בית המדרש

  • מוסר מלכים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

חינוך

undefined

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

אלול תשס"ח
4 דק' קריאה
ישמח האב ותגיל האם בראותם פרי בטנם קדש הילולים הולכים בדרך התורה והיראה שהיא האחת והיחידה המדרבנת ומכוונת האדם לדרך טובה וישרה, ובלעדיה א"א בשום פנים ואופן להיות ישר ותם דרך. וזאת משאת נפשם של ההורים ומאויהם לראות בניהם מחונכים על דרכי התורה, נטעים נעמנים ישרים ותמימים כשתילי זיתים סביב לשלחנם.
והנה ברור הדבר שאהבת ההורים לצאצאיהם היא אהבה שאינה תלויה בדבר, והיא אהבה טהורה כנה ואמיתית שאין בה כל תערובת של פניות זרות או שיקולים אישיים. כי כל מטרתם רק טובתם ואושרם של ילדיהם בגשמיות וברוחניות. והוא הקו המנחה אותם ברציפות מתמדת לאורך כל הדרך הזרועה סבל עמל ותלאה אין קץ, בגידולם וחינוכם של ילדיהם. כי אין ספק שהתפקיד של החנוך המוטל על שכם ההורים, הוא תפקיד קשה מאד וממושך הרבה ודורש אורך רוח ותבונה רבה והבנה עמוקה לנפש הילד ותכונותיו, והוא חכמה ומלאכה גם יחד. ולכן להצלחת החנוך, על ההורים לדעת ידיעה מלאה של שלשה יסודות דלהלן ולפעול על פיהם, והם:א. תנאי החנוך.ב. גיל החנוך.ג. תכלית החנוך. והרי ביאורם בקצרה.
היסוד הראשון תנאי החנוך. יש בזה שני תנאים יסודיים ובלעדיהם כל עמלם לשוא, וכל דבריהם ומוסרם כקול קורא במדבר. התנאי הראשון, שתהיה השתוות דעות והתאמה בין ההורים ששניהם יהיו בדעה אחת, ולא אחד בונה והשני סותר, אחד מחייב והשני שולל, כי אי-ההשתוות ואי-ההתאמה בין ההורים בענין זה מהוה גורם ראשי ומכריע לחנוך קלוקל, ומשאיר רושם שלילי ופצע עמוק בלב הילד. והתוצאה היא תסכול ותסביך נפשי ופיצול אישיות ופסיחה על שתי הסעיפים. ומובן מאליו שאין מה לדבר על משמעת וציות מצדו לדברי ההורים ומוסרם. ברם היות שמצות חנוך הבנים מוטלת בראש וראשונה על האב ולא על האם, יש צורך מצד האם להתאזר בסבלנות, להתאפק ולהתגבר על רגשותיה, ולכבוש אהבתה ולאפשר לבעלה לחנך בניו על מבועי התורה והיראה מתוך הכרה ברורה שאך את טובתם הוא דורש. וגם האם תהנה בסופו של דבר מחנוכם הטוב והנאה ומאורחות חייהם הנעלים. התנאי השני, שההורים יהיו דוגמא טובה לילדיהם, במדותיהם הנעלות והאציליות, ובחיי משפחה תקינים שקטים ושלוים, וכן בהקפדתם בקיום המצוות והמנעותם מן העבירות והתרחקותם המוחלטת מן העבירות השכיחות, כגון לשוה"ר, רכילות, שקר, קללות, שבועות וכדומה, שמהם יראו וכן יעשו.
היסוד השני, גיל החנוך. רבותינו הקדושים היודעים ובקיאים בנפש האדם ונטיותיה, קבעו בחכמתם שעד גיל ט"ז או י"ח שנה לא להכביד הרבה בדברי תוכחה ומוסר, כי עד גיל זה שכל הבן טרם בשל דיו. ומגיל ט"ז עד כ"ב או מגיל י"ח עד כ"ד יש להרבות בתוכחה ומוסר, כי שכלו בשל ודעתו יציבה ואיתנה. ומגיל כ"ב או כ"ד יש להתנהג אתו רק בדרכי נועם, שלא יבעוט (מחלוקת היא בש"ס קידושין ל' ע"א ע"ש ובפירש"י ז"ל), והחנוך מתחיל מגיל שמתחיל להבין, שמחנכו לדברים טובים ולמונעו מדברים בלתי טובים כמ"ש להלן ביסוד השלישי בס"ד.
היסוד השלישי, תכלית החנוך. והוא מתפצל לשני ראשים. א. בריאות הגוף, היינו להאכילם, להלבישם לדאוג לבריאותם ולכל מחסורם כפי היכולת, וראוי מאד לחנכם ולהרגילם להסתפק במועט, וכעצת רבותינו הקדושים שאמרו לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהם תלוים בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם (חולין פ"ד ע"ב). ב. בריאות הנשמה, וזה קשה מן הראשון. כי בדרך כלל הילדים נוטים אחרי הדברים החמריים ונמשכים אחריהם, ולכן צריך הבנה גדולה מצד ההורים לדעת איך להטותם לדרך הנכונה. וראשית כל להשריש בלבם הרך את האמונה הטהורה והצרופה בבורא העולם ומנהיגו יתב"ש. וכן להסביר להם ולהחדיר בהם החיבה והחשיבות שיש בקיום המצוות, וכדברי רז"ל שאמרו במתק לשונם, קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (סוכה מ"ב ע"א). ורצונם ז"ל להורות שילמדו חשיבות קיום המצוות וייחוד ה' יתב"ש. וכמו כן על ההורים לפקוח עין ולהקפיד מאד שילדיהם לא יתרועעו ולא יתחברו ולא יבואו בחברת ילדים אחרים שחנוכם והשקפותיהם בענייני אמונה ודת וקיום המצוות אינן זהות לחנוכם והשקפותיהם של ילדיהם.
ואין צריך לומר שלא למסור אותם בידי מורים חסרי אמונה ופורקי עול תורה ומצוות, לפי שכל מה שרואים ושומעים מהם נחרת בזכרונם ונקלט בתת הכרתם, ונמצא שההורים עצמם מביאים את ילדיהם לידי חטא ומכשול. וכבר אמרו רז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו (במדב"ר פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). ואין ספק שהורים אלה עתידים ליתן את הדין על כל עבירה שיעשו בניהם בעתיד, וגדול עונם מנשוא. ולכן על ההורים למסור את הפקדון היקר שחננם יוצר הכל יתב"ש לידי מורים בעלי מדות טובות, יראי שמים ובעלי אמונה המקיימים מצוות התורה וחוקיה, שהשכלתם קשורה באמונתם ויראתם קודמת לחכמתם.
תכלית הדברים. האיש החפץ חיים בזה ובבא, ורוצה לרוות נחת מילדיו ולראות ברכה בעמלו, אל ילוזו מנגד עיניו הדברים האמורים למעלה, אשר תמציתם חנוך הבנים לפי תוה"ק הכתובה והמסורה שהיא הערובה היחידה שתוכל לשמור עליהם מפני כל רוחות זרות המנשבות ברחובות ומשתוללות בחוצות, ורק היא תנחה אותם בדרך טובה ונכונה, ותשפיע עליהם חיי אושר וטוהר. ובקיום מצוותיה הישרים טמון סוד כח העמידה וההתנהגות נגד כל זרם עכור ונחשול בלתי רצוי, וכדברי החכם מכל אדם באמרו יסר בנך וינחך ויתן מעדנים לנפשך (משלי כ"ט י"ז).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il