בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • מדורים
  • סיפורים ו×Ēולדו×Ē ×Ļדיקים
  • סיפורים נוספים
קטגוריה משני×Ē
undefined
3 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

סימה רקובסקי

בבוקרו של יום השב×Ē ×™×Ļא הרב מרדכי ׊ר×ĸבי בלוויי×Ē ×§×”×œ חסידיו מבי×Ē ×”×›× ×Ą×Ē ×œ×ĸבר בי×Ēו בירושלים, כשמ×Ļנפ×Ē ×ž×‘×¨×™×§×” לראשו, גלימ×Ē ×ž×Š×™ לגופו וכולו אומר הוד והדר. החבורה פץ×ĸה באטיו×Ē ×‘×ž×•×¨×“ הרחוב. לפ×Ē×ĸ הגיח מהסמטה הסמוכה רוכב אופנו×ĸ ×Ļ×ĸיר, ובראו×Ēו א×Ē ×”×—×‘×•×¨×”, שבמרכזה ×Ļו×ĸד זקן נשוא פנים ו×ĸ×˜×•×Ŗ בטלי×Ē, חמד לו ל×Ļון והחליט לה×Ēנכל להם.

×Ēחילה הפ×ĸיל א×Ē ×Ļופרו, שהר×ĸים בקולו ה×Ļורם, ולאחר מכן ה×Ēני×ĸ א×Ē ××•×¤× ×•×ĸו בקול ר×ĸ׊ גדול, ונס×ĸ בראוו×Ēנו×Ē ×‘×™×Ÿ המ×Ēפללים, שנסו בבהלה. ×Ēלמידיו של הרב ז×ĸקו חמס לנוכח ה×Ēנהגו×Ēו הפרו×ĸה של הרוכב, שרמס בריש גלי א×Ē ×§×“×•×Š×Ē ×”×Š×‘×Ē: "מדו×ĸ א×Ēה מ×Ēנכל לנו ומחלל א×Ē ×”×Š×‘×Ē?!" הם ה×Ēכנסו בז×ĸם סביב רבם, ומחו גם באוזניו. להפ×Ē×ĸ×Ēם אמר הרב: "הניחו לו, הוא לא א׊ם. האופנו×ĸ שלו א׊ם!"
טרם ×ĸיכלו ה×Ēלמידים א×Ē ×“×‘×¨×™×•, הגי×ĸ הרב לבי×Ēו ונפרד מהם בברכ×Ē ×Š×‘×Ē ×Š×œ×•×.

