ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה אין ספק שיש בכל דור ותקופה, אנשים צדיקים וחסידים, שהגיעו לשיא השלימות האנושית ולפסגת האמת המרכזית שהיא יראת הרוממות, וכל חפצם ורצונם לעשות רצונו יתב"ש, לא מפחד העונש ולא מאהבת השכר, אלא מפני שהוא אמת ותורתו אמת. וכמ"ש רבותנו הקדושים, עה"פ אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד, במצותיו, ולא בשכר מצותיו (ע"ז י"ט ע"א) כלומר מאהבה. ובשכלם הצח והבהיר השיגו את האמת הזאת, ע"י עמלם ויגיעם בתורה ובקיום מצוותיה, התבוננותם העמוקה בסתרי הבריאה והליכותיה, והסתפקותם במועט, ובזה זכו לגלות טפה מן הים מגדולתו ורוממותו יתב"ש, אשר אין להם חקר וגבול. ויראה זו שהיא חזקה ואיתנה כצור חלמיש, ששרשיה שתולים עמוק עמוק בלבם הטהור, כל חליפות תבל וחציו השנונים אין בכחם להזיזם מיראתם תומתם ואמונתם. לא כן יראת העונש, עלולים פגעי הזמן ותמורותיו להחלישה, ולפעמים גם למוטטה כליל.
אמנם להגיע לרמה נשגבה זו של יראת הרוממות, צריך שלשה תנאים יסודיים, ובלעדי שלשתם א"א בשו"פ ואופן להגיע אליה, והם:א. ידיעת התורה וקיום מצוותיה בתמימות.ב. התעמקות שכלית בפעולותיו יתב"ש.ג. התרחקות מהבלי העולם. והרי ביאור הדברים בקצרה.
א. ידיעת התורה וקיום מצוותיה בתמימות. ההגיון הבריא מחייב שאדם הרוצה למצוא חן בעיני המלך ולהתקרב אליו, עליו לדעת שלשה דברים. א. רצון המלך המתבטא בידיעת חוקיו. ב. ביצועם מרצון וללא כל כפיה. ג. מתוך הכרה שבזה הוא עושה רצון המלך. והנה רצון המלך העליון יתב"ש גלום בתוה"ק ובפירושה תורה שבעל פה, הכוללת תרי"ג מצוות, ומתחלקת לשלשה חלקים, שהם: א. מצות מקובלות שאין האדם יכול להשיגן בשכלו, כגון ציצית, תפלין, מילה, סוכה, וכדומה, ואלה נקראות בשם "עדות" כי הן עדות על אלהותו יתב"ש, או על בריאת העולם, כגון שבת, שמיטה, יובל. ב. מצוות מושכלות שהאדם יכול להשיגן בשכלו, כגון גזל, אונאה, גניבה, רציחה, וכדומה, ואלה נקראות בשם "משפטים". ג. מצוות חוקיות שאין טעמן נגלה, כגון כלאים, בשר בחלב, שעיר המשתלח, פרה אדומה, ואלה נקראות בשם "חקים" (ראה רבינו בחיי ז"ל פרשת חקת). וא"כ האדם אשר רוצה באמת להתקרב אל המלך יתב"ש, עליו לדעת את מצוות התורה שהן רצונו הפשוט והמוחלט, ולקיימן ללא כל היסוס ופקפוק, מתוך כונה שבזה הוא עושה רצונו יתב"ש.
ב. התעמקות שכלית בפעולותיו יתב"ש. נכון הדבר שהוא יתב"ש נסתר מצד אלהותו ונגלה מצד פעולותיו, ולכן בכל נוסח הברכות יש נגלה ונסתר. וברור מאד שכאשר יתבונן האדם ויתעמק במחשבתו, בפלאי הבריאה, צפונותיה והליכותיה, ובפרט אם יזכה לדעת קצת מהעולמות העליונים מעמדם ומצבם, אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד מפני רבון כל המעשים שבמאמר פיו ברא כל אלה, ובהשגחתו התמידית מקיימם, ואז מתוך התלהבות פנימית והתפעלות עילאית, יקרא בגרון מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך (תהלים ק"ד כ"ד), גדול אדוננו ורב כח לתבונתו אין מספר (שם קמ"ז ה'), כלומר א"א לספר תבונתו, כי אין לה קץ וגבול.
וכדברי המשורר הנשגב ר"י הלוי זלה"ה באחד מפזמוניו (המתחיל יה שמך ארוממך וכו', אומרים אותו ביום ב' של ר"ה) וז"ל: השתונן, והכונן, והתבונן בסודך, והבטת מה אתה, ומאין יסודך, ומי הכינך, ומי הבינך, וכח מי ינידך, והבט אל גבורות אל והעירה כבודך, חקור פעליו, רק אליו אל תשלח ידיך, כי תדרוש, בסוף ובראש, במופלא ובמכוסה, ע"כ. והרי ביאור דבריו ז"ל הגם שהם מובנים.
"השתונן והכונן" חדד שכלך והכינו, "והתבונן בסודך" והתבונן בהרכב גופך וסתריו העשוי בחכמתו יתב"ש הנפלאה והנעלמה, וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ ומבשרי אחזה אלוה (איוב י"ט כ"ו) דהיינו כשהאדם יתבונן בהרכב גופו ונשמת רוח חיים אשר באפיו, מבלי שתהיה לו שליטה או דעה על הוויתו, קיומו, המשכו או חדלונו, יגיע להכרה בהשגחתו יתב"ש, ולמרות שהוא לא יודע ולא ידע לעולם משכנה המדוייק של נשמתו, צורתה, מהותה, איכותה וכמותה, עכ"ז הנו משוכנע למעלה מכל ספק באמיתות מציאותה. "והבטת מה אתה ומאין יסודך" והסתכל כמה כחך דל שאין לך כל שליטה על קיומך כאמור, ומאין נוצרת, "ומי הכינך ומי הבינך וכח מי ינידך" ומי הכינך על מתכונתך, ומי נתן בך בינה, ואיזה כח מניע כל אבריך.
"והבט אל גבורות אל והעירה כבודך", וראה גבורות הבורא יתב"ש שעשה כל אלה, והעיר נשמתך מתרדמתה לשוב בתשובה ולשבח ולפאר ליוצר הכל ב"ה. "חקור פעליו, רק אליו אל תשלח ידיך" חקור פעולותיו שמהם יתגלה לך כחו יתב"ש הבלתי מוגבל, רק אליו אל תשלח ידיך לחקור, והיינו, "כי תדרוש בסוף ובראש במופלא ובמכוסה" מה היה לפני בריאת העולם ומה יהיה אחר סוף העולם, כי הם דברים נבדלים ומכוסים ממך, ואין לך רשות לחקור בהם, וכמ"ש רז"ל במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות (חגיגה י"ג ע"א). כאשר יתעמק האדם בכל זה, תתעורר נפשו ותשתוקק להתקשרות הצורה ביוצרה להדבק בו יתב"ש, ולעובדו באהבה, ביראה ובשמחה, ולהודות לו, שזכה להיות משרת למלך הכבוד, אשר לו דומיה תהלה.
ג. התרחקות מהבלי העולם. האדם מורכב מחומר ורוח, והם גוף ונשמה. החומר נמשך אחרי תענוגי הגוף שהם הדברים הגשמיים, והרוח אחרי תענוגי הנשמה שהם דברים רוחניים. ולמלאת רצון שניהם לא יתכן בהחלט, ולכן טבעי הדבר שאם יתגבר החומר מכניע הרוח תחתיו, ואם יתגבר הרוח מכניע החומר תחתיו, כי כשזה קם זה נופל. וכבר אמרו הקדמונים, שמי ששקוע בהבלי העולם ורודף אחר תענוגותיו, ויחד עם זה רוצה ג"כ להתקרב אליו יתב"ש, דומה לאדם ששם בנחיריו קורט של חלבנה שריחה רע ומריח בשמים ושושנים, שריחה הרע של החלבנה לא נותן לו לשאוף אל קרבו ריחם הטוב של הבשמים, וכמה שיתאמץ לשאוף, שואף ביתר שאת ריחה של החלבנה, ורק אחרי שיוציא את החלבנה מנחיריו, ישאף ריחם הטוב והנעים של הבשמים. כן הדבר במי שרוצה להתקרב אליו יתב"ש ולהבין תעלומות חכמה וסתרי הבריאה, עליו לגרש מלבו כל תענוגי העולם, שבאמת אינם אלא הבל ומעשה תעתועים בעיני כל בעלי השכל.
ויראת הרוממות המתבטאת במחשבה, בדבור, ובמעשה, היא היראה הנדרשת מעם ישראל. וז"א יתב"ש ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך, במחשבה, ובכל נפשך, בדבור, ובכל מאדך, במעשה (דברים ו' ה'). וכן צונו יוצרנו עוד באומרו יתב"ש, ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך (שם י' י"ב), ר"ל להמנע מהעבירות שהן מצות לא תעשה, שבהן שייך יראה, ללכת בדרכיו, לקיים מצות עשה, שהן רצונו יתב"ש, ואח"כ תגיע לאהבה אותו אהבה שלימה, שהיא לעבוד את ה' במעשה, בכל לבבך, במחשבה, ובכל נפשך, בדבור.
תכלית הדברים. יראת העונש, אינה אלא כפרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין של יראת הרוממות, שהיא היראה האמיתית שכל איש יהודי חייב לשאוף להגיע אליה. וכמ"ש רז"ל, מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר פכ"ה). והיא לעבוד אותו יתב"ש מאהבה שלא ע"מ לקבל פרס. ואעפ"י שבהכרה או בתת ההכרה, ברור כשמש שהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר לצדיקים, הכונה בקיום המצות וההמנעות מעבירות צריכה להיות רק לעשות נח"ר לפניו יתב"ש שהוא אמר ויהי, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













