בית המדרש

  • מדורים
  • שידוכים ובחירת בן זוג
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • בחירת בן ובת זוג
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אסף בן צפורה ברכה

undefined
3 דק' קריאה
שאלה :
אני נפגש עם בחורה כבר כשלושה חודשים. שנינו מצאנו הרבה דברים משותפים בינינו, ולמעשה כבר החלטנו להתחתן. אולם, כל פעם שאני יוזם ומתחיל לדבר "תכלס", מתי נתארס, מתי נתחתן, איפה נגור וכד' הבחורה קצת נבהלת ומבקשת ממני עוד לא לדבר על כך. פעם אחת שהצלחתי לפתוח את הנושא היא הסבירה שהיא חייבת ל"התבשל" עם ההחלטה, וגם לאחר האירוסין תזדקק להמתנה. כמה זמן אפשר לחכות?

תשובה :
יש שאלות שאי אפשר להתייחס רק לשאלה כפי שהוצגה, אלא למרחב סביב השאלה. אנו רואים בדברי חכמים התייחסות מאד רחבה לעצם ההמתנה בין ההחלטה להתחתן לבין זמן הנישואין בפועל. במשנה במסכת כתובות (דף נ"ז) נאמר: "נותנים לבתולה שנים עשר חודש, משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה". בזמן המשנה היה הבעל מקדש את אשתו, כנהוג בימינו בנתינת טבעת, ואמירת "הרי את מקודשת לי" וכו'. אח"כ היתה האשה חוזרת לבית אביה, עד שיבקש ממנה בעלה להינשא לו, כלומר לקיים גם "חופה" ההופכת אותם לבעל ואשה לכל דבר. מעת בקשתו של הבעל להתקדם מה"קידושין" ל"נישואין", רשאית הכלה להמתין שנים עשר חודשים כדי להכין צרכי חתונה. נמצא, שחכמים לא נרתעו מלקבוע זמן המתנה גדול, גם כאשר היה מדובר בזוג שהם איש ואשה כמעט לכל דבר מבחינה הלכתית. אמנם, הזמנים נשתנו, אך גם בימינו, יש אפשרות לקבל החלטה שקולה, ביישוב הדעת, ולקבוע מרווח זמן גדול עד הנישואין.
זמן כזה צריך להיות מנוצל לעבודה רוחנית של בני הזוג, כל אחד בפני עצמו, בלימוד, הכנה לחיי נישואין, הבנת נפש הבעל ונפש האשה, חשיבה על גבולות ותפקידים ועוד ועוד. כאמור, אם ההמתנה באה מתוך הסכמה פנימית, ללא עצבנות, אפשר לנצל את פרק הזמן היטב, ולהביא ברכה לחיי הנישואין. אפשר להחליט על "דילול" המפגשים, ולקיים פגישה אחת לשבועיים, או אפילו אחת לחודש. שהרי מטרת המפגשים טרם הנישואין היא, העמקת ההכרות שבינו לבינה. אולם, מאחר ואנו עוסקים במי שכבר החליטו להתחתן, מפגשים נוספים כמעט ולא יביאו לעומק נוסף. ההכרות השלימה יותר, תבוא לאחר הנישואין. אם כן, צריך מפגשים רק כדי לשמר את הקשר בין בני הזוג, על פני תקופת ההמתנה. יתירה מזו, אם נמשכים מפגשים אינטנסיביים במשך תקופה ארוכה, לפני החתונה, הדבר רק גורע מהקשר בין בני הזוג, מפני שהם מיצו כבר את התקשורת שביניהם, ועלולים הם להגיע כאילו ל"שיעמום" במפגשים התכופים. לכן, כאמור, העצה היא להיפגש בזמנים מפוזרים. בהתקרב מועד החתונה, אפשר להיפגש יותר, בגלל הסידורים הטכניים הנלווים, וגם כהכנה לעליית מדרגה בקשר.
אולם, במקרה שלכם, הנושא מורכב יותר. הקושי של הבחורה עמה אתה נפגש, לקבל החלטה ולבצע אותה, יתכן שהוא ענין זמני, ובקרוב תוכלו להתארס. אולם, לפעמים זה סימן למבנה נפשי, המקשה מאד על קבלת החלטות. מקרים לא מעטים יש, בהם נפגשים בני זוג זמן ארוך, חודשים ואפילו שנים, כאשר לאחד מהם אין את יכולת ההכרעה. ובסופו של דבר, הם נפרדים לאחר כל אותו זמן ארוך, בפחי נפש ובצער, על קשר טוב שהסתיים בלא כלום, ללא סיבה נראית לעין. קח על עצמך לברר ולבדוק, האם אצל הבחורה יש קושי "כרוני" זה, או שזה עיכוב חולף. הדרך לבדוק זאת היא ע"י החלטה להמתין פרק זמן קצוב, למשל, עוד שבועיים או חודש של מפגש. במהלך זמן זה, עליך לשים לב האם מתחולל שינוי כלשהוא בקשר שביניכם, וביכולת קבלת ההחלטה שלה, או שהכל נשאר כפי שהיה. אם היא מצפה לנקודת יעד ברורה, למשל, אם היא אומרת: אני רוצה לדעת שאני מקבלת אותך ללא ביקורת, או: אני רוצה לדעת שאתה תפרגן לי במהלך החיים, כי אני זקוקה לעידוד וכד'. אלה הם נקודות ציון שניתן לחתור אליהן ולקבל החלטה. אך אם בתום זמן הבדיקה, אין יעד ברור, ייתכן שזה קושי נפשי, וגם בחלוף פרק זמן ארוך היא לא תגיע להכרעה, ועליך להסיק את המסקנה המתבקשת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il