ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בחסד המחלוקת ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים סיפורים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

בחסד המחלוקת


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל

מעשה באחד, שנתעוררה עליו מחלוקת גדולה, הלך ובנה לו מגדל גבוה וישב בו. קמו עליו אויביו והיו יורים בו חצים וזורקים אבנים על כתלי המבצר להפילו, ולא יכלו לפגוע בו.
ויש אבנים טובות הצומחות מתוך האויר ומתהוות מן האדים המתאבכים ואף בקרבת המגדל גדלה אבן טובה באויר, אלא שלא הגיע עדיין לגמר צורתה, ועל ידי שנפלו כאן חצים ואבני אש ומיהרו את צמיחתה של האבן הטובה ואף החישו את נפילתה. והאבן הטובה היתה מלאה חן ונפלה על גג המגדל. וכשעלה החכם על הגג להסתכל באויביו מצא את האבן הטובה ונטלה לידו. מיד זרח אור גדול מסביבו וכל אויביו כרעו נפלו לפניו וקראו: יחי החכם!
אולם הנשמות החלשות נופלות על ידי המלחמה והן בבחינת תשתפכנה אבני קודש, שהן נשפכות על יד החומה השפוכה מסביבן בטרם תגענה לידי שלימות.


התעוררות המחלוקת על האדם
ר' נחמן עצמו סבל רבות ממחלוקת על דרכו, רבים התנגדו אליו דוקא מפני שדרכו היתה ייחודית, לא מקובלת אף בין תלמידי הבעש"ט. הוא היה מוזר בעיני כולם, ואף הכיר את ההתנגדות אליו, ונטה לומר שמי שמתנגדים אליו זה לא הוא, אלא מי שחושבים שהוא, שיצרו דמות, ואליה מתנגדים אבל באמת אליו אף אחד לא מתנגד.
מוצאים אנו בכתביו רבות על היחס אל ההתנגדות אל האדם, וממילא דבר זה הוא דבר מרכזי מאד שהאדם צריך להתעסק בו, לברר אותו מה שורשו, מה עניינו וכיצד להתייחס או לא להתייחס אליו.
הסיפור מתחיל מהיות מחלוקת על אחד, אין מסופר מי הוא האחד, האם הוא צדיק, האם הוא אדם מיוחד או סתם אדם? למרות שהרמז כאן בולט שמדובר בר' נחמן עצמו שהוא האדם, ואף בהמשך מופיע שהאדם הזה הוא החכם, נראה שאי האזכור של מי הוא האדם הזה, גורם לנו להבין שמדובר בכל אדם, לא רק באדם מסוים אלא כל אדם יש לו את החלק הזה, את הנקודה הזו ואת ההתמודדות הזו, אמנם לא תמיד היא מבוררת ולא תמיד היא מגיעה לכלל התוצאות שכתב ר' נחמן, אך ידיעה זו גורמת לאדם לדעת שיש כאן דבר לא רק אל הצדיק, אלא גם אלינו באופן אישי, ישנה הדרכה כיצד להתמודד, דרך ההתמודדות שלה גדולה, גם האדם לומד כיצד להתמודד, ומכאן שהסתימה של היות האדם סתמי, גורמת לאדם פתח להסתכל על עצמו, כעל אותו אדם ולנסות לבחון כיצד להפנים את הדברים בחיים המעשיים.
המחלוקת וההתנגדות אל האדם מעוררת את האדם לחוש שאין הוא רוצה בדבר זה, הרי זה מגביל את האדם, זה גורם לאדם לקשיים להופיע את הענין שהוא רוצה להופיע, שהוא מאמין שעליו להופיע, וכל ההתנגדויות מעכבות אותו מלעשות את הדברים, וממילא סיפור זה מברר את הדרך כיצד לראות נכונה את המחלוקת, כיצד ללמוד ממנה להבנות ולהתקדם.
אמנם מחלוקת כפשוטו כפי שהיה לר' נחמן עצמו רוב בני האדם אינם מרגישים, אינם עוברים, שכן רוב בני האדם חיים בתלם, אינם מהפכנים אינם מחדשים דבר שקשה למציאות לקבל וממילא גם ההתנגדות שיש להם אינה מגיעה לכלל מחלוקת על כל המהות כפי שהיה לר' נחמן, אבל אולי דוקא מפני כך ראוי שנתבונן בדברים האלו, שכן כאשר הדבר איננו בקיצוניות, כאשר הוא מופיע בצורה חלקית קשה לראות ממה הוא נובע, ויותר קשה לבחון כיצד להתמודד עמו, ואך כאשר הוא מופיע בקיצוניות שלו, באופן הבולט ביותר ממילא יכול האדם לבחון אותו.
