ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בעקבות 'החינוך היהודי חינוך ייחודי' ;">

בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה הדרכות ונושאים בעבודת ה' מוסר Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשס"ח

בעקבות 'החינוך היהודי חינוך ייחודי'


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה

שאלה: ברצוני לשאול את כבוד הרב בעניין מה שכתב על החינוך. מדברי הרב משתמע שאדם צריך לנהוג לפי האופי התכונות והמידות שנבראו בו, ואינו צריך לתקנם או לשפרם, אלא רק ללטשם. יתרה מזו, כך צריך הוא לחנך גם את ילדיו. וכך מובן לפי דברי הרב לאורך כל המאמר, שאף אם הוא נוטה להקפדה, ילך בדרכו. ואם אכן כך - אין לנו צורך בכל ספרי המוסר וההלכה ראשונים ואחרונים. וברור לי שלא לכך היתה הכוונה, אבל עדיין קשה על סגנון דברי הרב שכך משמע מהם?

תשובה: אכן כך, האדם צריך ללטש את מידותיו ולא לשנותן. ועיקר מגמת ספרי המוסר היא ללטש את המידות, ולא לחייב את כולם להיות בעלי אופי אחד. ולכן גם יש בספרי המוסר הדרכות שונות, שכל אחד כתב ספר לסגנון מסוים. ופעמים שבספר אחד ישנן הדרכות שונות, וכשמעמיקים מבינים שמדובר על אנשים שונים. ובספרי מהר"ל הדברים בולטים יותר, שכן הוא רגיל להביא את דברי חז"ל ולפרשם, ובחז"ל כידוע מובאות הדרכות וסיפורים שונים, שכל אחד מחכמינו ז"ל הדריך לפי שורש נשמתו.

והמהר"ל מבאר איך כל אחד מדגיש צד מיוחד, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

זו הסיבה גם שספר 'מסילת ישרים' זכה להערכה יתירה, מפני שהוא נותן הדרכה כללית לפי הקו האמצעי שבדברי חז"ל, השווה יחסית לכל נפש, בלא להיכנס להדרכות פרטיות המתאימות לאנשים מסוג מסוים בלבד.

ארץ ישראל וחוץ לארץ
ראוי להוסיף כי יש הבדל בין עבודת המידות והתיקון שבחוץ לארץ לבין העבודה בארץ, וכפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל במאמר הדור, שההטבה המוסרית בחוץ לארץ היא יותר בדרך של דיכוי המידות הטבעיות וכבישתם, ואילו בארץ ישראל יותר בדרך של יישור המידות אל מגמת הטוב והיושר (ע' קיב). ההדרכה שמתאימה בחוץ לארץ אינה מתאימה לארץ, אלא "למי שתעודתם היא להיות כובשים, שריכוך לבבם היא שלמותם, וקימוץ כוחותיהם הוא שבחם ותהילתם". הדרכות אלה אינן מספיקות "לאותם שכבר מלאו כוח עלומים... להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה... לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים הרעננים, המסתערים ומתרוממים, כי אם נאיר לפניהם את הדרך..." (ע' קטו).

אמנם צריך למתן מעט את הדברים, כי ברור שגם בחוץ לארץ צריכה להיות הדרכה מתאימה לכל אחד לפי אופיו, וגם בארץ צריך אדם לכבוש את הצדדים הרעים שבמידותיו. אלא שבאופן כללי בחוץ לארץ הדגש יותר על הכבישה, ולכן ניתן יותר לחייב את כולם ללכת לפי הדרכה אחת, ואילו בארץ הדגש יותר על העצמת הכוחות הייחודיים וליטושם.

על כל אדם לכתוב ספר מוסר לעצמו

כהמשך לכך שלכל אחד מתאימות הדרכות מיוחדות לפי שורש נשמתו, כתב מרן הרב קוק בסעיף הראשון הקדמתו ל'מוסר אביך': "נראה שאי אפשר לצאת ידי חובה בעניין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה". ואמנם ברור שישנן הדרכות שהן שוות לכל נפש, ואפילו בהן ראוי לתת ביטוי אישי לפי אופיו המיוחד. "ואפילו הכוללים גם כן, יותר יבין על ידי מה שיחדש בהם מרוחו". ומי שמסוגל להעמיק בדעתו בבירור אופיו "אי אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה".
וכך היא דרכו של מרן הרב בכל הדרכותיו, כמו למשל במאמר "העונג והשמחה", בו הוא מדריך כל אדם ללמוד תורה באופן ובתחום המתאים לו יותר, שאז יהיה שמח ומתענג בלימודו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il