^ 1 לדוגמא בספר תוך הנחל ישנו פירוש של המהור"ש על הסיפור וכן יצאה חוברת על הסיפור ובעוד מקומות.
^ 2 כפי שהרחיב על כך הרב כץ בחוברת על הסיפור.
^ 3 כאשר האדם חושב שהכל תלוי בו ממילא הוא גם מוטרד מאד כיצד להגיע אל המטרה, אך כאשר האדם הוא פועל עם, הוא מבין שהוא אמור לעשות את חלקו והתוצאה איננה באחריות שלו.
^ 4 מענין להעיר שבסיפור של בן המלך מאבנים טובות העיקר הוא הבן של המלך ולא הבת של המלך, ואילו כאן פתאום המעניין הוא הבת ולא הבן ויש לעיין.
^ 5 זו מעלה מיוחדת של המלכות שבה עיקר ההתמודדות בעולם (כפי שמופיע בארכות לקוטי מהור"ן תורה א' ע"ש)
^ 6 נאמר בספרים שהקב"ה משתעשע עם נשמותיהם של הצדיקים בגן עדן, ונראה באופן הפשוט לומר שבגן עדן והצדיקים אשר נמצאים במהות השלמה שלהם ממילא השעשוע מופיע בצורה הנפלאה ביותר, אך אין זה היעד של כל המציאות, הקב"ה שוקק לעשות מחול עם כל המציאות שהכל יהיה קשור אל העד ועם ישראל יקבל שפע עליון של קשר אל הקב"ה (ה' חפץ למען צדקו - של עם ישראל).
^ 7 דיון זה אנו אולי יכולים לראות בדיון של משה עם המלאכים אשר רצים את התורה משה מוריד את התורה אל עם ישראל, שהמלאכים אמנם רואים את הנפלאות של התרה אך הם אינם באמת "זקוקים" אל התורה, לעומת עם ישראל אשר אין לו חיות בלעדי התורה.
^ 8 אמנם המתח הזה קים בכל אדם, בינו לבין הקב"ה וכן בין אדם לחבירו, במערכת התורנית אנו מוצאים שהדרך לפתרון של המתח הזה הוא האיזון בין החסד לבין הגבורה, המופיעה בתפארת וממילא מגלה את המהות של החסד והגבורה בהרמוניה שלהם באופן המושלם ביותר. כך בברכה מתחילים בברוך אתה, ואחרי זה אומרים אלוהינו בלשון נסתר, וכך אומרים שאו שערים ראשיכם, מי זה מלך הכבוד, ואחר כך אומרים מי הוא זה, דבר גדול ככל שמתקרבים אליו כך מגלים גם את ריחוק.
^ 9 עיין רש"י בראשית פרק ג' פסוק כב.
^ 10 ישעיה נד, ז - ח'
^ 11 רש"י ועוד.
^ 12 מסיבות שונות, ביניהם שהוא גורם להתקשרות, שכן על ידי הריחוק מבינים מה מפסידים, מתעוררת התשוקה לתיקון וזה אולי משהו מסוד הנסירה.
^ 13 שיר השירים ז, א'
^ 14 שישראל הוא חלוץ התשובה. וכל מגמתם של ישראל הוא לקשר בין העולם לבין הקב"ה וממילא כאשר ישראל יהיו שורים בתוך העולם ולא יופיעו את הקישור הזה העולם כולו ישאר במדרגתו.
^ 15 אולי אפשר לור שהדבר הזה של ההליכה ללא טוב, לטא נעשית לפי הסיפור מרצון בת המלך, אלא הוא חוטף אותה, שכן בפנימיות גם ברגע זה ישראל לא הולכים לשם מרצונם, זה לא בבחירתם (הערת הרב אברהם פרל שליט"א)
^ 16 דף ג, ע"א
^ 17 מסכת חגיגה דף ה' ע"ב
^ 18 סימן א' סעיף ב'
^ 19 במציאות זו אנו נפגשים בתנ"ך בסיפור של אלישע אשר היה לו את גיחזי אשר לא היה במעלה רוחנית המתאימה ולכך לבסוף לאחר נפילות וקלקולים דחה אותו אלישע אך אלישע עצמו שהיה במעלה רוחנית עליונה מאד, היה צריך "איש שטח" על מנת לעשות את המוטל עליו. וכן אפשר למצוא במקומות רבים שההוגים היו צריכים אנשים אשר אינם חיים את האידאלים האלו, את העולמות הרוחניים אך מסוגלים לבנות את הבסיס של ההופעה הזו והגדולים האלו ידעו להשתמש באנשים אלו בעת הצורך.
^ 20 נקודה זו הרחבנו בה בביאור על סיפור בן המלך שנעשה תרנגול הודי על הירידה של החכם אל העולם החומרי של בן המלך על מנת שיוכל להעלות אותו משם, וזו מסירות גדולה שצריך הצדיק לעשות למרות שבפני עצמו אין לו קישור כלל אל החומריות הזו, וע"ש.