ושני אופנים יש בדחיפה של האדם אל הבחינה של הדבר הקיצוני: 1. היות הדבר בוער, גורם לו להרגיש את החיות שיש בדבר ואת הצורך לברר אותו, לפתור את הבעיה 1 , כפי שאדם הסובל מכאב יפעל הרבה יותר מהר לרפא את עצמו מאשר אדם אשר יודע על מחלה, אך איננו חש אותה.
2. ההופעה הקיצונית עוזרת לאדם להבחין בדבר בצורה ברורה, שהדבר החד הוא ברור, ולכך קל להתעסק עמו. ולכך ר' נחמן אשר חי הרבה בהתמודדות עם המחלוקת, ובעמקותו, ירד לשורשים של המחלוקת, ושל ההתנגדות אליו, ממילא ירד אל השורש של הענין, ויכולים אנו ללמוד ממנו על הקשיים שלנו, על ההתמודדויות שלנו שאף שאינם מגיעים ממש לכלל מחלוקת, אך מגיעים פעמים רבות לכלל התנגדות להופעה של הרעיונות, הרצונות ושל המעשים שאנו מאמינים בהם.
פעמים אנו חשים שדברים שכל כך פשוטים לנו אינם מתקבלים אצל אחרים, שכאשר הם אמורים להופיע הם נתקלים בקיר בטון של אטימות ושל התנגדות, וממילא נשארים חבויים בנו בלא אפשרות לפרוץ החוצה ולהשפיע.
תחושות קשות מתעוררות באדם כאשר הוא נפגש בהתנגדויות אלו, הוא מרגיש חסרון בו, חסרון שאיננו מסוגל להופיע במציאות, שהוא מנותק מהכל, ועל ראשן תחושת הבדידות המקרינה עליו צער רב.
כיצד יצא האדם מתחושות אלו, כיצד יתגבר על אותם המחסומים הנגרמים לו מצדדים שונים?

בניית המגדל

כאשר האדם בא להופיע את הענין שלו, את הדרך שלו בתורה, את הדרך שלו בעבודת ה'. ואף באופן היותר כללי את עבודת ה' בעולם. ממילא ישנה התנגדות אל האדם ואל המציאות של הופעת הקדושה בעולם.
במצב זה פעמים רבות האדם יוצר לעצמו עולם סגור, מעין מסגרת אשר אין לאחרים כניסה אליה, מקום שבו לא יוכלו זרים לנגוע. גם החיצים אשר יירו כלפיו וכן האבנים אשר יזרקו אליו לא יזיקו לו, הוא ישאר בתומתו.
תופעה זו אנו מוצאים בפסיכולוגיה של הגבר, כאשר אין הדברים שלו זורמים באופן הישר הוא באופן טבעי בוחר בהסתגרות, מתכנס לעולם שלו שבו אין לאחרים כל הבנה כל נגיעה, ואך כאשר ירווח לאדם הוא יצא מהבועה שלו, מהמסגרת שיצר לו ויחזור לזרום עם החיים.
תופעה זו לפעמים מגיעה למצב קיצוני במחלת נפש, שהאדם מתוך שאין הוא מוצא אפשרות להופיע את הדרכים שלו, אין הוא זוכה להתקשר אל האחרים בדרך הנכונה, הוא בוחר ליצור לעצמו עולם מנותק מכל הסביבה, ובכל זמן שהוא יחוש שהסביבה "מאיימת" עליו הוא יברח לתוך המסגרת הזו. כאשר האדם נהיה שבוי בעולם דמיוני זה, ממילא יגיע הוא למחלת נפש, שלא יהיה מסוגל לצאת ממנה בכוחות עצמו ויהיה צריך אחר שיוציא אותו מבית האסורים שהוא בנה לעצמו.
אך כאן המערכת היא אחרת. אמנם גם כאן ישנו מגדל הבא לגונן על האדם שלא יפגעו בו זרים, אך כאן המגדל איננו אמצעי של בריחה מפני אי היכולת להתמודד, אלא בחירה אמיתית של החכם.
כאשר החכם יודע שאין אפשרות שהדברים יופיעו, ורואה שהנה התגובה לדברים שלו היא התנגדות רבה, פעמים הוא צריך להמשיך עם האמת שלו, להמשיך מתוך הבנה שלא תמיד המציאות מוכנה עדיין לקבל את הדברים, אולי הם דברים שעדיין לא מתאימים, אולי הם דברים אשר המסגרת הזו איננה נכונה, אך אין זה אומר שהדברים בפני עצמם אינם נכונים ואינם חשובים.
במצב זה צריך יהיה האדם לבנות לעצמו מגדל, מגדל עם חומה, אשר תגן עליו מפני החיצים הבאים עליו מבחוץ, חיצים של כוחות זרים אשר באים להחריב אותו 2 ושל אבנים המסמלים את האטימות שאיננה נותנת לדברים לחדור פנימה 3 .
המגדל שבונה לו אותו אדם, וממילא כל אדם לפעמים צריך לבנות לעצמו מגדל גבוה.
כאשר ישנה מחלוקת, כאשר ישנו סכסוך, אם האדם משתף פעולה עמו הוא עלול לרדת לרמה של הויכוח, הוא עלול לגלות שגם הוא באותה רמה של האנשים היורים חיצים אחד על השני ואילו הלב שלהם הוא אטום ואיננו מסוגל להיות מושפע מהם.
במצב זה אומר ר' נחמן צריך האדם לבנות מגדל גבוה. צריך הוא לבנות ולהגדיל את הבנין הרוחני שלו, את המערכת הבריאה שלו עד כדי כך שהוא לא יתרגש כלל מהחיצים שיורים עליו, הוא יהיה כל כך גבוהה שכל החיצים אינם מסוגלים להגיע ולחדור אליו 4 .
כיצד לבנות את המגדל גבוה כל כך, ר' נחמן עצמו לא אומר בסיפור, אך נראה שהחיצים וכל הקשיים הבאים מבחוץ מסוגלים לפגוע באדם רק אם הוא עוסק באותו מישור שהם עוסקים, שאותן התכונות הדוחפות את החיצים האלו, אותם הרצונות המחיים את החיצים האלו גם "מדברים אליו", אז הם ישפיע עליו, שכן הוא הרי גם כן רוצה להיות כמותם, וממילא יש להם נגיעה בו. אך כאשר האדם מעלה את עצמו, את כל מהותו, לדרגה שהוא חי את הקדושה, את השלמות, ממילא אין הדברים האלו קשורים אליו, כל השאיפות האלו אינן חסרות לו, אין הוא מרגיש בהם חיות וכל יופי, וממילא אין הוא קשור אליהן 5 . כך הוא מסוגל להתייחס אל האנשים ואל החיצים והאבנים בצורה נכונה. כאשר אין להם כל השפעה עליו ממילא הם כבר לא מאיימים עליו והוא מסוגל להתבונן בהם ולראות כיצד להתמודד עמהם, לגרום להן להפסק. כיצד הוא יכול דוקא מתוך המגדל הגבוהה שלו לגרום לכך שכל אלו שזורקים את האבנים ואת החיצים יפסיקו את המהלך הזה ויפתחו לקבל את ההשפעה שלו?

עלית החכם לגג לראות את האבנים והחיצים
כפי שהזכרנו, החכם אמנם נמצא בתוך מגדל שאין לבעלי המחלוקת אפשרות לפגוע בו. אולי היינו מצפים שהאדם אשר כבר מוגן ממילא יבחר להשאר בתוך המגדל, צפון מעין זרים ובונה את בניינו ובכך אין לו סיבה לצאת החוצה, הרי מה חסר לו? הרי מבחוץ ישנה רק מחלוקת עליו, שבשלה הוא בנה את המגדל, ומדוע ירצה לצאת החוצה?
נראה שהאדם יש לו תפקיד, יש לו מהות אשר הוא אמור לתרום בעולם, ישנו ענין שהוא אמור ללמד בעולם, ממילא הוא איננו מסוגל להסתגר, לשמור את המציאות שלו בתוכו, הוא צריך להופיע, צריך להשפיע את הענין שלו ולכך האדם הוא יצור חברתי 6 והנסיון שלו להתנתק איננו אמיתי וגורם לו בעצם לברוח מעצמו ומהיעוד שלו 7 .
