבול. יש בכך בשורה חדשה של החזרת עטרתה של המצוה ליושנה. כל המהדרין במצות שמיטה נקראים בזאת להצטרף לרעיון החדש-ישן.

דיני שמיטת כספים וכתיבת פרוזבול
הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
א . מצוות עשה מהתורה להשמיט (לבטל) את החובות בסוף השנה השביעית, וכן ישנה מצוות לא תעשה - שלא לתבוע את החובות אחר שנת השמיטה. כיום, שמיטת כספים נוהגת רק מדברי חכמים, הן בארץ והן בחו"ל (שו"ע, חו"מ, ס"ז).
ב . מצוות לא תעשה - שלא להימנע מלהלוות לחברו קודם השמיטה מחשש שהחוב יישמט. נחלקו האחרונים בדעת ספר החינוך, האם גם בזמן הזה קיים לאו זה מן התורה .
ג . לפיכך, חוב שהגיע זמנו להיפרע לפני סוף השמיטה (ערב ראש השנה תשס"ט) בטל, ואסור לתובעו אלא אם כן ישתמש האדם בתקנת הלל הזקן - פרוזבול! (גיטין ל"ז). משמעות "הפרוזבול" - מסירת החוב לבית דין שהם יגבו מן הלווה. למעשה, רוב אוכלוסיית בעלי המשפחות במדינה, חייבת לכתוב פרוזבול. גם נשים חייבות במצוה זו (בן איש חי פ' כי תבוא).
ד . מלבד הלוואה רגילה, גם לרשימה דלהלן צריך לכתוב פרוזבול: חוב לבעל חנות (מכולת וכדומה), משכורת של שכיר שהגיע זמן התשלום, חסכונות בבנק שזמן פירעונן הגיע, יתרת זכות בכל חשבון עו"ש רגיל בבנק, צ'קים שהגיע זמן פירעונם לפני תום שנת השמיטה (מאמר מרדכי להגר"מ אליהו שליט"א, עמוד קל"ז), אישה שלוותה משכנתה ככר לחם, שמן, סוכר וכדומה (בן איש חי(.
ה . מנהלי הבנקים צריכים לסדר פרוזבול אם רוצים לתבוע את לקוחותיהם בתום השמיטה. רצוי שגם מנהלי גמ"ח יסדרו פרוזבול לחומרא.
ו . שני נוסחי פרוזבול מופיעים בדעת הפוסקים: לדעת השו"ע צריך למסור לבית דין חשוב שרבים מינוהו עליהם, ואילו לדעת הרמ"א מספיק בית דין של ג' תלמידי חכמים כלשהם.
פרוזבול מועיל רק כשללווה יש קרקע בבעלותו, לכן לפוסקים הספרדים המלווה עושה קניין בפני ב' עדים, ומקנה באמצעותם קרקע שלו לאלו שלוו ממנו, ומודיע וכותב שמוסר באמצעותם את החובות לבית דין החשוב שבעיר (רבנות מקומית, בית דין רבני). לפוסקי אשכנז הולך לפני ג' דיינים כלשהם ומוסר להם הפרוזבול בכתב ועושה עימהם הקניין ומקנה להם הקרקע, שהם יגבו החובות עבורו.
ז . חסידים ואנשי מעשה (וכן פורסם ע"י "ועד נדיבי ארץ פעמונים"), נוהגים במיוחד להלוות כסף לעני, על מנת שיישמט החוב ויקיים בהידור מצוות שמיטת כספים (מנהג זה מקורו בבן איש חי, שכותב שאף נשים נהגו בחסידות זו בערב ראש השנה של סוף השמיטה).
ח . אם נכתוב פרוזבול, ונזכה שיבוא המשיח בערב ראש השנה ושמיטה תחול מדאורייתא, יפסוק לנו משיח צדקנו עם משה רבינו ואהרן הכהן כיצד ננהג (מאמר מרדכי עמ' ת"ר).

