ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה האדון יוצר הכל ב"ה ערך שלחן ענקי מלא כל טוב ומעדנים, והכין בו מזון ומחיה לבריותיו, ירקות ופירות, תבואות שדה וכרם, להנאת האדם ולתועלתו לבל יחסר לו מאומה, והכל בשפע רב כיד המלך העליון יתב"ש, למען יתפנה האדם להבין ולהשכיל בלימוד התוה"ק וקיום מצוותיה, ולהתעמק בדברים רוחניים, ולהשיג טפה מן הים הגדול מגדולתו ורוממותו יתברך שאין לה קץ וגבול, ומפעולותיו הנעלות והנשגבות לאין חקר ולאין תכלית. ולזה קבעו רז"ל ברוח קדשם, ברכה מיוחדת ומתאימה לכל מיני מאכל או משתה או מאורע (פרט לברכת המזון שהיא מן התורה).
וכל הברכות כלולים בשלשה סוגים. א. ברכות המצות. ב. ברכות ההודאות. ג. ברכות הנהנין. ולכולן מטרה אחת, לנטוע בלב האדם האמונה הטהורה וההכרה האמיתית שיש מנהיג לבירה המשגיח על הכל, והוא סבת הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו הנקדש והנערץ. וכמ"ש רז"ל, כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל (ברכות ל"ה ע"ב). וכונתם ז"ל בזה להורות שהאדם, המברך על הפירות או על אחת מהנאות העולם, מגלה דעתו שהוא מאמין שהוא יתב"ש הוא מנהיג העולם, והוא סבת הכל, ואעפ"י שהגלגלים בסיבובם והארץ בטבעה מצמיחים ומגדלים הפירות והתבואות, אין כחם מצד עצמם אלא מצד השפע הנשפע עליהם ממנו יתב"ש שהוא הסבה הראשונה והעליונה המשגיח על הכל. ועי"ז גם ה' יתן הטוב וארצו תתן יבולה להשביע נפש שוקקה. הפך הדעה הכוזבת של כמה אנשים הנותנים כל הכוחות לגלגלים הפועלים בארץ בטבעם ושוללים הכל ממנו יתב"ש. ועי"ז, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן יבולה. וזה אומרם הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה, ששולל ממנו הכח שהוא סבת הכל ואינו מכיר בחסדו. ואז מדה כנגד מדה שהארץ לא תתן פריה, והרי הוא גוזל לכנסת ישראל (ראה רבינו הרשב"א זלה"ה שם).
והן בעון יש כמה סכלים ופתאים, שבזה שהם חורשים וזורעים וקוצרים ונוטעים ובוצרים וכדומה, טועים בדמיונם הכוזב וחושבים שהם הם העושים את הכל, ולא ה' פעל כל זאת, ח"ו. ועליהם אפשר להמליץ את דברי הנביא ע"ה, באומרו היתפאר הגרזן על החוצב בו? אם יתגדל המשור על מניפו? (ישעיה י' ט"ו) ה' הטוב יכפר בעדם.
תכלית הדברים, להאמין באמונה שלימה שהוא יתב"ש רבון כל המעשים יסוד הכל ותכלית הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו, לפני ואחרי כל דבר מאכל או משקה או מאורע, הברכה הראויה כפי מה שקבעו רבותינו הקדושים ז"ל. והברכה הרצויה והמקובלת לפניו יתב"ש היא זאת שתהיה במתינות, בישוב הדעת, ובהטעמת כל מלה. כי המברך במהירות ובחפזון מוכרח לבלוע או לדלג מילים. ומלבד שמראה על עצמו שהברכה מעמסה עליו כמשא כבד ורוצה לפרוק את עולה מעליו, כי הרי לא ממהר כשהוא אוכל אלא כשהוא מברך הוא ממהר, נמצא שהאוכל הוא העיקר אצלו והברכה טפל ח"ו, נוסף לזה שמברך ברכה לבטלה שמשנה ממטבע שטבעו חז"ל בברכות. וכמו כן לבטא המילים בפיו, ולא לברך במחשבה, כי לפי ההלכה רק אם הוא אנוס או בדיעבד יצא אם בירך במחשבה. וכן לקבוע במחשבתו, כשמזכיר השם הקדוש ב"ה, לכוין שהוא אדון הכל היה הוה ויהיה. ובשם אלהים, יכוין שהוא בעל היכולת המוחלטת הבלתי מוגבלת, ובעל הכוחות כלם, יתברך שמו בפי כל, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