^ 21 כשאגתו של ר' נחמן שאין שום יאוש בעולם כלל, שהוא יסוד בעבודת ה' של האדם.
^ 22 שמואל א' טו, כט'.
^ 23 עיין בהרחבה בסיפור בן מלך ובן השפחה שנתחלפו ובספרו של הרב ארז משה דורון - איש היער פירוש לסיפור זה, על התיאור השלם של הנפש בתוך היער וההתמודדות שלה כיצד לחזור אל המקום שלה. שם באמת הנפש הגיע אל היער ולא התדרדרה משם אך כאן מסופר על ירידה גדולה יותר על מבצר שמוביל אליו שביל ביער.
^ 24 הוא אמר ויהי, והאותיות האלוקיות הן המקיימות את המציאות, בעת הסתלק האותיות ממילא יתבטל כל העולם, והכל יחזור לתוהו ובוהו.
^ 25 עיין בהרחבה שהרחבנו בסיפור של בן מלך שנעשה תרנגול הודי, על הורדת הבגדים של החכם וכיצד דוקא מעשה זה נותן לו את האפשרות לתקן את המצב של בן המלך כפי שהארכנו שם.
^ 26 המוהר"ש פרש את המצב הזה שכל השומרים הם אחיזת עיניים בכלל, שעובדה שאין הם עוצרים אותו, וממילא כל המציאות הזו היא דמיונות בלבד ולא מציאות ממשית, אך נראה אולי על פי דרכנו לומר שהשומרים האלו יש להם כן אחיזה במציאות שהרי בת המלך איננה מסוגלת לצאת משם בלא עבודתו של השני למלכות, שהם שומרים עליה שהיא לא תוכל לצאת. גם השני למלכות איננו אומר לה "תראי שאין בהם ממש והם לא מסוגלים לעכב על ידך אם רק תרצי לחזור" אלא הוא צריך לעשות מעשה לא פשוט, לעבור נסיונות לא פשוטים על מנת לרומם את המציאות למדרגה כזו שהיא לא תעכב את החזרה של בת המלך. אלא שהנקודה המתחדשת כאן היא שבידי האדם להתרומם ולתקן עצמו למציאות כזו שאין לכל המציאות הגשמית, למרות שהיא מציאות, כל אפשרות לאחוז בו, שהם מסוגלים רק לעכב את הקשורים אליהם, את מי שנותן להם אחיזה בו ממילא הם שמים את ידם עליו, אך אם האדם לא נתן להם כל אחיזה ממילא באמת אין להם אפשרות לפגוע בו.
^ 27 עיין על כך באריכות בתורה א' בליקוטי מהור"ן ובהסברים על תורה זו, ביחס בין הטוב והרע וגם בהמשך באחיזת המלך בבת המלך, כיצד הוא אוחז אותה, ומדוע אין היא חוזרת אל מקומה הרי היא מכירה שאין זה מקומה והמקום הנראה טוב הוא באמת לא טוב.
^ 28 עיין במאמרי הראיה על כוחו של הדמיון שהוא היסוד של כל הקלקולים שבעולם. בלא הדמיון היה מכיר האדם מיד שאין כל אחיזה שקר ולא היה קשור אליו כלל. אלא שכח הדמיון הוא דבר חשוב במציאות שהוא היסוד של הנבואה, וכאשר האדם איננו משתמש בכח הזה באופן הנכון ממילא הוא משרת את הבחירה החופשית ואף נותן לאדם את האפשרות ליפול בתהמות החטא.
^ 29 יסודו של כל עולם השקר הוא מהניצוצות הגנובים אשר נגנבו מעולם הטוב ומשתמש בהם להחיות שכן לקלקול אין הרי כל חיות וכל מה שהוא מתקיים הוא מהיות הדמיון לאמת, הכלים של האמת.
^ 30 כפי שהרחיבו על כך בספרים רבים כגון בספר דעת תבונות ועוד.
^ 31 דברים אלו אנו נפגשים פעמים רבות בעולם, לדוגמא בעולם המוזיקה והשירים. השיר הוא דבר נפלא, עולם השירה הוא עליון מאד, השירה היתה בבית המקדש, אך כאשר אין היא נמצאת בהתגלות באופן הנכון היא ממילא מביאה לכל הקלקולים, אמנם היא נראית דבר נעים, דבר משמח, דבר מעורר, אך מי שחודר לעומק מכיר שאין בה באמת כלום אלא רק כלי שאפשר להשתמש בו באופן מתוקן וכך באופן המקולקל של ההופעה העכשוית ראוי להתרחק ממנה. וכן בכל הכוחות והתכונות הנמצאות בעולם.
^ 32 דבר זה הוא בענין של העלאת ניצוצות שהאדם מעלה באכילה. אמנם האכילה הגשמית עלולה להפיל את האדם אל הגשמיות אך אם הוא יודע באמת את היעוד שלו, הוא זוכר שהוא שליח, הוא זוכר שתפקידו להשיב את בת המלך, ממילא הכל קשור אל המהלך הזה הכל ישרת את היעד הזה ובכך הוא מעלה את הניצוצות שיש בדבר. שהרי באמת הכח המחייה את כל המציאות הם הניצוצות העליונים הטמונים בה, והכל נועד על מנת להופיע את הנצוצות האלו והשאלה האם האדם ידע לחפש את ניצוצות או שמא ילך לאיבוד בעקבות התענוגות של האוכל ויפול בכל המעטפות ולא יגלה עת הענין ואת החיות.
^ 33 למרות שישנם שם מעדנים כפי שמופיע בסיפור רק נאמר שהוא אכל, לא נאמר שהוא עשה יותר מאשר אכילה פשוטה, שכן לדידו האוכל עם כל המעדנים לא יוצא מכלל אוכל. פעמים שאנו פוגשים אנשים אשר מראיית המעדנים האוכל נהיה תרבות, נהיה דבר מרכזי מאד במהלך החיים, הוא מפסיד מלהיות כלי ונהפך להיות יעוד. האדם אשר רוצה שגם האכילה שלו תשאר אמצעי ולא תהפך להיות יעוד צריך להפנים באמת את המהות של האכילה, וכפי שאנו מכירים בעבודת האדם על התאוות כך גם צריך להתרחק קודם לכן אל הצד השני לגמרי, אל הריחוק לגמרי מן התאוות ורק לאחר מכן, לאחר שאין כבר כל חשש שהוא ישקע באותן התאוות ממילא הוא מסוגל להתייחס אליהן ולהשתמש בדבר בלא התאוות ובלא שהדבר יעבור את גבולו.
^ 34 שיר השירים ז, א'.
^ 35 כדברי האבן עזרא על איסור לא תחמוד במשלו שכאשר ישנו הבדל כל כך ניכר ממילא אין כל אפשרות להחליף, אין כל אפשרות להתקשר. לכך אולי אפשר להסביר את דברי חז"ל שלא גלו ישראל אל בין אומות העולם אלא בשביל להוסיף עליהם גרים, שכאשר ישראל נמצאים במעלתם המתוקנת והשלמה ממילא אומות העולם מכירים בעליוניותם של ישראל ואינם מכירים כלל באפשרות להתחבר אליהם, לכך כאשר ישראל יורדים בגלות והם מופיעים במערכות שכבר קשורות יותר אל אומות העולם, אך עדיין נמצאים במצב עליון יותר, מתוקנים יותר, ממילא אומות העולם באים להתחבר אל ישראל להתגייר.
^ 36 יסוד זה הוא נובע מכך שכל החטאים הם באים בעקבות כח המדמה שבלעדיו האדם היה יודע מיד לבחור בטוב ולהתרחק מהרע אלא שהרע הוא מתדמה לטוב, מראה את עצמו לטוב ובכך מטעה אחריו. (עי' מאמרי הראיה שיחות על ספר הכוזרי בהרחבה ובעוד מקומות על מרכזיותו של כח המדמה ועל היותו יסוד לעבירות אמנם הוא כח עליון אשר יסודו גם כן בנבואה ונפילות אלו של החטאים הם נובעים מהלקיחה של הכח העליון הזה אל המקומות תחתונים ולא שהכח עצמו הוא כח שלילי במהותו.)
^ 37 יש להרחיב בדבר על יסוד דברי חז"ל על קטרוגה של הלבנה, אשר אמרה שאין שני מלכים יכולים לשמש בכתר אחד, ואמר לה הקב"ה לכי ומעטי עצמך, שישראל נמשלו ללבנה ואומות העולם אל השמש, וממילא ישנו דיון שלם האם אפשר שתהיה שליטה של אומות העולם ושל ישראל יחד או שמא צריך שאומות העולם ישלטו בעולם ורק לאחר מכן כאשר ישראל יגיעו אל השלמות שלהם ממילא יאירו את העולם. ועיין על כך במקומות רבים אשר הרחיבו על הגמרא הנ"ל בספרי החסידות ועוד ואכמ"ל. (ולמעשה זה הפשט ברש"י "לאום מלאום יאמץ" (הערת הרב א.פ.)
^ 38 בנביא אנו מוצאים שאומות העולם נקראים המנאפים הזרים אשר באים על האשה ולאחר מכן לאחר שמספקים את תאוותיהם הם "זורקים" את ישראל לגמרי, ומשאירים אותם בלא כלום.
^ 39 דבר זה אנו מוצאים בבירור יסודי מאד במגילת אסתר ביחס של המלך אחשורוש אל המלכות שלו, שלמרות שושתי היא בת מלכים, היא ממשפחת מלוכה ולא הוא, הוא אשר שולט רוצה להשתמש בה על מנת לבסס את מלכותו, וכאשר היא מאיימת על המלכות שלו ממילא הוא פועל בנחרצות על מנת להבהיר את היות האדם "סורר בביתו". כל עוד שהדבר מסוגל לחזק את המלכות הוא יתמוך בו אך כאשר הדבר לא ישרת את התפקיד, ירחיק אותו באופן החד ביותר. אמנם אנו מוצאים בשמה המלך אשר נשא נשים רבות וביניהם את בתו של מלך מצרים, ובצורה פשוטה רצה לחזק בכך את הקשרים עם המדינות האחרות, והייתה נגד הדבר הזה ביקורת אלוקית לא פשוטה.
^ 40 אמנם בחז"ל במקורות המצויים אצלינו הדבר לא נמצא, אך אנו מוצאים בכמה ספרים שהביאו את הדבר בשם חז"ל, וממילא בודאי שיש דברי חז"ל אלו, אך אנו אין לנו את כל דברי חז"ל, ולכך לא הגיעו הדברים בידינו ואנו סומכים על המסורת של גדולי ישראל אשר ציינו בשם חז"ל את הדברים. אמירה זו מביאים בשם חז"ל הן בספר ראשית חכמה, והן הרב קוק בכמה מקומות.
^ 41 אמנם אפשר היה לומר שהסיבה לירידתם היא על מנת להגיע להתמודדות ועל ידי כך ששומרים על היותם מתוקנים ולא נותנים לעולם של הקלקולים להשפיע עליהם ממילא זוכים למעלות עליונות יותר, אך כל זה רק מתוך ראייה מצומצמת של הצדיק ושל הרצון האלוקי. אשר אין ענינו בעולם אך ורק לעשות את המצוות ולהשאר בתומתו אלא הוא יורד לעולם לפעול לעצם רצון ה' הפנימי ביותר ובכך הקשר שלו אל רבש"ע עמוק לאין ערוך.
^ 42 אבות פרק ה' משנה ז'
^ 43 שם.
^ 44 פעמים אנו מסוגלים לראות שמי שחולה במחלה הוא זה שמסוגל באמת להבין אותה ולדעת כיצד להתמודד עמה, אמנם כאשר הוא מגיע אל המעשה הוא נתקל בקושי בעצמו לעשות את הדברים. לדוגמא פעמים רבות רואים אנו נערים בגיל ההתבגרות אשר סובלים משינויים גדולים, מהתמודדויות לא פשוטות והם הם שמסוגלים להדריך בדיוק כיצד להתמודד עם הקושי שלהם, אלא שאין הם מסוגלים לקחת את הידיעה הזו אל עולם המעשה, ובאופן קיצוני יותר אנשים המכורים לסמים פעמים רבות יודעים היטב כיצד להגמל מהסמים שכן הם יודעים מה מושך אותם בסמים ומה יעזור להם לצאת מהסמים, אך הם לא מסוגלים בכוחות עצמם לצאת וצריכים את האחרים שיושיעו אותם מבית האסורים שהם בנו לעצמם.
^ 45 צריך להתגעגע לבת המלך, לא רק בגלל שהקב"ה מתגעגע אליה ומצוה אותו, אלא להכיר במעלת ישראל עצמם. (הערת הרב א.פ.)
^ 46 כך גם נאמר על אברהם שהוא זקן בא בימים שהוא בא עם כל הימים שלו, כל יום היתה התעלות וכל יום היתה התקדמות אשר מיוחדת לאותו היום וממילא כאשר האדם מנצל את הזמן הזה הוא גם מתעלה ובא עם היום הזה מה שלא היה לו קודם לכן.
^ 47 קהלת רבה ז, א'.
^ 48 ולכן למרות שרבות מדברים וכותבים על התפקיד של ביטול התאוות, ישנה עוד מדרגה של קידוש התאוות, הקישור שלהן אל היעוד שלמען הן נבראו, להופיע אותן בזכותן ובעליוניותן, כפי שמבאר הרב קוק בספרו אורות הקודש. אמנם העיסוק עם התאוות הוא לא פשוט, שכן התאוות הן כח מושך מאד, וכל עוד שהאדם לא התנתק מהן לגמרי, שהן לגמרי לא מושכות אותו, ממילא הוא לא מסוגל לעסוק בתיקון שלהן, ובהרמה שלהן אל הקודש, ולכן צריך קודם כל האדם להכניע את התאוות ורק לאחר מכן, כאשר הוא מרגיש בנפשו שהתאווה כלל לא מושכת אותו, הוא מסוגל רומם אותה ולהופיע אותה בצורה המתוקנת שלה ובכך יציל את השקועים בה, שחלף ההדבקות בה במדרגתה הנמוכה הם יבחרו להדבק במעלת העליונה.
^ 49 על היסוד של הכח המדמה, הרחיב הרב קוק זצ"ל בספרו מאמרי הראיה בשיעורים על ספר הכוזרי ואין רצוני להרחיב ולעסוק בדברים לכן קחנו משם.
^ 50 תחושת העראיות היא חשובה באדם, שנותנת לו את היסוד שהוא לא ישקע בעולם, והיא דוחפת אותו לפעול ולשנות בעולם, אלא שכאשר הוא לא בדיוק יודע מה לשנות ממילא הוא מחפש לפתור את התחושה הזו, בכל מיני פתרונות דמה, ודבר לא יעזור לו באמת, שכן כל הקישור שלו אל התאוות אך ורק ישקיע אותו יותר בעולם החולף וירחיק אותו מהעולם הנצחי.
