ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
אם ידוע הוא בקהילות ישראל כי ישנם רבנים שלהם חיבור מיוחד לחג מסוים, אזי ללא ספק לרבי צבי האדמו"ר מזידיטשוב, חג הפורים היה החג בו הייתה מודגשת עבודת ה' שלו בייחוד. חסידיו הרבים של רבי צבי ידעו לספר על ההכנות המרובות שהיו נעשות בביתו וחצרו של הצדיק לקראת חג הפורים; הכנות מרובות בחומריות ובגשמיות. עוגות עד אין קץ הלכו ונערמו בערמות ענק לחלוקה במשלוחי המנות, לצד מיני בשרים ודגים, יינות משובחים ושאר מטעמים; מהם למשלוחי המנות, ומהם לסעודת הפורים הענקית והמפוארת שעורך הרבי לכל חסידיו הרבים, שאיש מהם אינו מעלה בדעתו להפסיד.
לצד המבשלות הרבות, ישבו נשים צדקניות ועסקו בתפירת התחפושות. לא היו אלו סתם תחפושות לילדים כפי שמצוי במקומות שונים. את רשימת התחפושות היו מקבלים מהצדיק בכבודו ובעצמו, שהורה אלו תחפושות בדיוק יש להכין מידי שנה, ואף נתן הוראות מפורטות בדבר אופן הכנתם עד לפרטי הפרטים. הייתה זו משימה קשה שכן הרבי דרש לתפור בגדים שיתאימו למלך, ומספיק בגדים שיתאימו בכמותם ואיכותם, לבגדי כל השרים והמשרתים למיניהם. בגדים אלו, ידעו התופרות, חשובים מאוד בעיני הרבי, שכן בצהרי היום הקדוש, נהג הרבי להעמיד לפניו אחד מגדולי החסידים כ'מלך המדינה' מלווה בכל שריו ויועציו, ולנהל על ידו את כל העתיד לקרות בשנה הקרובה. ידע הרבי לנצל את גודלו של היום, כפי שדרשו: "פורים כפורים", וכפי שביום הכיפורים ניתן להשפיע מלמעלה, כך ביום הפורים ניתן לעשות זאת מלמטה.
באותה שנה נבחר לשמש כ'מלך המדינה' ר' דוד, גדול תלמידיו של הרבי הקדוש. ר' דוד הבין היטב את אשר מוטל עליו, ואת חשיבות משימתו. ימים מספר עמל על הקמת חצר המלך - 'משרתים ושרים' נבחרו בקפידה, כשלכל אחד ואחד תפקיד מתוכנן היטב.
הגיע היום הגדול. הרבי ישב על כיסאו המיוחד ליום זה, וקיבל בזה אחר זה את כל עדת חסידיו.
בחצות היום נשמעו תרועות החצוצרות. החסידים כולם פינו את רחבת האולם, ונעמדו בצדדים לצפות בעבודת הקודש של רבם הנערץ, וכיצד מנהל הוא את סדרי הממלכה לשנה הקרובה. 'משרתי המלך' נכנסו ופינו מקום למלך. ר' דוד, לבוש בבגדי שרד מלכותיים נכנס. ניכר היה בפניו של ר' דוד כי החל כבר במצוות היום של שתיית היין המשמח. הרבי קם לכבודו, לחץ את ידו בחום, והזמינו לשבת על כסא מפואר שהוכן לכבוד 'המלך' מבעוד יום. הרבי החל לפרוט בפני 'המלך' את מצבם הקשה של יהודי המדינה והגזרה הקשה שנגזרה עליהם - 'גזרת הנרות' המחייבת את היהודים לשלם מס כבד על כל נר שמודלק על ידם. 'המלך' שמע בכובד ראש את הדברים והורה 'למשרתיו' לבטל מיד את הגזרה. וכך, הרבי עבר מנושא לנושא, גוזר גזרות טובות של המלכות על תושביה היהודים של המדינה, ומבטל את הגזרות הקשות. לפני סיום אמר הרבי כי כעת נותרה גזרה קשה אחרונה, חמורה במיוחד, ש'המלך' חייב לבטלה - גיוס היהודים לצבא. 'המלך' ננער ממקומו ואמר כי את הגזרה הזו לא יבטל בשום אופן!! רחש עבר בין החסידים... הרבי סימן למשמשו להשקות את ר' דוד בעוד כוס יין משובח. 'המלך' שתה את הכוס בלגימה, ליקק בלשונו את שאריות היין משפמו, ועדיין עמד בסירובו. אז החל הרבי לפרט ולבאר עד כמה קשה גזרה זו, מהם הניסיונות העומדים בפני חייל יהודי בצבא ועוד. אולם 'המלך' התעקש ולא היה מוכן בשום אופן לשמוע על ביטול גזרה זו. זיעה כיסתה את פניו של הרבי, הוא סימן למזוג לר' דוד עוד ועוד יין, אך ללא הועיל. הרבי ניסה לצעוק ולאיים על 'המלך', אולם גם זאת ללא כל הצלחה. החסידים עמדו מסביב נדהמים מעזותו של ר' דוד, שמעז להמרות את פי הרבי בצורה בוטה כל כך. לאחר שעה ארוכה של שיג ושיח ונסיונות חוזרים ונשנים, נפל 'המלך' מכסאו ונרדם. הרבי, בפנים חיוורות, סימן שהגיע העת לברך ברכת המזון, שלאחריה קם ממקומו, ופרש לחדרו.
למחרת כשקם ר' דוד והתאושש משכרותו, נחרד לשמוע על התנהגותו המבישה אמש. ככל ששמע יותר על הצער שהסב לרבי, גמלה בליבו החלטה לעזוב את העיירה, ולצאת לגלות עד שיכופר לו עוונו זה. אולם הרבי, ששמע כי ר' דוד התעורר, יצא מחדרו והושיט לו את ידו בחיוך: "אל לך לדאוג, שכן אתה היית השליח לגזור את הגזרות או לבטלם. אנו מצידנו עשינו את כל המוטל עלינו וכל אשר ביכולתנו לבטל את הגזרה, אך כנראה שבשמים החליטו כי גזרה זו אכן צריכה להתקיים, וכעת עלינו להכין את עצמנו להתמודדות עימה". ואכן באותה שנה בטלה גזרת הנרות עם כל שאר הגזרות שהרבי ביטל בפורים, אך גזרת הגיוס לצבא נשארה בעינה.
אנחנו קודש למענך
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
אוצרות בלב הים
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
