ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה אם יתפנה האדם לרגע קט מהמעשים והמחשבות המטרידות אותו ויתבונן היטב על מהותו, איכותו, וכמותו, בלי ספק שיגיע למסקנה הנכונה שאין לו במה להתפאר ולהתגאות. ונוסף לזה, כל הדברים שהוא מחשיב אותם ומתגאה בהם, אינם שלו אלא בכח הדמיון גרידא וכמו שנבאר להלן בס"ד.
דבר ידוע שכל הדברים והקנינים שהאדם עשוי להתגאות בהם, כלולים בשלשה דברים והם:א. חכמה.ב. גבורה.ג. עושר. הבה נסביר אותם אחת לאחת בס"ד.
א. חכמה. המתגאה בחכמתו שחושב את עצמו כיצור עליון על אחרים שלא יכלו או שלא הגיעו להיות כמוהו ורואה בהם כנחותי דרגא ובז להם בלבו, טועה טעות כפולה ומשולשת. א. עליו להבין כי היו לפניו בכל הדורות הרבה חכמים גדולים, אשר חכמתם והיקף ידיעותיהם בכל חכמה ובכל מדע חובקים זרועות עולם, ואין דבר נעלם מהם בסודות הבריאה והיקום אשר בקרבה. וזה המתגאה בחכמתו בלי ספק לא יגיע אפילו לקרסולי רגליהם, ולעומתם נחשב כננס לגבי ענק מול חכמתם המקיפה ודעתם הרחבה מני ים, ועכ"ז ידועים בהתנהגותם המופתית וענותם הגדולה, ובכל אורחותם הענוה משמשת נר לרגלם, ובתור שכזה נשאר שמם וזכרם בלב האומה, ודבריהם ומעשיהם חקוקים על לוח לבם לכבוד ולתפארת עדי עד. ב. חכמים אלה מפורסמים דוקא בשל היותם ענוי ארץ ושפלי רוח, שענותם גדולה כחכמתם, ולא בשל גאותם ח"ו. ג. בזה שהוא חכם יותר מאחרים, האחריות המוטלת עליו היא ג"כ יותר מאחרים, והחובות הנובעים ממנה הם ג"כ גדולים יותר מאחרים, כי בו בזמן שכל טעות ושגיאה מצדו נחשבת למזיד, אצל האחרים נחשבת לשוגג.
ב. גבורה. האדם המתגאה בגבורתו, עליו לחשוב: א. עם כל גבורתו החולפת, עצם היותו מורכב הנו חשוף כל רגע לכל מקרים ופגעים רעים העלולים לבוא עליו, מבלי שתהיה לו כל אפשרות להחלץ מהם בכוחו וגבורתו. ב. הרבה גבורים נפלו ונכחדו מידי חלשים, ולא הושיעה להם גבורתם. הפתגם ההמוני אומר המתגאה בגבורתו ימות בחולשתו.
ג. עושר. המתגאה בעושרו, עליו לקחת בחשבון שני דברים: א. אולי העושר שהוא מתגאה בו הוא בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו, רח"ל. ב. לאמיתו של דבר, הוא רק משתעשע בדמיונו. כי כאשר יתעמק בשכלו יווכח שאין לו כל יתרון על העני פרט לראות עיניו. כי הלחם אשר הוא אוכל למעדנים ולובש בגדי שש ורקמה, אין בהם עדיפות על העני שגם הוא אוכל ולובש. נמצא שכל הרכוש והמקנה, הם שלו רק בדמיונו, ואין בינו ובינם שום קשר, ולו העני יצייר לו בדמיונו שגם לו יש רכוש וקנין, יגיע לאותה מחשבה דמיונית שיש לאדם העשיר, וא"כ שניהם שוים. וכבר אמר החכם מי יראה השמש קודר ולא ילך מגאותו שחוה, בארזים נפלה שלהבת, ויבטח בחוח, כוכבי שמים ינועו, ויקוה אל מנוח, ואיך יבטח איש באחריתו וגבורתו, וישכח אבשלום ושמשון בן מנוח, ע"כ.
לפי הדברים האמורים, אם יסתכל האדם במהותו, איכותו, וכמותו, אין לו במה להתגאות, גם אם יהיה חכם, גבור, ועשיר. ולכן הודיעונו רבותינו הקדושים במתק לשונם, את החיוב והשלילה שיש בשלשה דברים הנ"ל, באמרם איזהו חכם הלמד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד מ"א).
אמנם, יש צד חיובי בגאוה. דהיינו אם משתמשים בה לעבודת ה' יתב"ש, בבחינת ויגבה לבו בדרכי ה'. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור, והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור (שמות כ"א כ"ב). ה' יתעלה אומר למשה רבנו ע"ה הידוע כאיש עניו מאד, שאם הדבר נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אל לו להתנהג בענוה, אלא עליו להיות תקיף וחזק, אבל אם הדבר לא נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אלא אליו, יכול להתנהג בענוה ולהתאפק. וזה אומרו יתברך, הנה מקום אתי, אם זה נוגע אלי, ונצבת על הצור, תתנהג בקומה זקופה ובתקיפות, והיה בעבור כבודי, אם זה לא נוגע לי, ושמתיך בנקרת הצור, תתנהג בענוה. וראה מ"ש רז"ל בפ"ק דסוטה דף ה' בגנות גסות הרוח ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
