ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"נעשה אדם" (בראשית א' כו') אבל יש גם ממצאים של "הומונידים"! (סוגים שונים של יצורים שנחשבים אצל המדענים "אדם". האדם הניאנדרטלי- אנטומית הוא אדם, וכן ביציבה, בכישרון הפעלת הידי'ים וביצוע מגוון תנועות, וכן מוחו כשל אדם. טרינקהאוס והוולס עמ' 99, 97.)
תורת התפתחות האדם (נקראה גם בשם "המין היחיד של האדם")- אין.
[יעוין סי' ה' סעיף ב' המאמרים שם. וב- נ. אלדרינג' וי. טטרסל, 1982, The Myths of Haman Evolution (בהוצאת אוניברסיטת קולומבי'ה) עמ' 120, ועמ' 2. ובשאר המאמרים שהביא ב"בראשית ברא" עמ' 106.]
בסנהדרין קט. "דור הפלגה... נעשו קופים ורוחות ושדים ולילין." חלק מבוני
מגדל בבל הפכו לקופים. יש להעיר שכאן יש הרבה לתהות אם יש קשר לעיני'יננו. מאחר שכוונתם ז"ל היתה לעונש של הפסקת חי'יהם כאנשים והפיכתם לרוחות (ללא גוף) שדים ולילין (גוף עם כנפי'ים) נראה שאין כוונה שם ללידתו של זן חדש- קופים- מבני האדם, אלא מכוון הדבר לעונש לאותם אנשים ותו לא.
בבראשית פ"ה פס' ג': "ויהי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו בצלמו,
ויקרא שמו שת." ב"ר פר' כג' אות ו': "...אבא כהן ברדלא... אמר להם עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטרין" הערוך פי' "חסרי תרבות" ובפרוש המילים המובא בילקוט בדה"י תרע"ב מסביר: "אנשים פראים".
איך שלא נבין המאמר- אין זה יכול להיות אבותם של האפריקאים,
האינדיאנים הסינים ההודים וכו'. וזאת מאחר שכל הדורות עד לנח, וכל דורו- "נימוחו" במבול. נשאר רק נח ובניו. מהם בלבד- יצאו כל השבטים והעמים. (גם קניבאלים: אוכלי אדם- גם הם בעלי תרבות ממש, אכילת האדם הוא פולחן דתי, עם תפיסה רוחנית. ולפני כעשרים שנה נתגלה שהם יודעים על התנ"ך ועל ישראל, עד כדי שלא פגעו באיזה יהודי ממדינת ישראל שהגיע אליהם.)
ומאחר ששבטים ועמים בעלי גוף שונה- מדברים שפות שונות- אפשר
להניח שכשם ששפתם נתבלבלה ונהיו שפות שונות- נהיו גם הם שונים. שכן אם ההבדל הי'ה נוצר במשך הדורות- לא היו כולם משתנים, והיו גם אותם אנשים בכל המקומות בעולם.
אלא שבהמשך המדרש שם- לימוד מפשט הפסוק: "ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת... ונעשו פניהן כקופות..." בילקוט דה"י שם: "כקופין", כלומר: לעומת שת שנולד "בדמותו כצלמו" של אדם הראשון שנברא ב"צלם אלוקים" - אחרים באותו זמן נולדו שלא כן. ואין לפרש את פשט התורה, כלידה של אנשים בעלי "תאר פנים" קצת שונה, מכוער משל האדם הראשון, שהי'ה "בצלמנו כדמותינו" (פ"א פס' כו'). שכן "תאר פנים", לא מוזכר בכל התורה כולה, לשום דבר ועני'ין להבדיל בין סוגי אנשים. א"כ לא סביר שהתורה תזכיר דבר חסר משמעות אצלה. אלא ודאי מדובר על לידת אנשים שונים, (עם שנוי משמעותי מאדם, בצלמו ובדמותו) אלא שאינם מוזכרים יותר, מאחר שקיומם אינו רלוונטי יותר להמשך השתלשלותה. וזה הסיבה שחז"ל דברו על "פני קופים", להבדיל מר' אבא כהן ברדלא שפרש כחסרי תרבות. שכן "בצלם" ו"דמות" בהחלט מדגיש הבדל ממשי. והגם שבמדע אין אפשרות של התפתחות/ הולדת אדם את ה"הומיניד", כמו שלא הומיניד את האדם, (מאמרים בבראשית ברא עמ' 117, 4-1) אבל הם נמצאו, (כנ"ל) והתורה ברמיזה אמרה שנולדו כאלה. ואעפ"י שמבחינה ביולוגית זה "נס"- רואים שוב שהתורה מספרת על מציאות קי'ימת. ואם אומרת שנולדו- אז גם נולדו.
