ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה נוסח ברכת הלבנה המקובל בכל תפוצות ישראל הוא כדלהלן.
בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, בא"י מחדש חדשים (ראה סנהדרין שם, מ"ס פרק כ', הרי"ף ז"ל סוף פ"ד דברכות, רבינו הטור ז"ל או"ח ס"י תכ"ו).
והרי באורה בקצרה. "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם" כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו'), שהם המלאכים והגלגלים. "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם" כמ"ש חק נתן ולא יעבור (שם קמ"ח ו'), החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם. "ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם", כמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו (שם י"ט ו'), שהוא שמח שממלאים תפקידם בשמחה בצאתם ובבואם לעשות רצון קוניהם, כי הם יודעים בוראם ומבינים למה בראם, וכמ"ש ביוצר של שבת "טובים מאורות שבראם אלהינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל", שיודעים את בוראם, ומבינים למה בראם, ומשכילים בתנועתם לעשות רצון קוניהם. "פועל אמת שפעולתו אמת", הקב"ה הוא פועל אמת, וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא מתקיימת לעד, כמ"ש ויעמידם לעד לעולם (שם קמ"ח ו). "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן", שהיא מתחדשת כל שלשים יום כדי שישראל שנקראים עמוסי בטן, כמ"ש העמוסים מני בטן (ישעיה מ"ו ג'), יהיו מונים לחדושה. "שגם הם עתידים להתחדש כמותה", כמ"ש בפרקי דר"א פרק נ"א, רשב"ג אומר עתידים ישראל להתחדש ולהתקדש כמו שהלבנה מתחדשת ומתקדשת, ע"ש. "ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו" שהוא ימלוך עלינו בכבוד מלכותו לעולם ועד. "בא"י מחדש חדשים" כל שלשים יום כמ"ש (הרד"א ז"ל בפירוש ברכת הלבנה דף שמ"ה ע"א).
מבואר מזה, שהכוכבים והגלגלים, בעלי דעה והשכל הם. וכ"כ הרמב"ם ז"ל, וז"ל כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירים הקב"ה כך מכירים את עצמם, ומכירים המלאכים שלמעלה מהם, ודעת הכוככיםוהגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם, עכ"ל (הלכות יסודי התורה פ"ג ה"ט). ור"ל:א. שתנועתם אינה תנועה טבעית כמו האבן שיורדת למטה, או האש שעולה למעלה, שא"כ כשיגיע הגלגל למקום מוצאו תעצר תנועתו. ומזה שהוא ממשיך בתנועתו התמידית, מוכרח שתנועתו היא תנועה תשוקיית. וזה לא שייך אלא במי שיש לו נפש ושכל, שהנפש היא הסיבה לתנועה, והשכל הוא הסיבה לתשוקת הנפש. ובא לשלול שאין לומר שהכוכבים והגלגלים גופות דוממים.ב. שהם חיים ומכירים את בוראם, שכל בעל נפש הוא חי, שאין חיות אלא לבעלי הנפש (ראה המפרש שם).
והן בעון בדור תהפוכות זה, שדרך אנשיו להתפעל ולהרים על נס כל "תגלית" בלי לחקור מה בפי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, הודיעו "חכמי המדע" ממזרח (רוסיא) וממערב (אמריקא) שהצליחו להגיע לירח באמצעות ספינות החלל, וגם הביאו משם אבנים לחקור את גיל הירח, ואם היו יצורים חיים על פני הירח, וכבר קבעו "החכמים" ההם שגיל הירח מגיע לעשרות אלפי שנים. ובעקבות "התגלית" הזאת רצו כמה מחכמי הדור לשנות את הנוסח המקובל מדוד דור שהוא "כשם שאנחנו מרקדים כנגדך ואין אנחנו יכולים לגע בך" וכו' (מסכת סופרים שם ה"ב) ובמקומו לתקן ואין אנחנו נוגעים בך, כי לפי דעתם, אם הגיעו לירח הרי נגעו בו, ואיך אומרים ואין אנחנו יכולים לגע בך.
אולם דבר ידוע שכל נוסח הברכות מיוסד מאנשי כנסת הגדולה, שהיו מאה ועשרים חכמים גדולים ונוראים, בקיאים בכל חכמה ובכל מדע, ובתוכם שלשה נביאים. ואין ספק שאם יהיו כל חכמי המזרח והמערב בכף מאזנים ואחד מהם בכף שניה, יכריע הוא את כולם, וכ"ש בהצמדם יחד. והם שתקנו נוסח זה של ברכת הלבנה, ונוסף להם רבותינו הקדושים חכמי הש"ס אשר נהירים להם שבילי דשמיא כשבילי דמתא, שהזכירו נוסח זה של ברכת הלבנה בש"ס, ועיין חגיגה י"ב ע"ב, ואחרון בזמן וראשון במעלה הוא רבינו הקדוש הרמב"ם ז"ל, וכולם פה אחד אומרים שהירח והכוכבים בעלי נפש דעה והשכל הם, א"כ כל אחד יעשה לו חשבון פשוט על פי מי ראוי לסמוך ובמי ראוי להאמין, האם על אנשי כנה"ג וחכמי הש"ס ורבינו הרמב"ם שדבריהם דברי אלהים חיים ומלך עולם יתב"ש, או על "חכמי המדע" שדבריהם בנויים על השערות השכל האנושי המוגבל והעלול לטעות? כי אולי המקום שהגיעו אליו ואמרו שהוא הירח, אינו אלא אבני אלגביש, שעליהם אמרו רז"ל שהם אבנים תלויים ועומדים באויר, ועתיד הקב"ה לזורקם על גוג ומגוג לפני ביאת משיח צדקנו שיגלה בב"א, כמ"ש בתנחומא פרשת וארא ט"ז, ובש"ר סוף פרשת וארא י"ב ח' ע"ש, או דבר הדומה לזה והם חשבו שזה ירח.
סוף דבר, האיש המאמין באמת ובתמים בתוה"ק ובדברי רבותנו הקדושים הנ"ל, לא יאמין בשו"פ ואופן שהגוף החומרי יכול להגיע לירח. ובפרט שזה חותר תחת אשיות האמונה הטהורה של חדוש העולם, וניגוד גמור לדברי רבותנו הנ"ל הנאמרים ברוח הקדש, ובודאי להם שומעים. ואל אמת ינחנו בדרך אמת, ויזכנו לראות יד האמת, עם מי תהיה חותמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