לכך למרות שהחיצים והאבנים אינם מפריעים לו כאשר הוא נמצא במגדל, צריך הוא לצאת לראות אותם, לראות את ההתנגדות למרות שהיה מעדיף שלא לראות, צריך הוא להכיר במציאות, ללמוד אותה, להכיר ממה היא נובעת, מה דוחף אותה ממה היא יונקת ומה הכלים שלה. רק כאשר הוא מובטח שהוא ניצב בראש המגדל הוא יכול להסתכל על הרשעה ועל הקלקול בלא שהם ישפיעו עליו, הוא מסוגל לנתח אותם באופן אמיתי מתוך ראיה מלמעלה, מתוך ההתעלות שלו הוא מסוגל לרדת אל שורשי הדברים, לדעת אותם באמת וממילא ללמוד כיצד לתקן את עצמו כיצד לגדל את עצמו ואת תלמידיו ללמוד להתמודד עם המציאות הזו, עם ההתנגדות וממילא להופיע את האמת שלו הנצרכת כל כך לכלל כולו באופן מתוקן המתאים למציאות ובכך הופעתו לא תגרום מחלוקת שתאלץ אותו להסתגר ולהתרחק 8 .
האדם צריך לשאוף שיחד עם הבניה של המגדל שלו, הוא ישאר עם עין פקוחה אל המציאות מבחוץ, יבחן בכל עת מה מפריע לה בבנין שהוא בונה, מה מציק לה ומדוע אין היא מסוגלת להשלים עם המגדל שלו, מדוע המחלוקת הזו שהתעוררה איננה מוצאת מנוח ובנית המגדל רק גורמת לכך שהמחלוקת תתפתח יותר ותנסה להחריב את הצד החולק?
במצב זה, שהאדם יחיה כל הזמן את הריחוק בין המציאות לבין הבנין של הקדושה ושל השלמות שלו, הוא בונה כל הזמן גם את האפשרות להתמודד עמה, לרדת לשורשה ולדעת כיצד בפעם הבאה שהוא יאמר את הדברים הפעם הם יהיו שלמים יותר, מתאימים יותר אל המציאות העכשווית ולא יגרמו למחלוקת אלא יחדרו מבעד לכל המסכים ויבנו את האמון ואת האהבה בצורה הנכונה.
את הראיה הזו אפשר לראות רק כאשר עולים אל הגג, כל עוד לא הגיעו אל הגג אם ינסה להתקשר אל הקלקולים הוא עלול למצוא את עצמו נפגע מהם. האדם צריך לזכור שעם זה שיש גם בדרך השניה דברים טובים, דברים נכונים אשר צריכים להתמודד עמהם, לבנות את התיקון להם, אך אם הוא עדיין איננו מבוסס, כנראה שעדיין לא הגיע הזמן, עדיין צריך הוא לגור במגדל ולפתח אותו, ורק לאחר שביסס את המגדל בשלב מספיק גבוהה שלא יוכלו החיצים והאבנים לחדור אז באמת הזמן יהיה לעלות אל הגג ולבחון, ללמוד את הדרך המעשית של ההתמודדות ברע, לבחון כיצד לתקן באופן אמיתי.

אבנים טובות משמים
דבר מופלא מספר לנו כאן ר' נחמן.
אבנים שנוצרות בשמים מתוך אדים העולים מן הארץ! מה הם האדים? מה הם האבנים? מה המטרה שלהם? האם במקרה גדלה האבן מעל המגדל? כיצד הזיקו החיצים לאבן הזו שמעל המגדל? מדוע כשהצדיק החזיק את האבן היא החלה להאיר?
בסוף הסיפור אנו מבינים שהאבנים הן נשמות אשר יורדות לעולם. אמנם ישנה אבן אשר יורדת שלא באופן המוכן המתאים, אך נקודה זו נעסוק בה בהמשך בעז"ה. היסוד שאנו רואים כאן שיש קשר בין האבנים - הנשמות לבין האד העולה מן הארץ.
נאמר בפסוק בבראשית "ואד יעלה מן הארץ" וכתבו בספרים שזה ענין של התשוקות של האדם אל ה' שמעוררות את ההשפעה האלוקית 9 .
ישנו קשר כל הזמן בין האדם לבין אלוקים. כאשר האדם משתוקק ומביע את תשוקתו ממילא הדברים גורמים שהם ישפיעו ויופיעו במציאות. האדם אין לו כוחות רבים לעשות את כל אשר ברצונו אך אמר הקב"ה לישראל "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". מתוך הרצון של ה' בישראל.
הקב"ה איננו משפיע את ההשפעות אלא לאחר התעלות התשוקות של ישראל וממילא מתוך התשוקות האלו משפיע ה' את השפע שלו.
אם נתבונן יתר על הדברים נראה, שהאד הוא מים העולים מן הים על ידי השמש המחממת אותם, והם מתעלים ונהפכים לעננים אשר מהם יורד הגשם.
כאן ישנו חסד מיוחד אלוקי לעולם ולאדם. הקב"ה אמנם מבקש מישראל שיפתחו את הפתח, אך מתוך האהבה הגדולה שלו אל ישראל הקב"ה בכבודו ובעצמו מעורר את ישראל לפתוח את הפתח, מעורר את ישראל לתשוקה העליונה.
