ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן צפורה ברכה
אני נפגש עם בחורה כבר כשלושה חודשים. שנינו מצאנו הרבה דברים משותפים בינינו, ולמעשה כבר החלטנו להתחתן. אולם, כל פעם שאני יוזם ומתחיל לדבר "תכלס", מתי נתארס, מתי נתחתן, איפה נגור וכד' הבחורה קצת נבהלת ומבקשת ממני עוד לא לדבר על כך. פעם אחת שהצלחתי לפתוח את הנושא היא הסבירה שהיא חייבת ל"התבשל" עם ההחלטה, וגם לאחר האירוסין תזדקק להמתנה. כמה זמן אפשר לחכות?
תשובה :
יש שאלות שאי אפשר להתייחס רק לשאלה כפי שהוצגה, אלא למרחב סביב השאלה. אנו רואים בדברי חכמים התייחסות מאד רחבה לעצם ההמתנה בין ההחלטה להתחתן לבין זמן הנישואין בפועל. במשנה במסכת כתובות (דף נ"ז) נאמר: "נותנים לבתולה שנים עשר חודש, משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה". בזמן המשנה היה הבעל מקדש את אשתו, כנהוג בימינו בנתינת טבעת, ואמירת "הרי את מקודשת לי" וכו'. אח"כ היתה האשה חוזרת לבית אביה, עד שיבקש ממנה בעלה להינשא לו, כלומר לקיים גם "חופה" ההופכת אותם לבעל ואשה לכל דבר. מעת בקשתו של הבעל להתקדם מה"קידושין" ל"נישואין", רשאית הכלה להמתין שנים עשר חודשים כדי להכין צרכי חתונה. נמצא, שחכמים לא נרתעו מלקבוע זמן המתנה גדול, גם כאשר היה מדובר בזוג שהם איש ואשה כמעט לכל דבר מבחינה הלכתית. אמנם, הזמנים נשתנו, אך גם בימינו, יש אפשרות לקבל החלטה שקולה, ביישוב הדעת, ולקבוע מרווח זמן גדול עד הנישואין.
זמן כזה צריך להיות מנוצל לעבודה רוחנית של בני הזוג, כל אחד בפני עצמו, בלימוד, הכנה לחיי נישואין, הבנת נפש הבעל ונפש האשה, חשיבה על גבולות ותפקידים ועוד ועוד. כאמור, אם ההמתנה באה מתוך הסכמה פנימית, ללא עצבנות, אפשר לנצל את פרק הזמן היטב, ולהביא ברכה לחיי הנישואין. אפשר להחליט על "דילול" המפגשים, ולקיים פגישה אחת לשבועיים, או אפילו אחת לחודש. שהרי מטרת המפגשים טרם הנישואין היא, העמקת ההכרות שבינו לבינה. אולם, מאחר ואנו עוסקים במי שכבר החליטו להתחתן, מפגשים נוספים כמעט ולא יביאו לעומק נוסף. ההכרות השלימה יותר, תבוא לאחר הנישואין. אם כן, צריך מפגשים רק כדי לשמר את הקשר בין בני הזוג, על פני תקופת ההמתנה. יתירה מזו, אם נמשכים מפגשים אינטנסיביים במשך תקופה ארוכה, לפני החתונה, הדבר רק גורע מהקשר בין בני הזוג, מפני שהם מיצו כבר את התקשורת שביניהם, ועלולים הם להגיע כאילו ל"שיעמום" במפגשים התכופים. לכן, כאמור, העצה היא להיפגש בזמנים מפוזרים. בהתקרב מועד החתונה, אפשר להיפגש יותר, בגלל הסידורים הטכניים הנלווים, וגם כהכנה לעליית מדרגה בקשר.
אולם, במקרה שלכם, הנושא מורכב יותר. הקושי של הבחורה עמה אתה נפגש, לקבל החלטה ולבצע אותה, יתכן שהוא ענין זמני, ובקרוב תוכלו להתארס. אולם, לפעמים זה סימן למבנה נפשי, המקשה מאד על קבלת החלטות. מקרים לא מעטים יש, בהם נפגשים בני זוג זמן ארוך, חודשים ואפילו שנים, כאשר לאחד מהם אין את יכולת ההכרעה. ובסופו של דבר, הם נפרדים לאחר כל אותו זמן ארוך, בפחי נפש ובצער, על קשר טוב שהסתיים בלא כלום, ללא סיבה נראית לעין. קח על עצמך לברר ולבדוק, האם אצל הבחורה יש קושי "כרוני" זה, או שזה עיכוב חולף. הדרך לבדוק זאת היא ע"י החלטה להמתין פרק זמן קצוב, למשל, עוד שבועיים או חודש של מפגש. במהלך זמן זה, עליך לשים לב האם מתחולל שינוי כלשהוא בקשר שביניכם, וביכולת קבלת ההחלטה שלה, או שהכל נשאר כפי שהיה. אם היא מצפה לנקודת יעד ברורה, למשל, אם היא אומרת: אני רוצה לדעת שאני מקבלת אותך ללא ביקורת, או: אני רוצה לדעת שאתה תפרגן לי במהלך החיים, כי אני זקוקה לעידוד וכד'. אלה הם נקודות ציון שניתן לחתור אליהן ולקבל החלטה. אך אם בתום זמן הבדיקה, אין יעד ברור, ייתכן שזה קושי נפשי, וגם בחלוף פרק זמן ארוך היא לא תגיע להכרעה, ועליך להסיק את המסקנה המתבקשת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












