ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דאגה

בית מדרש אמונה וחסידות לימודי אמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

דאגה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל

יודעי החכמה ועמוקי התבונה, אשר חכמתם הגדולה ובינתם העמוקה בכל חקר ובכל מדע לרבות בחדרי תעלומות הבריאה וסתרי סודותיה וצפונותיה, יודעים היטב את תהפוכות הזמן, מעלליו ותמורותיו, שאינם עומדים תמיד על בסיס איתן קבוע ותמידי. וכמאמר החכם: מילדי יום אל תבהל, כי ילדי יום לא ירגעו, אל תשמח אם ייטיבו, גם אל תירא אם יריעו, כי הטובות גם הרעות, כאשר יחנו כן יסעו, ע"כ, ולכן קדושי עליון ויסודי עולם המה הצדיקים המושלים ביצרם, למרות כל פגעי הזמן ותעלוליו העוברים עליהם, אין בכחם להזיזם מעמדתם האיתנה ומדרכם הישרה, או אפילו להרפות את רוחם המוצקה כברזל, לנטות ימין או שמאל מלמלאות יעודם ותפקידם כלפיו יתברך. כי אמונתם העמוקה היא, שהכל לטובה, ושכל הפגעים הם רק זמניים וחולפים עם גלי הזמן, ובמרוצתו יורדים לתהום נשיה.
ההגיון מחייב שהדאגה על דברים גשמיים היא סכלות גדולה, ובלב כסילים תנוח. כי אם היא על העבר, הלוא מה שנעשה אין להשיב. ואם על ההוה, אם אפשר לתקן יתקן, ואם א"א לתקן מה בצע כי ידאג? ואם על העתיד, האם הוא יודע מה טמון לו בחיק העתיד? וכמאמר החכם: בן אדם אל תדאג על העבר כי הוא אין, ועל ההוה כי הוא הרף עין, ועל העתיד כי הוא עדיין, קוה אל ה' הממציא לך יש מאין (ראה ספר הברית ח"ב מאמר ב' פרק ב', ע"ש).
ויתכן שגם זה רמוז בדברי רבותינו הקדושים באומרם: אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא, חטוף ואכול, חטוף ואשתי, דעלמא דאזלינן מניה לבי הלולא דמי (ערובין נ"ד ע"א). ורמזו בזה שני דברים:א. שההנאה הגשמית שהאדם יהנה מהעולם, תהיה בבחינת חטוף ואכול חטוף ושתי, דהיינו עראי.ב. שהעולם הזה עולם עובר הוא, כמו החופה שעוברת מהר, וכמ"ש במקום אחר האי עלמא אושפיזא וההוא עלמא ביתא (מו"ק ט' ע"ב).
והנה בעצם יש עוד שתי דאגות אחת שלילית, ואחת חיובית.
א. הדאגה השלילית והבלתי רצויה, היא הדאגה החומרית המופרזת לסיפוק צרכי הגוף. ואין הכונה בזה לזלזל לגמרי בבריאות הגוף, ולא לספק לו אפילו הצרכים ההכרחיים והחיוביים הדרושים לו, כי גם זה פשע ועון פלילי, וא"א לעבוד את ה' יתב"ש כראוי אם הגוף חלש וחולני, אלא הכונה היא רק שלא להגזים כל כך בפינוק הגוף החולף והבלה, וסיפוק כל תאותיו הגשמיות, עד כדי כך שרק בזה ישים כל מעייניו ובזבוז זמנו היקר, כי כידוע אין גבול למחלת התאוה, שרפואתה רק בריסונה.
ב. הדאגה החיובית והרצויה היא הדאגה הרוחנית לנשמה הנצחית, שלא לטמאה בתועבותיו, וכן לספק לה המזון הרוחני הדרוש לה. וזה מתבטא בהמנעות מעבירות, ועשיית המצות, בבחינת סור מרע ועשה טוב. ודבר ידוע הוא שהאדם מורכב משני חלקים מנוגדים בתכלית, והם גשם ורוח, חומר וצורה, וכל חלק רוצה למשוך השני לצדו, וזאת היא המלחמה הקשה והתמידית שעל האדם לנהל כל ימי חייו עלי אדמות. ורוב העולם אמנם נוטים לצד הגשמי, כי זה יותר נוח להם ומורגש אצלם, ורק השרידים יחידי סגולה נוטים לצד הרוחני. וברור הדבר שהאיכות עולה תמיד על הכמות.
כלל הדברים, על האיש הירא את ה' יתב"ש, ואמונתו חזקה ואיתנה, לשכנע את עצמו ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה, ומחשבות קדושות וטהורות, שלא להתפעל ולהתרגש מכל מיני פגעים המתרחשים בעולם, כי כולם חולפים ועוברים, ורק לדברים רוחניים לתועלת נשמתו הנצחית יש לדאוג באמת. וזאת היא דרכם של יראים ושלמים המחזיקים ביראתם ותומתם, עמילים בתורה וקיום מצוותיה הישרים, וכמ"ש הולך בתום ילך בטח.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il