ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

טבע

בית מדרש אמונה וחסידות לימודי אמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

טבע


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל

יציבות הנפש והתעמקות השכל בפלאי הבריאה, אין ספק שתהיינה להן תוצאות חיוביות ומהפכה יסודית לגבי פעולות האדם ומחשבותיו. והתוצאה החיובית היא לדעת ולהכיר בורא העולם ומנהיגו יתב"ש, ולשמור מצוותיו כל הימים. כי אי-הידיעה בלוית התמדת הפעולה הם בעוכריו של האדם לבלתי הבט ביסודיות בדברים הפלאיים מפאת ההרגל בהם, כחק כל פעולה מתמידה שנחשבת לטבע, וכפתגם הידוע "הרגל נעשה טבע". וכבר רבותינו הקדושים אמרו פתגם זה בשינוי לשון, באומרם, כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר (יומא פ"ו ע"ב), כי לרוב הרגלו בה נהיית אצלו לטבע, וזה גורם לו לטעות שאין כל פלא בדבר והכל טבעי.
להבהרת רעיון עמוק זה, נתאר נא לעצמנו, לולא ראינו בעינינו שהעובר חי בבטן אמו סגור ומסוגר במשך תשעה חדשים ללא מזון וללא אויר, ואח"כ יולד, ויגמל, ויגדל, ויהיה לאיש, או שזורעים באדמה גרגרי חטה ושעורה, ואחרי שנרקבים, מוציאים שבלים מלאות וטובות, או שנוטעים גרעין, וממנו יצא אילן רב פארות מרהיב עין אשר כגובה ארזים גבהו, ומלא פירות עסיסיים נחמדים למראה וטובים למאכל, כל זה לולא ראינו בעינינו ונוכחנו במציאותם, ובא איש זר ממרחקים וספר לנו על כל אלה, היינו חושבים אותו כבלתי שפוי בדעתו, או שזאת תוצאת פרי דמיונו המפותח, וכי כל דבריו שקר וכזב, כי היתכן לחיות בלי אוכל ובפרט בלי אויר לנשימה אפילו רגע אחד, וכ"ש במשך תשעה חדשים? והיתכן שאחרי שהזרע נפסד ונרקב באדמה, ולא יצלח למאומה, ישוב לתחיה? והיתכן כי מגרעין אחד שאין לו כל ערך, יצמח עץ גדול ומלא פירות? אמנם האמת היא שכל המציאות הנ"ל והדומה לה, נגד השכל וההגיון, וכל חכמי לב שבעולם לא יכולים להסבירה עפ"י השכל וההגיון, אלא היות והתרגלנו בדברים הנ"ל, נראים בעינינו כטבעיים שאינם יוצאים מגדר הרגיל, ואין בהם כל פלא. אין ספק שהאנשים שראו לראשונה את הרכבת או המכונה, או האוירון, בפעולתם, השתוממו והתפלאו גם יחד, וברבות הימים, אף אחד כעת לא מתפלא ולא מתפעל מהם.
ונראה שהסיבה לאי-התעמקות נובעת מזה שטבע האדם לראות רק ראיה שטחית חיצונית שאין בה עמל וטורח, כי זה נוח לו, ולא ראיה עמוקה פנימית הדורשת מאמץ עליון והתרכזות פנימית. כי הראיה, אחד מחמשה חושים שיש באדם (חמשה חושים הם, חוש הראיה בעין, השמיעה באזן, הריח באף, הטעם בפה, המישוש ביד), משמשת גם לראיה שטחית וגם לראיה עמוקה יותר, וזה תלוי באדם איך הוא מסתכל. אם הוא מסתכל בצורה שטחית רואה בכל המציאות הקיימת כדבר טבעי, ואם הוא מסתכל בהתעמקות פנימית רואה בה סתרי הבריאה ופלאיה, ומזה יגיע לדעת שיש מנהיג לבירה, המנהיג עולמו בחסד וברחמים, יתברך, וכי הטבע אינו אלא כחומר ביד היוצר, ולכל אשר יחפוץ ישנו, ואז תתעורר בקרבו הכמיהה לאהבה וליראה את ה' הנכבד והנורא, יתב"ש.
דבר הלמד מהענין, שחובה מוטלת על האדם לא ללכת שולל אחרי הראיה השטחית החיצונית המטעה אותו ונוטעת בלבו אשליה כוזבת שכל הטבע נטול רסן ופועל ללא הכוונת מכוין ח"ו. אלא עליו להתעמק בו היטב, ובהכרח יגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהטבע בכל המציאות הקיימת ללא יוצא מן הכלל הפועל ברציפות מתמדת אינו אלא נס נסתר העושה מצות אדונו לתועלת קיום המין האנושי שהוא קיום העולם. וכדברי המשורר הקדוש, מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קניניך (תהלים ק"ג כ"ד).
הרעיון הזה ביטאו אותו חכמינו הקדושים בזוה"ק, באומרם, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו, ומכה אותו ואומר לו: גדל! (השמטות לזוה"ק ח"א ס"א). ועיין בב"ר פרשה י', פ"ז, ע"ש. ז"א, שהטבע פועל אך ורק בהשגחתו יתברך, המשפיע עליו ומקיימו, והנו כחומר גלמי בידי רבון כל המעשים יתב"ש לנצח נצחים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il