ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה נוסח ברכת הלבנה המקובל בכל תפוצות ישראל הוא כדלהלן.
בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, בא"י מחדש חדשים (ראה סנהדרין שם, מ"ס פרק כ', הרי"ף ז"ל סוף פ"ד דברכות, רבינו הטור ז"ל או"ח ס"י תכ"ו).
והרי באורה בקצרה. "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם" כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו'), שהם המלאכים והגלגלים. "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם" כמ"ש חק נתן ולא יעבור (שם קמ"ח ו'), החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם. "ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם", כמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו (שם י"ט ו'), שהוא שמח שממלאים תפקידם בשמחה בצאתם ובבואם לעשות רצון קוניהם, כי הם יודעים בוראם ומבינים למה בראם, וכמ"ש ביוצר של שבת "טובים מאורות שבראם אלהינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל", שיודעים את בוראם, ומבינים למה בראם, ומשכילים בתנועתם לעשות רצון קוניהם. "פועל אמת שפעולתו אמת", הקב"ה הוא פועל אמת, וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא מתקיימת לעד, כמ"ש ויעמידם לעד לעולם (שם קמ"ח ו). "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן", שהיא מתחדשת כל שלשים יום כדי שישראל שנקראים עמוסי בטן, כמ"ש העמוסים מני בטן (ישעיה מ"ו ג'), יהיו מונים לחדושה. "שגם הם עתידים להתחדש כמותה", כמ"ש בפרקי דר"א פרק נ"א, רשב"ג אומר עתידים ישראל להתחדש ולהתקדש כמו שהלבנה מתחדשת ומתקדשת, ע"ש. "ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו" שהוא ימלוך עלינו בכבוד מלכותו לעולם ועד. "בא"י מחדש חדשים" כל שלשים יום כמ"ש (הרד"א ז"ל בפירוש ברכת הלבנה דף שמ"ה ע"א).
מבואר מזה, שהכוכבים והגלגלים, בעלי דעה והשכל הם. וכ"כ הרמב"ם ז"ל, וז"ל כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירים הקב"ה כך מכירים את עצמם, ומכירים המלאכים שלמעלה מהם, ודעת הכוככיםוהגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם, עכ"ל (הלכות יסודי התורה פ"ג ה"ט). ור"ל:א. שתנועתם אינה תנועה טבעית כמו האבן שיורדת למטה, או האש שעולה למעלה, שא"כ כשיגיע הגלגל למקום מוצאו תעצר תנועתו. ומזה שהוא ממשיך בתנועתו התמידית, מוכרח שתנועתו היא תנועה תשוקיית. וזה לא שייך אלא במי שיש לו נפש ושכל, שהנפש היא הסיבה לתנועה, והשכל הוא הסיבה לתשוקת הנפש. ובא לשלול שאין לומר שהכוכבים והגלגלים גופות דוממים.ב. שהם חיים ומכירים את בוראם, שכל בעל נפש הוא חי, שאין חיות אלא לבעלי הנפש (ראה המפרש שם).
והן בעון בדור תהפוכות זה, שדרך אנשיו להתפעל ולהרים על נס כל "תגלית" בלי לחקור מה בפי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, הודיעו "חכמי המדע" ממזרח (רוסיא) וממערב (אמריקא) שהצליחו להגיע לירח באמצעות ספינות החלל, וגם הביאו משם אבנים לחקור את גיל הירח, ואם היו יצורים חיים על פני הירח, וכבר קבעו "החכמים" ההם שגיל הירח מגיע לעשרות אלפי שנים. ובעקבות "התגלית" הזאת רצו כמה מחכמי הדור לשנות את הנוסח המקובל מדוד דור שהוא "כשם שאנחנו מרקדים כנגדך ואין אנחנו יכולים לגע בך" וכו' (מסכת סופרים שם ה"ב) ובמקומו לתקן ואין אנחנו נוגעים בך, כי לפי דעתם, אם הגיעו לירח הרי נגעו בו, ואיך אומרים ואין אנחנו יכולים לגע בך.
אולם דבר ידוע שכל נוסח הברכות מיוסד מאנשי כנסת הגדולה, שהיו מאה ועשרים חכמים גדולים ונוראים, בקיאים בכל חכמה ובכל מדע, ובתוכם שלשה נביאים. ואין ספק שאם יהיו כל חכמי המזרח והמערב בכף מאזנים ואחד מהם בכף שניה, יכריע הוא את כולם, וכ"ש בהצמדם יחד. והם שתקנו נוסח זה של ברכת הלבנה, ונוסף להם רבותינו הקדושים חכמי הש"ס אשר נהירים להם שבילי דשמיא כשבילי דמתא, שהזכירו נוסח זה של ברכת הלבנה בש"ס, ועיין חגיגה י"ב ע"ב, ואחרון בזמן וראשון במעלה הוא רבינו הקדוש הרמב"ם ז"ל, וכולם פה אחד אומרים שהירח והכוכבים בעלי נפש דעה והשכל הם, א"כ כל אחד יעשה לו חשבון פשוט על פי מי ראוי לסמוך ובמי ראוי להאמין, האם על אנשי כנה"ג וחכמי הש"ס ורבינו הרמב"ם שדבריהם דברי אלהים חיים ומלך עולם יתב"ש, או על "חכמי המדע" שדבריהם בנויים על השערות השכל האנושי המוגבל והעלול לטעות? כי אולי המקום שהגיעו אליו ואמרו שהוא הירח, אינו אלא אבני אלגביש, שעליהם אמרו רז"ל שהם אבנים תלויים ועומדים באויר, ועתיד הקב"ה לזורקם על גוג ומגוג לפני ביאת משיח צדקנו שיגלה בב"א, כמ"ש בתנחומא פרשת וארא ט"ז, ובש"ר סוף פרשת וארא י"ב ח' ע"ש, או דבר הדומה לזה והם חשבו שזה ירח.
סוף דבר, האיש המאמין באמת ובתמים בתוה"ק ובדברי רבותנו הקדושים הנ"ל, לא יאמין בשו"פ ואופן שהגוף החומרי יכול להגיע לירח. ובפרט שזה חותר תחת אשיות האמונה הטהורה של חדוש העולם, וניגוד גמור לדברי רבותנו הנ"ל הנאמרים ברוח הקדש, ובודאי להם שומעים. ואל אמת ינחנו בדרך אמת, ויזכנו לראות יד האמת, עם מי תהיה חותמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