^ 51 במדבר רבה כ, כד'.
^ 52 דבר זה ידוע בהבדל בין חכמת הקודש לבין שאר חכמות שבעולם, שהחכמה של החול איננה אמורה לשנות את האדם, ואילו האדם העוסק בתורה הוא אמור להיות אדם אחר, מתוקן יותר, אמנם בספר הכוזרי הפילוסוף מדגיש שצריך גם כן את תיקון המידות אך דבר זה מהוה רק נקודה צדדית על מנת שלא יפריע הדבר לשכל לחשוב ולהתקשר לשכל הפועל, אך בתורה הנקודה היא שונה לגמרי. בה הלימוד הוא גם במטרה לעשות, על מנת לתקן את האדם. ועיין על כך בגר"א במצב של לימוד תורה בלא מחשבה לתקן את עצמו ולכן ישנה גם דרישה לאדם לחזור בתשובה לפני שהוא בא לעסוק בתורה. והדברים ארוכים ואכמ"ל.
^ 53 על ענין השינה ננסה להסביר בהמשך בדבריה של בת המלך שהעיקר הוא השינה, וזהו הבירור השני שצריך לברר השני למלכות, ועל הנפילה בשינה צריך להאריך יותר והואיל וכאן הדברים הובאו אתייחס רק לחלק של הקשר לשינה בין השני למלכות לבין המשרת ועי' בהמשך.
^ 54 עיין באריכות בספר איש האמונה של הרב סולוביצ'יק זצ"ל במאמר איש האמונה הבודד על הצער של הצדיק ושל התלמיד חכם, בניתוח ארוך וכאן מתברר הנפילה הזו עד כמה באמת הצדיק הוא לבד למרות שהוא מוקף בהרבה אנשים, הם אינם יכולים להוציא אותו מהבדידות שלו, שבמקום שהוא עובר את הדברים אין הם מסוגלים לחוש כלל, ובודאי שאינם מסוגלים לחלוק עמו ולהיות חלק ממנו.
^ 55 עניין השינה הוא נושא ארוך שאין רצוני להרחיב במיוחד שכבר ארכו הדברים, אך פטור בלא כלום אי אפשר. צריך לדעת שהשינה היא פורקן של הנפש, כאשר האדם ער בעולם הוא פועל והוא חי ממילא הוא גם מוגבל בעולם. הנפש שלו מתפשטת על כל הכוחות אך המציאות מגבילה את הכוחות האלו שלא יופיע לגמרי אלא בתוך המסגרות שהיא קובעת. במצב זה של הגבלה, הנפש סובלת כמוכל כח עצום שמגבילים אותו. את הצער הזה אי אפשר לסבול, אמנם זמן מה אפשר אך בצורה קבועה ומתמידה אי אפשר, ולכן נתן הקב"ה באדם מתנה נפלאה והיא הזמן של התפשטות הנפש, בלא כל הגבלות אלא במצב שבו כח הדמיון שולט באדם והדמיון החופשי משחרר את הנפש. כך גם כאשר השני למלכות התעלה אל המדרגות העליונות והגיע אל המצב שבו הוא אמור לצאת מההגבלות של החומר, להגיע למצב שבו החומר הוא כלי בלבד ואיננו כובל את נפשו, באה הנפילה בצורה של שינה, האכילה היא החטא, והשינה היא התוצאה של האכילה. היא מגלה שהאדם בעקבות הנפילה שלו איננו מסוגל לקבוע את עצמו בזה העולם, הוא אמנם לא מסוגל בעירנות להתרומם מהעולם אך גם איננו מסוגל להיות כבול בעולם והוא זקוק לשינה, שינה ארוכה לפעמים ככל שהנפילה היא עמוקה, ככל שהכבילות היא קשה כך גם ההשקעה על מנת לצאת מהכבילות הזו צריכה להיות גדולה יותר.
^ 56 מסכת סהנהדרין דף עב, א.
^ 57 כמו שנאמר בפסוק "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה".
^ 58 לכך למדו בספרים שללמוד תורה שבכתב ביום ואילו תורה שבעל פה בלילה, כפי שמובא בשער הציון סוף ח"ב של המשנה ברורה, ובעוד פוסקים שדנו על הענין ועל הדין של אמירת תהילים בלילה, עיין יביע אומר ושו"ת ציץ אליעזר באריכות בנושא.
^ 59 משסכת עירובין סה' עמוד ב'.
^ 60 אין רצוני להרחיב כעת ביחס אל הרע ובאי מציאותו, אך ראוי לעיין בדברים בצורה מסודרת, ולדוגמא אנו מוצאים בירור על הענין בסיפור של ר' נחמן על בן המלך ובן השפחה שהתחלפו בחלק של הצחוק של היום מהלילה.
