בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תבוא
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • הרה"ג דב ליאור
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אסף בן ציפורה ברכה

undefined
2 דק' קריאה
הנושא המרכזי בפרשתנו הוא הברית שכרת הקדוש ברוך הוא עם כלל ישראל, בשנת הארבעים טרם כניסתם לארץ. הנקודה המרכזית בדברי הברית היא נושא שכר ועונש שהיא עניין עקרוני ביסודות האמונה של עמנו, כפי שהרמב"ם מונה בשלושה עשר עיקרי האמונה. כל מה שקורה לאדם הפרטי, ואין צריך לומר לעם כולו, אינו דבר שבמקרה אלא מחושב ומסודר בהתאם למעשי האדם ומעשי העם. כל הייסורים שבאים, מטרתם היא לעורר את האדם לתשובה, ואל לו לאדם לחשוב שהדברים מתרחשים במקריות. הרמב"ם בהלכות תענית, כותב שהקדוש ברוך הוא מעניש על מחשבה שהייסורים באים במקרה: "והלכתם עִמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי" (ויקרא כ"ו), כלומר אם תחשבו שזה מקרה אזי אני אעניש על חשיבה שכזאת. בדור שישנם צדיקים גדולים ואמיתיים, שיש להם השפעה על הציבור, והם פותחים עיני הקהל, הייסורים משיגים את מטרתם ותשובת הציבור מרפאה את השברים ועם ישראל ניצל מהייסורים. אולם אם אין מי שיפקח את העיניים, אזי הייסורים והקשיים הפוקדים את העם מתחזקים, וממשיכים את גודל הכאב והצער ללא הגבלת זמן. כל זה רמוז בפסוק "והפלא ה' את מכֹּתך..." ׁ(דברים כ"ח), שדרשו חז"ל זה סילוקם של צדיקים, שאז אין מי שיעורר את הציבור, ולכן המכות ממשיכות להכביד את עולן.
בדורנו טרם זכינו לאישיות שתפקח את עיני הדור להתעורר בתשובה, ולכן המצב הולך ומדרדר בכל התחומים. לכן מוטלת חובה על כל אחד ואחד מאיתנו לעשות את המיטב שביכולתו לשפר ולתקן את התנהגותו הפרטית שלו. זאת הן בתחום שבין האדם למקום והן בתחום שבין האדם לחברו, ישרות ואמינות להיות דובר אמת בלבבו, לא אחד בפה ואחד בלב. כל אחד מאיתנו יראה מה שיכול לעזור לחברו ולסייע, והעיקר לעשות הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.
משה רבנו מסיים את הפרשה בדברי ניחומים, כפי שרש"י מפרש, ומכאן נוכל לשאוב את הנחמות האמתיות שכל מה שעובר עלינו הינן תופעות זמניות חולפות ועוד יבוא היום שכולנו נזכה לראות את גאולת עמנו וישועתו בקרוב, ואנו סמוכים ובטוחים שלא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, ושכולנו נזכה להיכתב ולהיחתם לחיים טובים אמן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il