ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על פי זה נראה לבאר מדוע לא הצליח בלעם הרשע לקלל את עם ישראל, ואומר כי הקב"ה "לא הביט אוון ביעקב", אך אין מובן סיום הפסוק "ותרועת מלך בו", מהי אותה 'תרועת מלך' ומדוע בגינה 'לא הביט און ביעקב'? אלא כפי שאמרנו שהכל מכל מידת האהבה וכפרש"י " ותרועת מלך בו" היינו מלשון רעות ואהבה, ומכוחה נהפך לטובה. ו' מלך ' היינו כשבלעם רצה לומר 'כלֵם' ונהפך ל'מלך', ע"י הרעות והאהבה (ועיין ע"ז ד, ב תוס' ד"ה רגע). פסוק זה נאמר בתפילת עמידה בראש השנה בברכת מלכויות, והיינו כי מיוחדת ברכת מלכויות, "אמרו מלכויות כדי שיעלה זכרוננכם לפני", ומעורר את מידת האהבה.
שמירת הלשון
"כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י), וכמו"ש הרמב"ן (שם) "כשהוא אומר דבר - אף על לשה"ר" ומקורו בירושלמי פאה (פ"א ה"א). ואע"פ שנצטוינו בצווי בפנ"ע על שמירת הלשון, באמרו "לא תלך רכיל בעמך", אולם ברמב"ן מבואר כי בשעת מלחמה ישנה משמעות גדולה לכל צווי וצווי, וכפי שהדגיש הרמב"ן "כדי שלא תסתלק שכינה מישראל", ובתחילת דבריו כתב "...כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי", והרמב"ן כפל דבריו גם בספר המצוות בהשגות על הרמב"ם (מצוה יא), וכן לקמן בדברים (כד, ט). ולומדים אנו מדבריו כי ישנם זמנים בהם נדרשים אנו להתחזק ביתר שאת, ובפרט בזהירות הדיבור... ועל אחת כמה וכמה בתקופתנו עלינו להרבות זכויות וחלילה להיגרר למחלוקות והכפשות, ד' יצילנו.
וכן ראיתי שמובא בשם החפץ-חיים זצ"ל שבא"י יש להיזהר ביותר מלשה"ר, כיוון שבא"י נשרש חטא הוצאת דיבה עוד מימי המרגלים. ולא רק מבחינת הזמן, אלא גם מבחינת האדם, שהרי המדרש אומר (ילקו"ש משלי רמז תתקנג), "מה תקנתן של מספרי לשה"ר, אם ת"ח הוא יעסוק בתורה", ובודאי שעצם הלימוד גם ירחיקהו מלכתחילה מלשה"ר. ודוד המלך אומר (תהילים יב, ח) "אתה ד' תצרנו מן הדור זו לעולם". ופרש"י שם: "מדרש אגדה יש ומיושב על הסדר, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש התורה במ"ט פנים לכל צד וזהו שבעתיים, והיה דוד מתפלל עליהם רבש"ע ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתיים בלבם. אתה ד' תשמרם, שמור אותם בלבם, תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם להיות דלטורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