^ 61 מערכת זו אנו מכירים בנמשל של הקשר בין האדם לבין רבש"ע בקשר בין האיש לבין אשתו. האדם מתחבר אל אשתו, חי את הקשר הזה, ונבנה על ידו. אמנם גם בקשר זה אין אפשרות שכל אחד מבני הזוג יהיה חופשי לגמרי. יודע כל אחד שצריך הוא להגביל את עצמו, לשים את הגבולות שלו ובכך לתת מקום לזולת. בכך הוא גם כן יקבל את מה שהוא היה צריך מהזולת. וכך יבנה הקשר. אך ידוע גם כן, שאם בני הזוג יגבילו אחד את השני יתר על המידה, עתיד החבילה להיפרד. כל אחד מבני הזוג ירגיש את ההגבלה הגדולה וירגיש כל הזמן את ההקרבה עד שלא יהיה מוכן לשאת בה, ובכך החבילה בסכנה. על מנת שהקשר יבנה בצורה הנכונה צריך כל אחד לנסות לתת לזולת את המקום שלו, את החלק שלו שבו הוא אחראי, שבו הוא יכול להוציא את הכוחות שלו אל הפועל, שבו הוא מעט עם פחות גבולות, ומזה ינוק האדם את האפשרות להגביל את עצמו בכל שאר הדברים. אמנם בדרך המחוייבות של הנשואין לפעמים אי אפשר שחלק זה יהיה רחב, ולפעמים כאשר הוא פורץ את גבולו דבר זה גורם למשבר גדול, אך גם אי אפשר יהיה להתעלם ממנו, אלא חשוב יהיה להשקיע מחשבה כיצד שלא להפר את האיזון החשוב כל כך בין הדברים.
^ 62 ביחס אל השינה אנו יכולים למצוא כמה שלבים, אשר הם יקשרו גם את השינה אל עבודת ה'. יש את החלק של השינה שהיא על מנת שיהיה לאדם כח לעבוד עבודת ה' למחרת. פן נוסף ודרך לעבודת ה' בשינה היא על ידי מחשבה של גמילות חסד עם הגוף, אשר זקוק לכך, ונתינה לגוף היא גם כן דרך של גמילות חסד. וכן ישנן עוד דרכים שחשוב להתבונן בהן. וכל אחד יבחר את הפן והדרך המתאימה לו ובכך יתקדם גם בעצם השינה בצורה הטובה ביותר.
^ 63 מסכת אבות פרק ג' משנה י'.
^ 64 ועי' בהרחבה בדרך החיים בפירוש המשנה הזו של המהר"ל וכן במשנת יעבץ על המשנה.
^ 65 ועי' על כך בגמרא על דברים שמרחבים דעתו של אדם במסכת ברכות דף נז ועיין על כך בפירושו של הרב קוק זצ"ל "עין איה" על גמרא זו שדברינו מבוססים על דבריו שם.
^ 66 נאמר אך מעין מקוה מים יהיה טהור, ולמדו שמקוה צריך שיעור של 40 סאה מים על מנת שהטובל בו יהיה טהור, ואילו מעיין שהוא מתברך מעצמו איננו צריך 40 סאה. אמנם לא נאמר טעם בדבר, אך הנביעה של המעיין יכולה להוות לנו מקור לעיון בדברים, לנסות להבינם ובטוחים אנו שהדברים גדולים ועמוקים ואנו אך נוגעים בנקודות קלות המתאימות להבנתנו הדלה.
^ 67 שכידוע נאמר חוש זה על המשיח והריחו ביראת ה', ושחוש זה אין בו קלקול שהוא נוגע בנקודת החיבור בין הגשמי לבין הרוחני ואכמ"ל.
^ 68 מסכת חגיגה יד ע"ב דברי ר"ע אל גדולי ישראל שאתו שכאשר יראו אבני שיש שלא יאמרו מים מים...
^ 69 תופעה זו הרחבנו עליה במקום אחר על פי דבריו של הרב אורי שרקי שליט"א על ההבדל בין המון העם לבין זקני העם בשמירת המן ליום השבת בלא שיהיה ציווי, ובקישור בין העם לבין מדרגתו של משה מה שלא היה לגדולי ישראל. ואכן הבעש"ט הרחיב מאד בדבריו על המעלה של עמי הארצות, בסגולה של הפשיטות והתמימות, שהיא מדרגה גבוהה מאד, כאשר היא באמת איננה נופלת לתוך הבורות אלא ממשיכה הלאה ואיננה נופלת דוקא מתוך התמימות בעבודת ה'.
^ 70 התופעה בולטת ביותר כאשר אנו קוראים את הסיפור על דוד וגולית, (ועיין על כך באריכות במאמרנו "גדולה וענוה" בהתמודדות שאול וגולית לפני נפילתו של שאול, לבין לאחר הנפילה, וההתמודדות של דוד מול אחיו ואכמ"ל.
^ 71 שיר השירים ז, א'.