ישראל נבראו שיש להם חיבור אל הקב"ה, חיבור פנימי החי כל הזמן 10 . חיבור זה ניזון כל הזמן מהשפעה אלוקית על האדם, אלא שהשפעה זו פעמים רבות אין היא נגלית על פני השטח, פעמים רבות האדם איננו מסוגל להצביע עליה ולחוש אותה אך היא פועלת באדם. היא מעוררת באדם את הגעגועים אל המקור שלו, וממילא גורמת לו להופיע את התשוקות הגדולות בכל מהותו לחזור אל המקום שלו, אל היעוד שלו. תשוקות אלו מעוררות התגלויות חדשות, עליונות המופיעות לאחר מכן מתוך שפע אלוקי במציאות.
כך גם בקשר בין האיש לבין האשה, האיש אשר נותן את הטיפה של המהות שלו באשה מתוכה הוא מוציא עם השותפות האלוקית את הנשמה החדשה שתופיע בעולם, אך לא רק מתוך מעשה גשמי אלא כפי שהתשוקות עליונות יותר, קדושות יותר, ממילא נאמר בספרים שזוכים למשוך נשמות עליונות יותר.
האד הזה, של ההשפעה הבאה מלמטה, בלא שיהיה קל לראות אותה ולחוש אותה, היא גורמת לאבנים טובות להופיע. אבנים אלו נאמר שהם נשמות קדושות הבאות אל העולם להאיר אותו. בכך הקב"ה בכל עת מוריד נשמות עליונות מאוצר הנשמות אל העולם, נשמות גדולות ונפלאות אשר יש להן יעוד להאיר את העולם.
כל נשמה כזו נראית שאין לה קישור אל העולם, נראית היא שהיא נוצרת בשמים בלא כל השפעה, אך באמת היא קשורה אל האד הזה העולה מן הארץ, היא התוצאה של האד עם הקישור האלוקי.
נשמות אלו מופיעות במקומות שונים, בלא שהאדם ידע להכיר מניין הן באות, מאיזה אד בדיוק מאיזה קישור הן מופיעות והן באות בהפתעה מבחינת האדם. כשירדו לעולם, יחוש העולם את היופי של הנשמות האלו כאשר הן יופיע בפועל אך כאשר הן גודלות הן עדיין בשמים, עדיין צריכות לקבל את ההשפעה הנכונה על מנת שיגדלו בהופעה שלהן, על מנת שיופיעו בצורה המזהירה ביותר וממילא ההשפעה שלהן תהיה הגדולה ביותר.
השפעה זו היא בהסתר, בלא שאדם יחוש בה ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" בדבר שאין לאדם אחיזה, ממילא, למרות הקישור שלו אל האד, הוא אלוקי ממש.

האבן הגודלת מעל המגדל
בסיפור נראה שהאבן הנופלת במגדל היא במקרה גדלה שם, שאין לה איזה קישור אל המגדל ואל האיש הנמצא בו, אלא שהיא משפיעה על כך שהבעיה תיפתר ושכולם יכנעו לפני האיש המופיע במגדל. נראה כאילו האדם מתוך ההשתדלות שלו הנכונה, עשה את שלו, והקב"ה מוליד בו נשמה שהיא תשלים את מה שהאדם רצה ולא היה מסוגל. ונשמה זו שגודלת שם היא מחסד אלוקי על האדם הנמצא במגדל ואין לו אפשרות לצאת, אין לו אפשרות באמת לתקן את המציאות ואך הקשר בינו לבין הנשמה ההיא שהוא מסוגל להאיר בה על ידי האחיזה בה.
ישנה נקודה שמעוררת אותנו לחשוב שתפיסה זו היא עדיין חלקית, היא עדיין איננה מבהירה את המצב בצורה השלמה 11 , שכן האבן הזו היא נופלת קודם לזמנה בגלל החיצים שיורים עליה בלא רצון ממש לפגוע בה, אלא רצון לפגוע במגדל, ובמי שבתוכו. והיא ניזוקת מכך (כפי שמוסבר בסוף הסיפור) ובכך נגרם שהיא תופיע בצורה שונה ממה שהיתה אמורה להופיע.
נראה שהאבן הזו, שהיא גודלת על המגדל איננה נובעת מדבר מקרי שבמקרה גם שם גדלה אבן, אלא היא הופעה אלוקית של נשמה גדולה האמורה להתקשר אל המערכת אשר בה מתמודדים כעת.
