ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
אם ידוע הוא בקהילות ישראל כי ישנם רבנים שלהם חיבור מיוחד לחג מסוים, אזי ללא ספק לרבי צבי האדמו"ר מזידיטשוב, חג הפורים היה החג בו הייתה מודגשת עבודת ה' שלו בייחוד. חסידיו הרבים של רבי צבי ידעו לספר על ההכנות המרובות שהיו נעשות בביתו וחצרו של הצדיק לקראת חג הפורים; הכנות מרובות בחומריות ובגשמיות. עוגות עד אין קץ הלכו ונערמו בערמות ענק לחלוקה במשלוחי המנות, לצד מיני בשרים ודגים, יינות משובחים ושאר מטעמים; מהם למשלוחי המנות, ומהם לסעודת הפורים הענקית והמפוארת שעורך הרבי לכל חסידיו הרבים, שאיש מהם אינו מעלה בדעתו להפסיד.
לצד המבשלות הרבות, ישבו נשים צדקניות ועסקו בתפירת התחפושות. לא היו אלו סתם תחפושות לילדים כפי שמצוי במקומות שונים. את רשימת התחפושות היו מקבלים מהצדיק בכבודו ובעצמו, שהורה אלו תחפושות בדיוק יש להכין מידי שנה, ואף נתן הוראות מפורטות בדבר אופן הכנתם עד לפרטי הפרטים. הייתה זו משימה קשה שכן הרבי דרש לתפור בגדים שיתאימו למלך, ומספיק בגדים שיתאימו בכמותם ואיכותם, לבגדי כל השרים והמשרתים למיניהם. בגדים אלו, ידעו התופרות, חשובים מאוד בעיני הרבי, שכן בצהרי היום הקדוש, נהג הרבי להעמיד לפניו אחד מגדולי החסידים כ'מלך המדינה' מלווה בכל שריו ויועציו, ולנהל על ידו את כל העתיד לקרות בשנה הקרובה. ידע הרבי לנצל את גודלו של היום, כפי שדרשו: "פורים כפורים", וכפי שביום הכיפורים ניתן להשפיע מלמעלה, כך ביום הפורים ניתן לעשות זאת מלמטה.
באותה שנה נבחר לשמש כ'מלך המדינה' ר' דוד, גדול תלמידיו של הרבי הקדוש. ר' דוד הבין היטב את אשר מוטל עליו, ואת חשיבות משימתו. ימים מספר עמל על הקמת חצר המלך - 'משרתים ושרים' נבחרו בקפידה, כשלכל אחד ואחד תפקיד מתוכנן היטב.
הגיע היום הגדול. הרבי ישב על כיסאו המיוחד ליום זה, וקיבל בזה אחר זה את כל עדת חסידיו.
בחצות היום נשמעו תרועות החצוצרות. החסידים כולם פינו את רחבת האולם, ונעמדו בצדדים לצפות בעבודת הקודש של רבם הנערץ, וכיצד מנהל הוא את סדרי הממלכה לשנה הקרובה. 'משרתי המלך' נכנסו ופינו מקום למלך. ר' דוד, לבוש בבגדי שרד מלכותיים נכנס. ניכר היה בפניו של ר' דוד כי החל כבר במצוות היום של שתיית היין המשמח. הרבי קם לכבודו, לחץ את ידו בחום, והזמינו לשבת על כסא מפואר שהוכן לכבוד 'המלך' מבעוד יום. הרבי החל לפרוט בפני 'המלך' את מצבם הקשה של יהודי המדינה והגזרה הקשה שנגזרה עליהם - 'גזרת הנרות' המחייבת את היהודים לשלם מס כבד על כל נר שמודלק על ידם. 'המלך' שמע בכובד ראש את הדברים והורה 'למשרתיו' לבטל מיד את הגזרה. וכך, הרבי עבר מנושא לנושא, גוזר גזרות טובות של המלכות על תושביה היהודים של המדינה, ומבטל את הגזרות הקשות. לפני סיום אמר הרבי כי כעת נותרה גזרה קשה אחרונה, חמורה במיוחד, ש'המלך' חייב לבטלה - גיוס היהודים לצבא. 'המלך' ננער ממקומו ואמר כי את הגזרה הזו לא יבטל בשום אופן!! רחש עבר בין החסידים... הרבי סימן למשמשו להשקות את ר' דוד בעוד כוס יין משובח. 'המלך' שתה את הכוס בלגימה, ליקק בלשונו את שאריות היין משפמו, ועדיין עמד בסירובו. אז החל הרבי לפרט ולבאר עד כמה קשה גזרה זו, מהם הניסיונות העומדים בפני חייל יהודי בצבא ועוד. אולם 'המלך' התעקש ולא היה מוכן בשום אופן לשמוע על ביטול גזרה זו. זיעה כיסתה את פניו של הרבי, הוא סימן למזוג לר' דוד עוד ועוד יין, אך ללא הועיל. הרבי ניסה לצעוק ולאיים על 'המלך', אולם גם זאת ללא כל הצלחה. החסידים עמדו מסביב נדהמים מעזותו של ר' דוד, שמעז להמרות את פי הרבי בצורה בוטה כל כך. לאחר שעה ארוכה של שיג ושיח ונסיונות חוזרים ונשנים, נפל 'המלך' מכסאו ונרדם. הרבי, בפנים חיוורות, סימן שהגיע העת לברך ברכת המזון, שלאחריה קם ממקומו, ופרש לחדרו.
למחרת כשקם ר' דוד והתאושש משכרותו, נחרד לשמוע על התנהגותו המבישה אמש. ככל ששמע יותר על הצער שהסב לרבי, גמלה בליבו החלטה לעזוב את העיירה, ולצאת לגלות עד שיכופר לו עוונו זה. אולם הרבי, ששמע כי ר' דוד התעורר, יצא מחדרו והושיט לו את ידו בחיוך: "אל לך לדאוג, שכן אתה היית השליח לגזור את הגזרות או לבטלם. אנו מצידנו עשינו את כל המוטל עלינו וכל אשר ביכולתנו לבטל את הגזרה, אך כנראה שבשמים החליטו כי גזרה זו אכן צריכה להתקיים, וכעת עלינו להכין את עצמנו להתמודדות עימה". ואכן באותה שנה בטלה גזרת הנרות עם כל שאר הגזרות שהרבי ביטל בפורים, אך גזרת הגיוס לצבא נשארה בעינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