^ 72 יש פה גם חידוש שיש לה רחמנות עליו. "כמים הפנים אל פנים, כן לב האדם לאדם". גודל מסירותו למשימה, והגעגועים הגדולים אליה, מובילים שגם היא מתייחסת אליו, מרגישה בצערו.
^ 73 קמא סי' קעג.
^ 74 בראשית רבה (וילנא) פרשה טז ד"ה ד אמר רבי וכן בעוד מדרשים.
^ 75 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א
^ 76 איכא ג, ו'.
^ 77 סנהדרין כד, א'.
^ 78 הדברים שם ארוכים ואין באפשרותי להביאם לכן אזכיר רק נקודה אחת וראה את הדברים שם באגרות הראיה ח"א אגרת קג'.
^ 79 והרבה הרחיב על כך הרב קוק זצ"ל בספריו ועי' לדוגמא באורות התורה פרק יג' על תלמוד ארץ ישראל ותלמוד חוץ לארץ, וכן בספרו אורות, על הדמיון של ארץ ישראל שהוא היסוד ללימודה של התורה ובעוד מקומות ואכמ"ל.
^ 80 כך אנו מוצאים במקומות רבים שאמרו עשה כאן ארץ ישראל. או ירושלים דליטא וכד', שמתוך ההרגל של ישראל בגלות לא הרגישו כלל חסרון של ארץ ישראל ושל השכינה ולכן התרחקו מכל היעוד והחלו חיים רגילים עם תוספת של קיום התורה ומצוות. התפילות של החזרה לציון נהיו כצפצוף הזרזיר. וכאן דבר זה של יצירת מציאות נוחה שנראית בחיצוניות כמו המציאות המתוקנת, גרמה שלא תהיה דרישה ושאיפה אל התיקון. אף ידוע שכשהקצין הדבר בגרמניה גרם הדבר שהיהודים ישתקעו ול"ע נאבדו מן העולם הי"ד.
^ 81 דבר זה אנו מוצאים בספר הכוזרי על הגדרתו של החסיד, שהוא המושל ע"ש.
^ 82 ובספר אור לנתיבתי מופיע שדבריו נשמעים בתחילה לעצמו, שהוא שומע ומחליט באמת מה שהוא מאמין בו, מה שהוא רוצה, וממילא גם משפיע על האחרים שהם מקבלים את דבריו. ודבר זה הוא הבנין הנכון של הופעת האמת של האדם, ההופעה המתוקנת שהיא נבנית מתוך בנין ישר ונכון על פי הסולם של בניה שמתחילה מבפנים ומופיעה לאחר מכן בחוץ ומשפיעה על כל הדרגות החיצוניות.
^ 83 דברים יא, יב'.
^ 84 יחזקאל כב, כד'.
^ 85 כפי הסבר הרב חרלפ זצ"ל על הפסוק (מופיע במי מרום נמוקי המקראות) ולא כפי שמשמע מפשוטו של פסוק למפרשים שהיא לא טוהרה ולכן יש בה טומאה.
^ 86 מציאות זו של טבע שונה אנו מוצאים בישראל שמופיע בחת"ס שהגוף של ישראל הוא במעלה אחרת, והטבע שלו הוא שונה ולכן אי אפשר להשוות אותו לגוף של גוי.
^ 87 כפי שהסבירו בספרים על מציאות המלאכים, לדוגמא הרמח"ל במאמר העיקרים שלו המופיע אחר ספר דרך החיים, וכן בספר מלאכי מרום להרה"ג הרב מרגליות זצ"ל שהביא כן בשם כמה ספרים וע"ש. וכן בעוד מקומות רבים ואכמ"ל.
^ 88 בדיון היחס במעלה בין האדם לבין המלאך, האריכו רבים, ורבים הרחיבו על כך שהאדם עליון מהמלאכים לדוגמא המהר"ל בכמה מקומות בכתביו, וכן בספר נפש החיים באופן הפשוט על פי ספרי הקבלה.
^ 89 כמו שכותב ר' נחמן בליקוטים (תנינא א, א') "כי איש הישראלי נברא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים, וזה התכלית והסוף של ישראל, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ירושלמי שבת פרק ב'): 'עתידין צדיקים, שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת', שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", שהמלאכים יצטרכו לשאל מישראל, כשירצו לידע מה פעל אל. וצריך כל אחד לראות, שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים, אך צריך לשמר עצמו מאד ולראות, שיהיה לו כח לעמד בממשלה זו, שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו, חס ושלום, כי המלאכים מתקנאים מאד באדם כזה, שיש לו ממשלה עליהם, כמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (חגיגה טו:) על כמה גדולים, שבקשו מלאכי השרת לדחפו".
^ 90 כמו שמצינו שהשתמשו במלאכים, לדוגמא "וישלח יעקב מלאכים" ופירש רש"י "מלאכים ממש..." ובעוד מקומות. אמנם עשו זאת כאשר היה להם צורך, והיחס אל המלאכים מעולם היה לא של זלזול אלא של הערכת הגדלות, אך מתוך גדלות הזו של הצדיקים ידעו שגם המלאכים נבראו על מנת לשרת אותם.
