ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

י"ג עקרי הדת

בית מדרש אמונה וחסידות לימודי אמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשס"ח

י"ג עקרי הדת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל

י"ג העקרים והענפים המסתעפים מהם, הם יסודי התורה ושורש כל מצוותיה אשר חובה קדושה על כל יהודי להאמין בהם אמונה שלימה ומוחלטת ללא סייג וללא שיור, ולשננם יום יום. ובלי האמונה הטהורה והצרופה בהם אין לו חלק באלקי ישראל יתב"ש, ולא נחלה בעם ישראל, והרי הוא כנטע זר בכרם ה' צבאות וכאבר המדולדל בבשר שבמוקדם או במאוחר יפול מן הגוף, ונמשל כבהמות נדמה.
וברור הדבר, שהאמונה בשלשה עשר העקרים היא תוצאה חיובית של שני דברים משולבים, והם החינוך לאמונה מנוער, בצירוף לימוד התורה, שבזה יגלה את האור הגנוז בהם ואת התועלת הנצחית בקיומם, ובלי החינוך ולימוד התורה יהיו בעיניו כמעמסה כבידה וכחידה סתומה שאין בכח שכלו האנושי להבינם וכ"ש להגשימם בחייו המעשיים. ואל זה ירמזון דברי רבותינו הקדושים שאמרו ברוח קדשם, לעתיד לבוא היצה"ר נדמה לצדיקים כהר גבוה, ולרשעים כחוט השערה (סוכה נ"ב ע"א). ורצונם ז"ל בזה, שהצדיקים שהתחנכו מילדותם והתרגלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, כל עבירה נראית בעיניהם גדולה וכבדה כהר גבוה ומתרחקים ממנה, והרשעים שלא התחנכו על ברכי התורה והמצות, כל עבירה נראית בעיניהם קטנה וקלה כחוט השערה ונמשכים אחריה. ועכ"ז הללו בוכים והללו בוכים, הצדיקים בוכים ביודעם טבעם הרך וגופם החלוש ואיך הצליחו להתגבר על הר גבוה כזה, והרשעים בוכים ביודעם טבעם החזק וגופם החסון ואיך לא יכלו להתגבר ולכבוש את יצרם שהוא כחוט השערה.
הנה ידוע שי"ג עיקרים הנפוצים בכל תפוצות ישראל מיוסדים עפ"י דעת רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א שחקק וקבע אותם בפירושו (סנהדרין פרק חלק, ראה הרב בעל העקרים ז"ל מאמר א', פ"ד שכלל כל י"ג עקרי הדת בשלשה.א) מציאות ה'.ב) השגחה בשכר ועונש.ג) תורה מן השמים. (ועיין בשו"ת חת"ס ז"ל יו"ד סי' שנ"ו, ע"ש). ואלה הם, כמובא בספרי תפלה.
הרי אני מאמין באמונה שלימה בשלש עשרה עקרים של התורה הקדושה.א. שהקב"ה נמצא ומשגיח.ב. והוא אחד.ג. ואין לו גוף ואין לו דמות הגוף.ד. ושהוא קדמון לכל קדומים.ה. ואין עבודה לזולתו.ו. ויודע מחשבות בני אדם.ז. ונבואת משה רבינו ע"ה אמת.ח. ושהוא אדון לכל הנביאים.ט. ושהתורה נתונה מן השמים.י. ושלא תשתנה בשום זמן ח"ו.יא. ושהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים.יב. ושיבא מלך המשיח.יג. ושהמתים עתידים להחיות. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתכוף יצרנו לעבודתך כל ימי חיינו תמיד, אכי"ר, ע"כ. והרי באורם בקצרה.
א. שהקב"ה מצוי ומשגיח. שהוא יתב"ש הנמצא השלם, שאין מציאותו תלויה בזמן כשאר הנבראים שבהעדר הזמן אינם נמצאים, אלא הוא יתב"ש למעלה מן הזמן וגם בהעדר הזמן ג"כ נמצא. ומשגיח על כל האישים והמינים בכלל, ועל הצדיקים עושי רצונו בפרט.
ב. והוא אחד. כי כל הנמצאים זולתו מורכבים מהרבה יסודות. והגם שאנו אומרים עליהם אחד הוא רק מושאל אצלם, ואינם אחד בהחלט. אבל הוא יתב"ש אחד אמיתי שאינו מורכב ואינו נחלק לאחדים, יחיד ומיוחד בתכלית האחדות השלימה שאין דומה לה כלל.
ג. אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אין לו עצמות הגוף כלל, ואין בו שום מקרה ממאורעות הגוף.
ד. ושהוא קדמון לכל קדומים. ראשון שאין ראשית לראשיתו ואין תכלה לקדמותו (ראה חו"ה שער היחוד פ"ו).
ה. ואין עבודה לזולתו. כי הוא יתב"ש ברא הכל מאין, והוא רבון כל העולמים ומנהיגם, ומלכותו בכל משלה, ולכן יש לעבוד רק לו לבדו ולא לזולתו.
ו. ויודע מחשבות בני אדם. כל מעשה בני אדם ומחשבתם גלוים לפניו, אין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו.
ז. ונבואת משרבע"ה אמת. כמו שהעיד עליו יתב"ש, באומרו, בכל ביתי נאמן הוא (במדבר י"ב ז').
ח. ושהוא אדון לכל הנביאים. לנביאים שהיו לפניו ולבאים אחריו.
ט. והתורה נתונה מן השמים. כל התורה הנמצאת בידינו קבלה משרבע"ה מפי הגבורה, אין בה לא תוספת ולא גרעון.
י. ושלא תשתנה בשום זמן ח"ו. התורה נצחית לעולם, כמו שהוא יתב"ש נותן התורה נצחי חי וקיים לעד.
יא. ושהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים. כי האדם בחירי במעשיו, ואין שום כח המושך אותו לצד השלילי שהוא הרע, או לצד החיובי שהוא הטוב, אלא עושה הכל מרצונו, ולכן נענש על הרע, ומקבל גמול על הטוב.
יב. ושיבא מלך המשיח. לגאול עם ישראל גאולת עולמים מגלות הנפש והגוף, ולתקן עולם במלכות שדי.
יג. ושהמתים עתידים להחיות. נשמות וגופות הצדיקים, יקומו לתחיה בעת שיהיה רצון לפניו יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים (ראה בשו"ת הרדב"ז ז"ל ח"ג סי' תרמ"ד).
ולהקל על הקורא הנה הם שזורים בקצרה בשיר קדמון, "מציאותו ואחדותו ואין גוף, וקדמון נעבד ידע נביאיו, למשה שם ותורה לא תשונה, גמול ישע מחיה הוא צבאיו".
אלה הם י"ג עקרי דת תורתנו הקדושה שעל כל יהודי להאמין בהם אמונה שלימה ולאומרם יום יום כל ימי חייו עלי אדמות, לטוב לו כל הימים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il