האיש אשר בנה ונכנס למגדל גם הופיע תשוקה גדולה שהדברים לא ישארו תמיד סגורים מפני המניעות של הדברים מבחוץ, הוא בכל פעם אשר יצא החוצה וראה את זריקת החיצים והאבנים חש כל הזמן כמה חסרה ההופעה השלמה, ולכך התעוררה בו תשוקה עליונה שהדברים יופיעו בצורה מתוקנת, שהקב"ה יעזור לו להופיע את הדברים ובך לגאול את המציאות החלקית והחסרה שתשתלם ותגדל אל היעוד שלה באמת.
מתוך תשוקה 12 זו הופיע נשמה גדולה בעולם אשר מתאימה במיוחד ליעוד זה, היא קשורה אל הצדיק ואל האדם הנמצא במגדל, היא היסוד הרוחני להופעה של אותו אידאל בצורה עליונה יותר אשר מולו לא תהיה כל מציאות של התנגדות 13 .
נשמה זו גדלה באופן מהיר, מפני הצורך שהיא כבר תופיע, שכפי הצורך הגדול של המציאות, כך גם הדבר נדרש במהרה יותר להגיע לתיקון שלו 14 . לכך אין הנשמה הזו מופיעה בצורה שלמה אלא בשלמות המתאימה להכרח המציאות. היא באה להופיע את הדבר עצמו הנדרש ואין היא מיועדת להופיע דברים אחרים. יש לה יעוד מיוחד, תפקיד מיוחד ולכך היא מכוונת, היא עם כל התכונות המתאימות ליעוד שלה.
אמנם אם היתה אפשרות אולי היתה יורדת נשמה גדולה יותר, אשר מסוגלת להאיר עוד צדדים, עוד דרכים, ואף את הדבר הזה עצמו אולי היתה מסוגלת להופיע בצורה שלמה יותר, אך המציאות גרמה לכך שהופעה זו תהיה חלקית לפי הצורך של הדור, לפי הצורך של המצב.
בכך גם חולשתה של האבן עם כל יפיפיותה שיש בה פגיעה מפני החיצים והאבנים המושלכים במציאות, שהיא חייבת לתקן אותה ובכך לרדת משלמותה אל התיקון של המציאות החלקית. ירידה זו הנה מוכרחת במציאות, ויש בה צער מה, שאין היא מופיעה בשלמות גדולה יותר, אך גם כך היא מאירה, אך צריך בה עוד תקון על מנת שתאיר, ורק על ידי תיקון זה היא מתקנת את המציאות.

אחיזת האיש באבן
האבן נופלת על המגדל. מדוע דוקא צריכה היא ליפול על המגדל? האם רק באה היא לשרת את המגדל או שמא צריכה היא באמת גם כן את השמירה של המגדל עצמו?
נראה שהאבן שהיא יפה מאד יש בה חסרון בהופעה שלה באופן הטבעי, בכך שהיא לא מאירה, עדיין מסוגלים לראות אותה ולהשאר אדיש, רק האיש הנמצא במגדל מסוגל לראות את יופיה ולהרים אותה, ובכך לגרום שהיא תאיר את הכל.
האבן יש בה את היסודות, הנשמה היא עליונה בשלמותה, אך היא קשורה אל המציאות ובמציאות צריכה היא להופיע על ידי תיקון של הכלים כולם. כל עוד שלא הכשירו את הכלים היא לא יכולה להאיר, שכן המציאות כולה שהפילה אותה בלא שלמות, גרמה שהיא תהיה צריכה תיקון של האדם.
האדם הזה שבתוך המגדל, הצדיק אשר פועל למען האידאל העליון, עד כדי כך שצריך לפעמים לכלוא את עצמו ולא להופיע, צריך הוא מתוך הבנין שלו במשך השנים, מתוך הלימוד הארוך שהיה צריך לעלות בכל פעם אל הגג של המגדל ולבחון כיצד לתקן את המציאות, הוא אשר צריך להרים את האבן, להכיר במשמעותה, לדעת כיצד להרים אותה למעלה בצורה נכונה ובכך לגרום לה להאיר את אורה.
אם לא יראה את המשמעות של הנשמה, ואך ירצה להנות מיופיה, ולא ינסה להרים אותה, לא תיפסק המחלוקת והיריות כלפיו. כאשר ידע להכיר את הנשמה הזו אשר באה לעולם, ידע כיצד לפתח את הופעתה לגרום להרים את כל המערכת ולנצל את האפשרות שניתנה לו, ממילא יזכה שהאבן הזו תגיע להאיר שלא חסר בה הרבה היא רק צריכה שירימו אותה באופן הנכון ובכך יכניע את כל הסובבים אותו.