לזכות בירושת הארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א - ראש מכון התורה והארץ
התורה מצווה אותנו: "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו" (דברים ט"ו). בפסוק זה, אין הבחנה בין הלוואה שנתנה לעני להלוואה שניתנה לעשיר - "כל בעל משה ידו". אולם לאחר מכן נאמר - "אפס כי לא יהיה בך אביון", אם כן מצוות שמיטת כספים שייכת בייחוד לאביונים, והדברים לכאורה סותרים?
עוד מוסיפה התורה ואומרת "כי ברך יברכך ד' בארץ אשר ד' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה". ושוב קשה - מצוות שמיטת כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ (רמב"ם שמיטה ויובל ט', ב'), אם כן - מדוע הברכה רק בארץ ולא בכל מקום?
נראה שמצוות שמיטת כספים יסודה הוא הסידור החברתי בתוך בני ישראל. כאשר המלווה משמט את ההלוואה, הרי שכל המערכת הכספית בעם מתחילה מקו אחד ישר, אין מלווים ואין לווים, אין אדונים ואין עבדים, כולם מתחילים מנקודה אחת. כאשר מתחילים כולם מבראשית הסידור החברתי צודק יותר ומשוכלל יותר.
לפיכך, כשעם ישראל מקיים את מצוות שמיטת כספים ומראה שרצונו להגיע לאורח חיים אמיתי, אומר הקב"ה: "אפס כי לא יהיה בך אביון", גם הקב"ה מוכן לתת את חלקו שלא יהיה אביון בארץ. ובנוסף - הסדר החברתי שישראל עושים בשמיטת הכספים, מביא את הקב"ה לברך את ארץ ישראל ונחלתה, שהוא מקומם הטבעי של ישראל.
בתום שנה שלמה, שבה הכרנו את מעלתם וקדושתם של פירות הארץ, אנו באים בסוף השנה להכיר את מעלתם של ישראל. אין בישראל מעמדות של עשיר ורש, אלא מעמדות רוחניים, כהנים, לויים וישראל. כל זמן שישראל בגלות סדר זה לא יכול להתגלות, שהרי הגלות היא מצב של אנדרלמוסיה, וכשאין ישראל שומטים קרקעות אינם יכולים לשמט כספים, ועל כן התקין הלל את הפרוזבול. אולם כאשר אנו חוזרים לאדמתנו אנו חוזרים לחיוב שמיטת כספים (מדרבנן). לפיכך, אם רוצים אנו בסדר חברתי עלינו להתחיל במצוות שמיטת כספים.
לצורך קיום מצוות שמיטת כספים הוקמה קרן נדיבי ארץ, שבה כל אדם נותן הלוואה לועד נדיבי ארץ, שהם אנשים פרטיים, המקבלים הלוואות מהציבור. זמן פקיעת החוב הוא כ"ט אלול תשס"ח. באותו היום עם שקיעת החמה, תחול עלינו מצוות שמיטת כספים, שבה כל החובות יישארו אצל הלווים (ועד נדיבי ארץ). לאחר ראש השנה תשס"ט יעבירו חברי הועד את הכספים לקרן נדיבי ארץ, שהיא גוף צדקה מיסודם של "פעמונים". הכספים (לאחר ניכוי הוצאות) יחולקו לנזקקים על פי הנחיות הועדה הציבורית של נדיבי ארץ.
בנתינת הלוואה לנדיבי ארץ, אדם זוכה לקיים שתי מצוות - שמיטת כספים וצדקה. שתי המצוות הללו מבטיחות לנו את הארץ. בברכת התורה על מצוות שמיטת כספים נאמר שה' נותן לנו נחלה "לרשתה". ארץ ישראל היא נחלתנו מאז ומעולם, אולם בשמיטת כספים התורה מדגישה - "לרשתה", ללמדך שנזכה לרשת את הארץ רק אם ישראל ישמרו מצוות שמיטת כספים. יהי רצון שבזכות קיום מצוות שמיטת כספים וצדקה, נהיה נדיבים ונירש ארץ.

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ד,ה
ט שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג

בימה תורנית

בימה תורנית
מתי וכיצד נכון לדון לכף זכות?
רבנים שונים | ט תמוז תשס"ח
בימה תורנית
כיצד נחנך את ילדינו לאהבת תורה?
רבנים שונים | אלול תשס"ח
שמחת פורים
מקומה של השמחה ביהדות
רבנים שונים | אדר תש"ע
בימה תורנית
מה נעשה שנה הבאה?
גליון 216
רבנים שונים | טבת תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליעזר מלמד
הרב אורי שרקי
הרב ינון גרוסברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב הלל גפן
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב אליקים לבנון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו