ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה מאז החלה להתפשט תנועת "ההשכלה" (ראה אוצר ישראל ערך השכלה), הכבוד לתורה ולנושאי דגלה ירד פלאים ונעשה לנחלת העבר בעוה"ר, ודבריהם אינם נשמעים באזני הצבור. ולכן מצאונו צרות רבות ורעות שא"א להעלותם עלי גליון ולתארן בחרט אנוש. והסיבה לכך היא.א. התרחקות הצבור מן המעין הנצחי של תוה"ק.ב. התנהגותם של הת"ח. ביאור הדברים:
א. בתוך כל העלטה הכבדה של חשכת הגלות, והמועקה הנוראה האופפת מסביב, היה האיש היהודי מוצא לו נחמה ופורקן בלימוד התורה בין כתלי בית המדרש או בביתו, והתורה היתה לו לעיר מקלט ומפלט מצרותיו ודאגותיו, וממנה היה שואב אומץ לב ועוז רוח לעמוד איתן כצור חלמיש ולקבל כל החצים המורעלים היורים עליו אויביו מכל עבר ולא יפגעו בו. ומתוך אמונה איתנה ומוחלטת בנותן התורה יתב"ש, סבל כל הצרות והתלאות באורך רוח, וקוה לימים טובים ולהתגשמות כל יעודי הנביאים במלואם. ברור הדבר שבמצב כזה, ידע העם להעריך היטב את מנהיגיו הרוחניים המאירים לו את הדרך, ולכבדם כיאות לערכם הרם, ולסור למשמעתם, ולשתות בצמא את דבריהם.
אולם מאז החלה רוח החופש והדרור הדמיוניים לפעם בלב המון העם, והדרישה ללימוד התורה וקיום מצוותיה התרופפה, ירד גם כבוד התורה ולומדיה. אין ספק שכל יהודי אמיתי, היה מעדיף גלות הגוף וחירות הנפש על פני חירות הגוף וגלות הנפש. ובמקום לנצל על כל פנים החופש המדומה להתעלות רוחנית ולהתקדמות בלימוד התורה וקיום מצוותיה כראוי, נצלו אותו לצרכי הגוף ומילוי שאיפותיו. והמתעמק היטב יוכח ברעת החופש שאכל כל חלקה טובה בעם, ובעקיפין גרם גם לשואה האיומה בדורנו זה, שבה שכל עם ישראל שליש מבחירי בניו, ע"י החיה הנאצית יש"ו. ובעוה"ר, בהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צ"ב ע"א).
ב. הליכותיו הנעימות של הת"ח, אורח חייו הצנוע, הסתפקותו במועט, מעשיו הטובים והנקיים מכל רבב, מדותיו הנעלות, דבריו הקצרים והקולעים תמיד אל האמת, שקידתו בתוה"ק ללמוד וללמד, ועל כולם עטרת יראת שמים אמיתית הטבועה בדמו, וענות חן הנסוכה על פניו, אלה הם חלק קטן ממסכת ארוכה ומסועפת של מדות ומעשים, המקנים זכות עליונות רוחנית לכל אשר בשם ת"ח יקרא. ולכן בהעדרם, כולם או אפילו מקצתם, אין הציבור רואה בו כאיש המורם מעם, וממילא אין דבריו נשמעים, כי אין לו שום ערך בעיניהם. וזאת תוצאה בלתי נמנעת, וכאמרם ז"ל למה הת"ח דומה לפני עם הארץ? בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר אין לו תקנה (סנהדרין נ"ב ע"ב).
ודבריהם ז"ל פשוטים וברורים. שכל זמן שת"ח מתנהג בדרכיו כיאות לת"ח, מעריך אותו ע"ה כזהב שערכו רב, דהיינו שהשפעת הת"ח על ע"ה מלאה ומקבל כל דבריו ברצון. סיפר עמו, דקדקו ז"ל בלשונם באומרם סיפר ולא אמרו דיבר, להורות על סיפורים ריקים ושיחת חולין, מעריך אותו ככסף שערכו פחות מזהב, שאין השפעתו מלאה ואינו מקבל כל דבריו. נהנה ממנו הנאה גשמית, מעריך אותו כחרש, שאין לו שום ערך, כלומר שאין לו עליו כל השפעה ואינו מקבל דבריו בכלל.
וכן הודיעונו ז"ל באומרם, כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו חותמים על השטר אא"כ יודעים מי חותם עמהם, לא היו יושבים בדין אא"כ יודעים מי יושב עמהם, לא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם, (שם כ"ז ע"א). והכונה בזה, שהיו נזהרים משנה זהירות בכל עניניהם בשביל כבוד התורה, ואין בזה משום גאוה ח"ו, כי כונתם היתה טהורה לשם שמים. אלה הדברים כללו אותם רז"ל במשפט קצר כדרכם בקדש, באמרם, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו' ע"ב), כלומר דבריו פועלים את הפעולה הדרושה בלב השומעים, ומכלל הן אתה שומע לאו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