הכרת הסביבה את האבן ואת החכם
כאשר האיש מרים את האבן, כל הסביבה מכירים בו ונופלים בפניו ומכריזים שיחי החכם.
כאשר הם ראו את האבן הזו אשר נפלה על המגדל, לא הכירו את המשמעות שלה, לא ראו בה כל ערך מיוחד הרי גם הם ראו אבנים צומחות במקומות אחרים, אך לא ידעו מה המשמעות שלהן. כעת שהם רואים שהכל התברר על ידי החכם הזה, האיש שבמגדל, ממילא מתברר לו שהכל שלמות אלא שלא זכתה המציאות עדיין להופיע בצורה כה מאירה.
מכירים הם את האור הגדול ונופלים בפניו. ושני שלבים יש בהכרה זו. 1. הכרה ונפילה 2. קריאה יחי החכם.
השלב הראשון הוא שמתוך שמכירים את השלמות הזו, רואים את האור ממילא מאבדים הם את האפשרות להתמודד עמו, הם עדיין הרי רוצים היו להופיע את הדרך שלהם, את הדרך שבשלה זרקו את כל החיצים והאבנים, אך הנה הופיע החכם בעליונות מעליהם וגילה שאין להם באמת אפשרות לנצח אותו, שהנה הם נופלים בפני האור שלו. אמנם זמן רב הם הרגישו שהם שולטים עליו שאמנם לא מצליחים להפיל אותו מהמגדל שלו, אך הוא הרי כלוא במסגרת, הוא הרי ה"מסכן" והם לכאורה הרגישו עליונות שהם התוקפים ולו אין אלא אפשרות להתגונן, וכעת הופיע שאין בכל העליונות שלהם דבר, שבאמת האור שהוא מאיר על ידי מפגש שלו עם נשמה, גורם שלא תהיה להם עמדה, אך בדרך זו עדיין יש צער, עדיין ישנה תחושת חסרון שהנה ניכר שאין בהם כלום אלא האיש במגדל ניצח אותם.
בשלב זה אי אפשר לעצור, אלא צריך את השלב השני של קריאת יחי החכם, שהן מכירות את היתרון שבאמת יש להם, מתוך הכרה שזה באמת מה שהן רצו, שכל מה שהן התנגדו אליו היה רק מפני שלא ראו את האור הזה, אך באמת כאשר האור גדול ממילא הם רואים שזה מה שהם באמת רוצים, ובכך מברכים את החכם יחי החכם, שזה החיות האמיתית של כל המציאות והוא זכה להופיע את הדבר בצורה המתוקנת, וזכה על ידי עבודתו לקרב אותם אל היעוד שלהם באמת.


^ 1 מעין דברי רש"י על נדב ואביהו, ויקרא טז, א. (הערת הרב א.פ.)
^ 2 בסיפור של ז' בטלרז ר' נחמן מספר על הבריחה של בת מלך אל הארמון של מים ועל המרדף אחריה והנסיון לפגוע בה, ולמרות שאין המלך הרודף מסוגל להכנס אל המגדל של המים, בכל אופן החיצים נכנסים ופוגעים בה, עשרה חיצים עם סוגים שונים של רעלים והוא החכם בא ומרפא את בן המלך מפני החיצים האלו. ובביאור על הסיפור הזה של מגדל המים ושל החיצים הסביר בספר למעלה מן הזמן של הרב ארז משה דורון שאלו הרהורים של כפירה ושל מחשבות זרות אשר מנסים לפגוע בנשמה ומגדל המים (כפי שמים באפן כללי מופיע בספורים של ר' נחמן שהם התורה שנמשלה למים) זה התורה שהאדם מבליע את עצמו בה והצדיק החכם בא לנקות את הנפש מהקלקולים אשר חדרו אליה מתוך היותה שרויה בעולם הקלוקל של המלכות דס"א. גם כאן ישנם חיצים אשר מנסים לפגוע ולהמית את החכם הצדיק אך כאן הואיל ומדובר בחכם וצדיק אשר יודע מה משמעות החיצים האלו הוא מסוגל ליצור לעצמו מגדל שאין כל אפשרות לחיצים להפגוע בו אלא הוא עומד על המגדל ומתבונן בהם.
^ 3 כפי שאנו מוצאים במקומות רבים על לב אבן שאין אפשרות לחדור לתוכו.