^ 91 הדבר דומה למעלת נשמת ישראל שהיא עליונה מהמקום שהמלאכים יכולים לראות ולהכיר. וכך נאמר למשה כאשר הוא היה צריך לעסוק בדיון עם המלאכים על מתן התורה, לאחוז בכסא הכבוד ולענות להם תשובה, לאחוז במקום שממנו מקור מחצבת נשמות ישראל ובמקום זה אין גם למלאכים אפשרות להשיג. ויתר על כך, גם בענין הגאולה כבר אנו יודעים שהמלאכים אינם מבינים בכך ואין להם כל אחיזה בכך. בשו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש, ששאל שאלות חלום, התשובות שקיבל ממלאך, באות על כל מיני שאלות, אך כאשר שאל אותו על הקץ, אמר לו שדבר זה נסתר מעיניו, שכן זו מעלה עליונה יותר מידי שאין מהעבר הזה של הפרגוד ידיעה עליו.
^ 92 נראה שיש הבדל בינו לבין הענקים הממונים על החיות והעופות, לממונה על העופות אומר שאחיו הממונה על החיות שלח אותו יש מכנה משותף. לעומת זאת הוא נבדל מהם שמתעסק ברוח, ולמעשה נפגש בעצת אחיו, אבל לא מכוחו. (הערת הרב א.פ)
^ 93 ועיין באריכות בפרשיה בספר מלאכים א' פרק כב' ובהסבר ארוך על הענין בספר השל"ה.
^ 94 בשלב הזה יכול להיות שיהיו שניים למלכות שיתייאשו, שיבכו בכיה של יאוש, שלא יאמינו שאפשר להמשיך הלאה, אך ההמשך של השני למלכות מגלה לנו שהוא לא בוכה בכיה זו אלא הוא ממשיך, הוא חש את הכאב ואת הקושי, וממשיך הלאה. כך חשוב שאנו נלמד תמיד להמשיך, לא להשבר, לא להתייאש גם מדעות אחרות, גם ממחשבות הגיוניות.
^ 95 ועי' באריכות בדרשתו של הרב סולוביצי'ק בספר חמש דרשות בדרשה הראשונה בלימוד על יוסף ואחיו ובמאמרנו על דבריו והשואה אל תורתו של הרב קוק זצ"ל. נושא זה דורש אריכות רבה בבירור הרוח של הגאולה, ורוחות אחרות קיימות בעם ישראל ואין רצוני להאריך בהם אם כי הדברים חשובים ובעז"ה נתפלל שנזכה לדון בדברים ונפעל לבהירות גדולה יותר בעם ישראל ולגאולה שלמה במהרה בימינו.
^ 96 ועי' באריכות בספר אם הבנים שמחה על התהליך שדוקא אלו שרחוקים מרוח תורה הם אלו שבונים את הארץ, ומסביר כמה הסברים לתהליך וע"ש.
^ 97 משנה מסכת סוטה פרק ט משנה טו
^ 98 דבר זה בא לידי ביטוי בבניו של אהרן, אשר אמרו איש לרעיהו מתי ימותו שני זקנים אלו ואני ואתה ננהיג את העם. ומשה אמר לאהרן אחר מותם של בניו, שהם גדולים ממני וממך. (אמנם אפשר להסביר שאמר את הדברים האלו על מנת לנחם את אהרן ולא שכך באמת היו הדברים, כפי שמשמע מהמדרשים ומעוד מקורות חז"ל, אך בספרים הפנימיים מופיע שבאמת הגדלות של בניו של אהרן היתה מעבר לגדלות של ההורים, ולכן הדרישה שלהם להנהיג את העם לא היתה המצאה אלא שהם הרגישו שהם מסוגלים להנהיג בצורה גדולה יותר, אלא שהיו סיבות שהם מתו ולא הגיעו למצב של הנהגת העם). ועיין על בני אהרן בדברינו על פרשת השבוע שהרחבנו בנושא ואכמ"ל.
^ 99 ועיין לעיל מה שכתבנו על שתית היין של השני למלכות וכאן המצב דומה אם כי ישנם שינויים.
^ 100 בתורתו של ר' נחמן לא מצאתי הקבלה לכיס זה, אך בסיפור על הפיסח אנו מוצאים את האבן המיוחדת, שהיא התורה, שעמה האדם לומד להתמודד עם כל הדברים, עם כל הכוחות והקשיים הקיימים בעולם. עיין על כך בספרו של הרב ארז משה דורון שליט"א שהרחיב בביאור על הסיפור.
^ 101 כפי הידוע הסיפור על ר' זושא מאניפולי שנשלח אליו ת"ח ללמוד ממנו כיצד להתמודד עם ייסורים וענה לו ר' זושא (שהיה עני נרוד וסבל מחולאים ובמשפחתו מצרות) שכנראה שיש טעות שכן הוא מעולם לא היו לו ייסורים ואין הוא יודע לענות על השאלה.