בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שמחת פורים
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוה גדולה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"


אם ידוע הוא בקהילות ישראל כי ישנם רבנים שלהם חיבור מיוחד לחג מסוים, אזי ללא ספק לרבי צבי האדמו"ר מזידיטשוב, חג הפורים היה החג בו הייתה מודגשת עבודת ה' שלו בייחוד. חסידיו הרבים של רבי צבי ידעו לספר על ההכנות המרובות שהיו נעשות בביתו וחצרו של הצדיק לקראת חג הפורים; הכנות מרובות בחומריות ובגשמיות. עוגות עד אין קץ הלכו ונערמו בערמות ענק לחלוקה במשלוחי המנות, לצד מיני בשרים ודגים, יינות משובחים ושאר מטעמים; מהם למשלוחי המנות, ומהם לסעודת הפורים הענקית והמפוארת שעורך הרבי לכל חסידיו הרבים, שאיש מהם אינו מעלה בדעתו להפסיד.
לצד המבשלות הרבות, ישבו נשים צדקניות ועסקו בתפירת התחפושות. לא היו אלו סתם תחפושות לילדים כפי שמצוי במקומות שונים. את רשימת התחפושות היו מקבלים מהצדיק בכבודו ובעצמו, שהורה אלו תחפושות בדיוק יש להכין מידי שנה, ואף נתן הוראות מפורטות בדבר אופן הכנתם עד לפרטי הפרטים. הייתה זו משימה קשה שכן הרבי דרש לתפור בגדים שיתאימו למלך, ומספיק בגדים שיתאימו בכמותם ואיכותם, לבגדי כל השרים והמשרתים למיניהם. בגדים אלו, ידעו התופרות, חשובים מאוד בעיני הרבי, שכן בצהרי היום הקדוש, נהג הרבי להעמיד לפניו אחד מגדולי החסידים כ'מלך המדינה' מלווה בכל שריו ויועציו, ולנהל על ידו את כל העתיד לקרות בשנה הקרובה. ידע הרבי לנצל את גודלו של היום, כפי שדרשו: "פורים כפורים", וכפי שביום הכיפורים ניתן להשפיע מלמעלה, כך ביום הפורים ניתן לעשות זאת מלמטה.
באותה שנה נבחר לשמש כ'מלך המדינה' ר' דוד, גדול תלמידיו של הרבי הקדוש. ר' דוד הבין היטב את אשר מוטל עליו, ואת חשיבות משימתו. ימים מספר עמל על הקמת חצר המלך - 'משרתים ושרים' נבחרו בקפידה, כשלכל אחד ואחד תפקיד מתוכנן היטב.
הגיע היום הגדול. הרבי ישב על כיסאו המיוחד ליום זה, וקיבל בזה אחר זה את כל עדת חסידיו.
בחצות היום נשמעו תרועות החצוצרות. החסידים כולם פינו את רחבת האולם, ונעמדו בצדדים לצפות בעבודת הקודש של רבם הנערץ, וכיצד מנהל הוא את סדרי הממלכה לשנה הקרובה. 'משרתי המלך' נכנסו ופינו מקום למלך. ר' דוד, לבוש בבגדי שרד מלכותיים נכנס. ניכר היה בפניו של ר' דוד כי החל כבר במצוות היום של שתיית היין המשמח. הרבי קם לכבודו, לחץ את ידו בחום, והזמינו לשבת על כסא מפואר שהוכן לכבוד 'המלך' מבעוד יום. הרבי החל לפרוט בפני 'המלך' את מצבם הקשה של יהודי המדינה והגזרה הקשה שנגזרה עליהם - 'גזרת הנרות' המחייבת את היהודים לשלם מס כבד על כל נר שמודלק על ידם. 'המלך' שמע בכובד ראש את הדברים והורה 'למשרתיו' לבטל מיד את הגזרה. וכך, הרבי עבר מנושא לנושא, גוזר גזרות טובות של המלכות על תושביה היהודים של המדינה, ומבטל את הגזרות הקשות. לפני סיום אמר הרבי כי כעת נותרה גזרה קשה אחרונה, חמורה במיוחד, ש'המלך' חייב לבטלה - גיוס היהודים לצבא. 'המלך' ננער ממקומו ואמר כי את הגזרה הזו לא יבטל בשום אופן!! רחש עבר בין החסידים... הרבי סימן למשמשו להשקות את ר' דוד בעוד כוס יין משובח. 'המלך' שתה את הכוס בלגימה, ליקק בלשונו את שאריות היין משפמו, ועדיין עמד בסירובו. אז החל הרבי לפרט ולבאר עד כמה קשה גזרה זו, מהם הניסיונות העומדים בפני חייל יהודי בצבא ועוד. אולם 'המלך' התעקש ולא היה מוכן בשום אופן לשמוע על ביטול גזרה זו. זיעה כיסתה את פניו של הרבי, הוא סימן למזוג לר' דוד עוד ועוד יין, אך ללא הועיל. הרבי ניסה לצעוק ולאיים על 'המלך', אולם גם זאת ללא כל הצלחה. החסידים עמדו מסביב נדהמים מעזותו של ר' דוד, שמעז להמרות את פי הרבי בצורה בוטה כל כך. לאחר שעה ארוכה של שיג ושיח ונסיונות חוזרים ונשנים, נפל 'המלך' מכסאו ונרדם. הרבי, בפנים חיוורות, סימן שהגיע העת לברך ברכת המזון, שלאחריה קם ממקומו, ופרש לחדרו.
למחרת כשקם ר' דוד והתאושש משכרותו, נחרד לשמוע על התנהגותו המבישה אמש. ככל ששמע יותר על הצער שהסב לרבי, גמלה בליבו החלטה לעזוב את העיירה, ולצאת לגלות עד שיכופר לו עוונו זה. אולם הרבי, ששמע כי ר' דוד התעורר, יצא מחדרו והושיט לו את ידו בחיוך: "אל לך לדאוג, שכן אתה היית השליח לגזור את הגזרות או לבטלם. אנו מצידנו עשינו את כל המוטל עלינו וכל אשר ביכולתנו לבטל את הגזרה, אך כנראה שבשמים החליטו כי גזרה זו אכן צריכה להתקיים, וכעת עלינו להכין את עצמנו להתמודדות עימה". ואכן באותה שנה בטלה גזרת הנרות עם כל שאר הגזרות שהרבי ביטל בפורים, אך גזרת הגיוס לצבא נשארה בעינה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il