(דברים שאמרה התורה בפרוש לא באנו בכלל לבדוק, שהרי כל התורה מלאה בדברי ניסים: הבריאה, תיבת נח, יוסף מלך במצרים, עשרת המכות, יציאת מצרים, קריאת ים סוף ומתן תורה. כולם אינם בכלל הטבע וההסתברות אלא שמה שאמרה- ודאי מדובר גם בהבנה של "ניסים", וזה גלוי בה מ"בראשית" ועד "לעיני כל ישראל". כל מה שבאנו לבדוק זה פרטים שהיא כותבת שישנם במציאות, ובאופן מדעי- לכאורה ידוע שאינם. בזה- באנו להראות שבידע יותר מקיף בשני התחומים, להבדיל- הם דווקא ישנם, כפי שאמרה.)
ומה שבגאוכרונוגי'ה קודם הי'ה הHomoerctus ואחריו ה- Man Neandartal, ולבסוף אנחנו, ה-Homo Sapiens Sapiens גם זה כבר זכה להפרכה: "תגליות חדשות של מאובנים הגבירו את הבילבול עד כדי כך שלא ברור איזה הומוניד קדום ואיזה מאוחר יותר". ( מבראשית ברא עמ' 70 וצי'ין שם גם את:
א. וולקר ואחרים אוגוסט 1986 Nature כרך 322, עמודים 522-517.
ד.ס. יוהנסן ואחרים, מאי 1987, Nature, כרך 327 עמודים 209-205
ב. ווד, מאי 1987, Nature כרך 327 עמודים 188-187.)
א"כ זה לא כמו המקובל מהגאוכרונולגי'ה, אין אצל האדם שום עידנים, רק שנמצא שבתקופה קדומה היו אנשים שנולדו שלא בצלם ובדמות אדם. ושוב כבשעור ה' אפשר לראות כעת בכל הממצאים, נקודת בריאה אחת, שבה היו כל היצורים, כולל אדם (כפי שנחשף כעת, וברור שכשמדברים על הומיניד בתקופה הקמברית- לא מדובר על אחד ויחיד באותו זמן. אחד מאותו מין- לא שורד גם לא מוליד. אלא שפשוט היו אנשים בכל ה"עידנים"- ככתוב בתורה.) ומשם ואילך אם מוצאים בתקופה מסוימת יותר מסוג זה ופחות מסוג זה, או בכלל לא- אילו התרבויות והתמעטויות בטבע, ואין מן הנמנע גם הכחדות. (לפי הממצאים בשטח.)
מה שיש להדגיש שכל ה"הומונידים", שלא כשאר החיות, יכול שנכחדו במבול, שהרי היו "אדם", והקב"ה הציל רק משפחה אחת: נח ובניו, אלא שגם אינו מן הנמנע שנכחדו קודם לכן, (לא כתוב בתורה מתי.) אלא שאם מצאם במקומות מרוחקים, (כמו הודו אפריקה, ואפילו אם ימצאנו באוסטרלי'ה או בקוטב) יהי'ה זה כמו שהחיות פשטו ביבשות. אפשרי גם שהיבשות נותקו אחר התפשטות החיות והאדם בפנגיאה. (היבשת בראשותה לפני שנפרדה ליבשות. וכמובן שאין כוונתי לשום זמן שאינו במסגרת זמן התורה.
אחר שבכל שעור נמצאו הממצאים- בתורה כה כתובים-אין זה כי אם מאת ה'.
אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים... (מתהילים קיא')
נספח: עולם הבא (הובא כאינדיקצי'ה לפרוש אור היום הראשון שבשעור ג')
שהעולם הבא רוחני - זה מאחר שמהותו: שכר שלאחר המות. (קידושין ל"ט: תוס' ר"ה ט"ז: ד"ה "ונחתמין") והוא לנפשות. ( ר"מ פ"ח תשובה ה"ב מדברי רב בברכות י"ז) על כן - רוחני. (שם)
אמנם ה ראב"ד מביא מכתובות קי"א: שבת קי"ד. מסנהד' צב. ומשם צ"א: שהעוה"ב גם לגוף. וכן רש"י ו תוס' ר"ה ט"ז: שיום הדין-לתחית המיתים. והתוס' מביא שזה מוכח מקרא. (שהרי יש שבע ראיות מן התוה"ק המובאות בסנהדרין :
חמש בדף צ: מבמדבר י"ח, שמות ו',דברים ל"א (באחרון באמת אין שום ראי'ה. זו היתה רק תשובה למינין. להם מביא ר"ג ראיות כל דהו. יעוי' תחילת סי' ד' ד"ה "האחד") דברים י"א ובמדבר ט"ו. אח' בד' צ"א: משמות ט"ו אח' בד' צ"ב. מדברים ל"ג ועוד ראי'ה אחת שהיא יסוד מוסד בש"ס (בחולין קמ"ב. וקידושין ל"ט:) מובא בראשונים (רמב"ן שער הגמול בעמ' 25 מתוך 31. (בדפוס הישן) ובל"מ פ"ח תשובה ה"א)
אכן יש 3 שיטות בדבר:
ה רמ' פ"ח תשובה ה"ב מדברי רב בברכות י"ז שהעוה"ב הוא רק לנפש בלבד.
ה רמב"ן שער הגמול במסקנתו עמ' 24 ו-25 מתוך 31 ד"ה "ועכשיו" וה ראב"ד שם מכתובות קי"א: שבת קי"ד. סנהד' צ"ב. וצ"א: ו רש"י ר"ה ט"ז: ד"ה "ליום הדין" שהוא לגוף ולנפש. (מסקנת הרמב"ן אפשר לראות גם בפירוש המודפס על הר"מ פ"ט ה"ב.)
ה תוס' : ר"ה שם ד"ה "ליום הדין"-שקודם שכר לנפש ואחר כן שכר בתחית המיתים.
ואמנם בסנהדרין (צ"א:) וברש"י ד"ה "כאן לימות"-רואים שהאור הזה שי'יך לימות המשיח. ושם הוא ודאי גשמי, לכ"ע. (יעוי'ין רמב"ן שער הגמול עמודה 25 שם שלעתיד לבא זה ימות המשיח ועמד שם שהוא גשמי. כן ברמ' פי"ב מלכים ה"ב. ש"ימות המשיח" - גשמי.)
השתא דאתינן להכי, מוכח לכאור' ללא שום צורך בשום פרוש, שהאור גשמי וכהוכחותינו באורך בסי' ג' בד"ה "לשאלה השני'ה".
אלא שהרמ' סבר כשמואל שאין בין העוה"ז לימות המשיח.... ולדעה זו-התפרש שם האור לעוה"ב. נמצא מעתה שלרמב"ם אותו אור הוא לעוה"ב שלשיטת' הוא רוחני.לא כדברינו.
אלא שהרמ' הלך גם אחר מאמר רבי חי'יא בר אבא (סנהד' צ"ט.) שכל הנבואות-לימות המשיח. ואמנם קיבל גם המאמר של שמואל: שאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, כניז'. וא"כ גם מאמר האור יתפרש כמשל כמו שנקט בה"א שם. אבל גשמי- י'הי'ה, שכן הוא לימות המשיח. א"כ הוא גם נברא גשמי.נמצא, שגם לרמ' האור גשמי כדהוכחנו מכל המאמרים בסי' ג' שם .
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה מברכים על ברקים ורעמים?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
