ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בברייתא בגמרא (בבא מציעא עט:) נאמר: 'תנו רבנן: השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך - נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת'. הגמרא מסבירה, שמדובר במקרה שבעל הספינה לא מפסיד הפסד כספי מסיום השכירות באמצע, אם כי תיגרם לו טירחה במציאת שוכר חדש לספינה.
דהיינו, שלמרות שאדם שכר ספינה למלאכה מסויימת, הוא רשאי לסיים את השכירות באמצע המלאכה, אם אינו גורם הפסד ממוני לבעל הספינה. הטור (חושן משפט סוף סימן שיא) מסיק מכאן, שכל אחד מהצדדים יכול לסיים עיסקת שכירות, אם אינו גורם הפסד ממוני לצד שכנגדו. אילו התחלת המלאכה היתה כקנין גמור, לא היתה אפשרות לחזור, ללא הסכמת הצד השני, וקנין מחודש, אף אם לא נגרם הפסד ממוני.
בגמרא מבואר, שלגבי חלק מעיסקאות השכירות, האבחנה בין התחלת מלאכה לקנין בחפץ חדה עוד יותר. הגמרא (שם עו: - עז.) מציינת, שישנו הבדל בין שכירת פועל שכיר ובין שכירת פועל קבלן. פועל קבלן רשאי לחזור בו, רק כאשר אינו גורם הפסד לצד השני. הדוגמא בגמרא היא של אדם ששכר פועלים לקצור את שדהו תמורת 8 סלעים. הפועלים חזרו בהם לאחר שעשו מחצית מן העבודה, ועלות השלמת העבודה היא 5 סלעים. נמצא, שאם בעל הבית ישלם לפועלים עבור חצי העבודה על פי השער שהבטיח להם, יגרם לו הפסד. שכן הוא ישלם להם 4 סלעים, ועבור יתרת העבודה יצטרך לשל ם עוד 5 סלעים - סה"כ 9, שזה יותר ממה שהתחייב מראש לשלם. כיוון שמדובר בפועלי ם שנשכרו לעבודה קבלנית, יהיה בעל הבית רשאי לנכות להם משכרם, כדי שלא יפסיד. יש לציין, שמדברי הטור בסימן שיא שהבאנו, משתמע שהפועלים רשאים לכתחילה לחזור בהם, אם הם מוכנים לשלם את ההפסד שנגרם לבעל הבית.
אולם, כל האמור הוא רק בפועל קבלן. פועל שכיר רשאי לחזור בו, מבלי להפסיד משכרו, גם אם הדבר גורם הפסד לבעל הבית. לכן, בדוגמא שהצגנו מקודם, אם מדובר בפועל שכיר, הוא יקבל שכר חצי העבודה - 4 סלעים - ובעל הבית יצטרך לשאת בהפסד. הגמרא (שם י.) מנמקת את הזכות של הפועל השכיר, על פי הפסוק בויקרא (כה, נה): 'כי לי בני ישראל עבדים' ודורשת הגמרא: 'עבדי הם, ולא עבדים לעבדים'.
משמעות דרשת הגמרא היא, שאילו דינו של הפועל השכיר היה כשל פועל קבלן, הרי הפועל השכיר היה נחשב 'עבד' של בעל הבית, ואסור ליהודי להיות עבד של איש, מלבד של הקב"ה. יש שתי אפשרויות להבין, כיצד שינוי דינו של השכיר, גורם לו להפסיק להיות עבד:
א. העובדה שהשכיר רשאי לחזור בו בחצי היום, נובעת מכך שעיסקת שכירות במהותה היא עבדות. לכן, כדי להימנע מהאיסור שבהיותו עבד של אדם, נתנה התורה רשות לפועל לחזור בו.
ב. העובדה שהשכיר רשאי לחזור בו בחצי היום היא סימן לכך, שבאופן מהותי, עיסקת שכירות מלכתחילה איננה עבדות.
לכל אחת מהאפשרויות בסיס בדברי הראשונים והאחרונים. ונציג כמה מן הנפקא מינות בין שתי האפשרויות:
האם אסור להיות פועל - המרדכי (בבא מציעא סימן שמו) כותב, שמותר לאדם להשכיר עצמו כשכיר, ואין בזה איסור משום 'כי לי בני ישראל עבדים'. אלא שכתב, שהחילוק בין שכיר ובין עבד הוא, ששכיר נשכר לשלוש שנים, ואילו עבד נשכר לשש שנים, וראיה לדבר, שעל העבד נאמר 'כי משנה שכר שכיר עבדך', ואם כן, כיוון שעבד עובד שש שנים, משמע ששכיר עובד ג' שנים. ולכן, שכירות יותר מג' שנים, אף שאינו עבד גמור לכל הלכותיו, יצא מתורת שכיר, ועובר על כי לי בני ישראל עבדים. כלומר, המרדכי אומר שביסודו של דבר, עיסקת שכירות יש לה פנים של איסור, אלא שאין זה בכל שכירות, אלא רק בשכירות ארוכת טווח - שלוש שנים לפחות. לעומת זאת, מדברי התוספות (בבא מציעא י. ד"ה כי) נראה, שעצם הרשות לחזור מנתקת כל קשר בין שכירות פעולים ובין המושג של עבד. עיינו בשו"ת במראה הבזק ח"א תשובה מ' ובהערה 4 שם.
המניע לחזרה - הטור (סימן שלג סעיף ב) מביא את דברי ר"י, שכתב שאם הפועל רוצה לחזור בו משום שהשכר עלה, וכעת אינו מוכן לעבוד בשכר הזול, אין שומעים לו. הב"ח כותב, שהסברא היא, שהרי פועל זה אינו מעוניין להפסיק להיות עבד, אלא רק לעבוד תמורת שכר גבוה יותר, והרשות שהעניקה התורה לפועל לחזור בו, היא רק בתנאי שהוא רוצה להפסיק להיות עבד.
בשו"ת חוות יאיר (סימן קו) דן במקרה דומה - אשה שעבדה כמשרתת, רוצה להפסיק לעבוד אצל בעל הבית, ולעבור לעבוד אצל אדם אחר. החוות יאיר נוקט, שהיות שישנו הדין של 'כי לי בני ישראל עבדים', אין למשרתת שום התחייבות, והרי היא רשאי לחזור בו בכל מקרה. בפת"ש (סק"ד) ציין, שלכאורה דברי החוות יאיר אינם מתאימים לשיטת ר"י.
עשו קנין על התחלת המלאכה - הנפק"מ השלישית שנדון בה, קשורה לדברים שפתחנו בהם - אחת הדרכים ליצור עיסקת שכירות פועלים היא ע"י קנין. הריטב"א (שו"ת סימן קיז) כותב, שאם שכיר נשתעבד בקנין, הוא אינו רשאי לחזור בו, והדין של 'כי לי בני ישראל עבדים' נאמר רק בפועל ששעבודו נובע רק מתחילת מלאכה.
הש"ך (חושן משפט סימן שלג סקי"ד) חולק על הריטב"א. הש"ך טוען, שכיוון שהתורה רצתה ששכיר לא יהיה עבד, היא נתנה לו את האפשרות לחזור. יצירת שכירות שבה הפועל אינו רשאי לחזור גורמת לפועל להיות עבד. ה'התנגדות' של התורה לכך ששכיר יהיה עבד גורמת לכך, שגם כאשר השכיר רוצה להיות כעבד דהיינו שעושה מעשה קנין על כך שלא יוכל לחזור, הוא אינו רשאי לעשות כן, וממילא הקנין לא מועיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