אחד המלווים שחזר לאחור, ראה א×Ē ×”×Ļ×ĸיר ×ĸומד באמ×Ļ×ĸ הכביש, כשהוא רוכן ×ĸל אופנו×ĸו ומנסה להפ×ĸילו. הוא ניסה שוב ושוב לה×Ēני×ĸו, אך לשווא. המלווה אמר ל×Ļ×ĸיר: "לחינם א×Ēה מנסה לה×Ēני×ĸ א×Ē ×”××•×¤× ×•×ĸ. הוא לא ייס×ĸ! א×Ēה פג×ĸ×Ē ×‘×›×‘×•×“ הרב ׊ר×ĸבי בכך ׊נץ×ĸ×Ē ×‘×™× ×™× ×•, והוא אמר לנו שאינך א׊ם אלא האופנו×ĸ שלך... לד×ĸ×Ēי, כדאי לך לגש×Ē ××œ×™×• ולבקש סליחה", אמר והורה לו א×Ē ×”×“×¨×š לבי×Ēו של הרב. הבחור ניסה שוב ושוב לה×Ēני×ĸ א×Ē ××•×¤× ×•×ĸ, וכשראה שאינו מ×Ļליח בשום אופן, החליט לגש×Ē ×œ×¨×‘ ולבקש א×Ē ×Ą×œ×™×—×Ēו.
הוא הלך בבוש×Ē ×¤× ×™× לבי×Ē ×”×¨×‘. הרבני×Ē ×¤×Ēחה א×Ē ×”×“×œ×Ē, והבחור ה×Ē× ×Ļל בפניה ×ĸל ה×Ēנהגו×Ēו הפרו×ĸה וביקש ׊×Ē×ĸביר א×Ē ×Ą×œ×™×—×Ēו לרב, וכן שיברך א×Ē ××•×¤× ×•×ĸו ששבק חיים...
הרב שחק לשמ×ĸ הדברים, וביקש להכניס א×Ē ×”×Ļ×ĸיר לבי×Ēו. כאשר נכנס ה×Ļ×ĸיר, אמר לו הרב במאור פנים: "בוא, בני. שב ואכול ×ĸמנו ץ×ĸוד×Ē ×Š×—×¨×™×Ē ×Š×œ שב×Ē!"
ה×Ļ×ĸיר היה נבוך מידידו×Ēו של הרב, שלו ה×Ēנכל לפני ׊×ĸה קלה. הוא היסס, ולאחר כמה דקו×Ē ×Š××œ: "האם אוכל לחזור אחרי האוכל לאופנו×ĸ שלי, וא×Ļליח לנסו×ĸ ×ĸליו?"
"בוודאי. ה×ĸיקר ׊×Ēשב ×ĸמנו כ×ĸ×Ē".
הבחור הסב לשולחן הרב כמי שכפאו שד. הוא האזין לקידוש, וס×ĸד ×ĸם הרב ו×ĸם בני בי×Ēו ץ×ĸוד×Ē ×Š×‘×Ē. ב×Ēום הס×ĸודה ר×Ļה לפנו×Ē ×ž×™×“ לדרכו, אולם הרב ×ĸיכבו באמרו: "מה החיפזון הזה? הישאר ×ĸמנו. ×ĸוד מ×ĸט יגי×ĸ זמן מנחה".
הבחור ה×Ēרגז ×§×Ļ×Ē, ואמר: "מנחה?! מה לי ולמנחה?!"
הרב ׊ר×ĸבי הפ×Ļיר בו שיישאר בכל זא×Ē ×ĸמם, ויס×ĸד גם ץ×ĸודה שלישי×Ē, והבטיח לו: "רק אם ×Ēישאר ×ĸמנו, האופנו×ĸ שלך ימשיך לפ×ĸול..."
הבחור, שזכר היטב א×Ē ×Ą×¨×‘× ×•×Ēו של אופנו×ĸו, נ׊אר בבי×Ē ×”×¨×‘ בלי×Ē ×‘×¨×™×¨×” ×ĸד ל×Ļא×Ē ×”×Š×‘×Ē. לאחר ההבדלה, אמר לו הרב: "שבו×ĸ טוב! הנך רשאי ללכ×Ē ×›×ĸ×Ē ×œ××Ÿ ׊×Ēר×Ļה. חזור למקום שבו השאר×Ē ××Ē ×”××•×¤× ×•×ĸ, ו×Ēראה שאין לו שום ב×ĸיה. אבל ד×ĸ לך שמשב×Ē ×–×• ואילך אופנו×ĸך ישמור שב×Ē!"
הבחור לא הבין מה הרב שח, ומיהר לרו×Ĩ ל×ĸבר אופנו×ĸו. הוא ניסה לה×Ēני×ĸו, וראה שהוא פו×ĸל כהלכה. אבן נגולה מ×ĸל לבו, והוא ה×Ēיישב ×ĸליו ונס×ĸ בשמחה לדרכו.
האופנו×ĸ פ×ĸל היטב כל ימו×Ē ×”×Š×‘×•×ĸ. כאשר החשיך יום ששי ונכנסה השב×Ē, נדם לפ×Ē×ĸ המנו×ĸ. ה×Ļ×ĸיר ניסה להפ×ĸילו שוב ושוב, ללא הו×ĸיל. הוא נזכר ברב הזקן ×ĸם הגלימה והחליט לחזור אליו, ולשאול או×Ēו מה ל×ĸשו×Ē ×›×ĸ×Ē. הוא ניגש לבי×Ē ×”×¨×‘ ׊ר×ĸבי, שקיבלו במאור פנים ואמר לו ביישוב הד×ĸ×Ē: "הרי הסבר×Ēי לך בשבו×ĸ ׊×ĸבר שאופנו×ĸך שומר שב×Ē, ולכן ×ĸליו לנוח ביום השבי×ĸי, וממילא לא ייס×ĸ ל×ĸולם בשב×Ē".
ה×Ļ×ĸיר נדהם לשמ×ĸ דברי הרב, ולא יד×ĸ מה לומר. הרב המשיך: "בני, ד×ĸ שיש לך נשמה גדולה. רק חדל מדרכך הר×ĸה. שב ×ĸמנו שוב... חזור ב×Ēשובה..."
הדברים ירדו לחדרי לבו של ה×Ļ×ĸיר. הוא ראה מולו אדם א×Ļילי, שהבליג ×ĸל ה×Ēנכלו×Ē ×›×œ×¤×™×•, ואת הקרין אהבה ואכפ×Ēיו×Ē, ×•× ×•×Ą×Ŗ לכך נזכר באופנו×ĸו המושב×Ē. הרהורי ×Ēשובה ה×Ļיפו א×Ē × ×¤×Š×•, ומאו×Ēו רג×ĸ ואילך זנח א×Ē ×“×¨×š חייו הקודמ×Ē ×•×”×—×œ לנהל אורח חיים יהודי.

י×Ļיר×Ē ×§×Š×¨ לסיפור ב×ĸל מסר יהודי שחווי×Ēם [email protected]
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il