^ 4 בכך ישנו יסוד חשוב שאפשר ללמוד מהדבר, שפעמים שהאדם צריך להסתגר, להמית עצמו באהלה של תורה בלא לדעת מה קורה בחוץ, להסתגר על מנת לבנות בנין שלם ומבוסס ורק אחר כך לבחון כיצד להתייחס אל המציאות. כאשר לא יפעל באופן הנכון הוא עלול להפסיד מהדבר וכל המציאות תפסיד ממנה. דבר זה אנו מסוגלים לראות גם בהמשך בנשמה היורדת לעולם באופן לא שלם שאין זו דרך בניה טבעית ונכונה אל היא באה מכרח המציאות אך האדם אשר רוצה לבנות את עצמו בצורה המתוקנת ראוי שיבחר את השלב שבו יש לו להסתגר ואת השלב שבו כבר ההסתגרות רק תפיל אותו להיות פרטי ומתנכר לכל הסביבה ובשלב זה יפסיד את כל המעלות שהשיג קודם לכן.
^ 5 דומה הדבר לאדם המדבר בשפה אחרת שגם אם ידברו עליו דברים מעליבים אין הוא מבין כלל את השפה וממילא הדברים כלל לא משפיעים עליו.
^ 6 כפי שמופיע בשיחות הרצי"ה קוק זצ"ל.
^ 7 לכך גם אדם המתנתק מכל הסובב ואיננו מזדהה עם ישראל איננו חש את כאבם ואת שמחתם אף אם הולך הוא בדרכי התורה באופן הפרטי אין לו חלק לעולם הבא כפי שכותב הרמב"ם. שכן כל מציאותו היא מתוך השייכות שלו אל העם ואל היעוד האלוקי של העם, ולכך גם יסודו בכלל ואם צריך הוא להופיע את היעוד שלו הוא דוקא על ידי העם ועל ידי ההופעה דרך העם או ההשפעה על העם. כל בריחה כזו מנתקת אותו ממקור חייו וממילא מרחיקה אותו מהיעוד שלו.
^ 8 סיפור זה מזכיר לנו את הסיפור בגמרא על רשב"י ובנו שברחו למערה מפני הסכנה אשר רצו לפגוע בהם, על היותם סגורים ומנותקים מכל הסובב אותם, ולבסוף היציאה שלהם מן המערה וההתמודדות עם המציאות החיצונית. היציאה ואי ההסכמה עם המציאות החלקית של העולם, והרצון להחריב את הכל, אולי נובע מכך שלא הכירו את העולם, שהם במערה מפני כורח המציאות התנתקו מכל המציאות הסובבת ולכך גם ההגבהה שלהם במגדל שלהם גרמה להם שלא להכיר את הכוחות שמהם יונק העולם המעשי, את הדרכים של האנשים וכו' ולכך גם מציאות שאיננה מקולקלת בפני עצמה גרמה להם להתנגד אליה. לכך היו צריכים לחזור אל המערה ולתקן את עצמם ליציאה נכונה.
^ 9 נכתב ברבים מן הספרים ואין ברצוני להרחיב בדברים שהם יסודות קבליים שאין לי השגה בהם, והמעוניין יכול למצאם בקלות על הפסוק הנ"ל.
^ 10 וזו תפילתה של הנשמה אשר היא מתפללת תדיר (הקדמה לעולת ראיה) שהיא מקורה מן העליונים והיא הנמצאת בעולמות התחתונים היא שוקקת להגיע אל הגילוי שלה, אל ההופעה של המקוריות שלה העליונה, ובכך מתוך הגעגועים הגדולים היא מופיעה בגוף את התפילה העליונה של התשוקה לחזור אל היעוד. ומכאן נובעת התפילה בפנימיות.
^ 11 למרות שבפנימיותה יש בה גדלות עליונה יותר מהכל, שכן דווקא מתוך ההתנגדות, צומח הכח הטוב, והשלמות הגדולה ביותר.
^ 12 תשוקה שמסתמא הופיע תפילה עמוקה שאין כמוה, ובכך באה לידי ביטוי.
^ 13 כל התנגדות נובעת מכך שהמתנגד איננו מבין את המשמעות של הדבר, שהוא חושב בכך איום על מציאותו וכך הוא גם שואף להלחם נגדה, אך כאשר הדבר מופיע בשלמות שלו ממילא אין התנגדות אליו שכן ניכר התפקיד שלו והחשיבות שלו וממילא התשוקה שהדבר יופיע באמת.
^ 14 כפי שהמחלה חמורה יותר כך גם החשיבות היא לטפל בה כמה שיותר מהר על מנת שלא תפגע יותר.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il