ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה מאז החלה להתפשט תנועת "ההשכלה" (ראה אוצר ישראל ערך השכלה), הכבוד לתורה ולנושאי דגלה ירד פלאים ונעשה לנחלת העבר בעוה"ר, ודבריהם אינם נשמעים באזני הצבור. ולכן מצאונו צרות רבות ורעות שא"א להעלותם עלי גליון ולתארן בחרט אנוש. והסיבה לכך היא.א. התרחקות הצבור מן המעין הנצחי של תוה"ק.ב. התנהגותם של הת"ח. ביאור הדברים:
א. בתוך כל העלטה הכבדה של חשכת הגלות, והמועקה הנוראה האופפת מסביב, היה האיש היהודי מוצא לו נחמה ופורקן בלימוד התורה בין כתלי בית המדרש או בביתו, והתורה היתה לו לעיר מקלט ומפלט מצרותיו ודאגותיו, וממנה היה שואב אומץ לב ועוז רוח לעמוד איתן כצור חלמיש ולקבל כל החצים המורעלים היורים עליו אויביו מכל עבר ולא יפגעו בו. ומתוך אמונה איתנה ומוחלטת בנותן התורה יתב"ש, סבל כל הצרות והתלאות באורך רוח, וקוה לימים טובים ולהתגשמות כל יעודי הנביאים במלואם. ברור הדבר שבמצב כזה, ידע העם להעריך היטב את מנהיגיו הרוחניים המאירים לו את הדרך, ולכבדם כיאות לערכם הרם, ולסור למשמעתם, ולשתות בצמא את דבריהם.
אולם מאז החלה רוח החופש והדרור הדמיוניים לפעם בלב המון העם, והדרישה ללימוד התורה וקיום מצוותיה התרופפה, ירד גם כבוד התורה ולומדיה. אין ספק שכל יהודי אמיתי, היה מעדיף גלות הגוף וחירות הנפש על פני חירות הגוף וגלות הנפש. ובמקום לנצל על כל פנים החופש המדומה להתעלות רוחנית ולהתקדמות בלימוד התורה וקיום מצוותיה כראוי, נצלו אותו לצרכי הגוף ומילוי שאיפותיו. והמתעמק היטב יוכח ברעת החופש שאכל כל חלקה טובה בעם, ובעקיפין גרם גם לשואה האיומה בדורנו זה, שבה שכל עם ישראל שליש מבחירי בניו, ע"י החיה הנאצית יש"ו. ובעוה"ר, בהדי הוצא לקי כרבא (ב"ק צ"ב ע"א).
ב. הליכותיו הנעימות של הת"ח, אורח חייו הצנוע, הסתפקותו במועט, מעשיו הטובים והנקיים מכל רבב, מדותיו הנעלות, דבריו הקצרים והקולעים תמיד אל האמת, שקידתו בתוה"ק ללמוד וללמד, ועל כולם עטרת יראת שמים אמיתית הטבועה בדמו, וענות חן הנסוכה על פניו, אלה הם חלק קטן ממסכת ארוכה ומסועפת של מדות ומעשים, המקנים זכות עליונות רוחנית לכל אשר בשם ת"ח יקרא. ולכן בהעדרם, כולם או אפילו מקצתם, אין הציבור רואה בו כאיש המורם מעם, וממילא אין דבריו נשמעים, כי אין לו שום ערך בעיניהם. וזאת תוצאה בלתי נמנעת, וכאמרם ז"ל למה הת"ח דומה לפני עם הארץ? בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר אין לו תקנה (סנהדרין נ"ב ע"ב).
ודבריהם ז"ל פשוטים וברורים. שכל זמן שת"ח מתנהג בדרכיו כיאות לת"ח, מעריך אותו ע"ה כזהב שערכו רב, דהיינו שהשפעת הת"ח על ע"ה מלאה ומקבל כל דבריו ברצון. סיפר עמו, דקדקו ז"ל בלשונם באומרם סיפר ולא אמרו דיבר, להורות על סיפורים ריקים ושיחת חולין, מעריך אותו ככסף שערכו פחות מזהב, שאין השפעתו מלאה ואינו מקבל כל דבריו. נהנה ממנו הנאה גשמית, מעריך אותו כחרש, שאין לו שום ערך, כלומר שאין לו עליו כל השפעה ואינו מקבל דבריו בכלל.
וכן הודיעונו ז"ל באומרם, כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו חותמים על השטר אא"כ יודעים מי חותם עמהם, לא היו יושבים בדין אא"כ יודעים מי יושב עמהם, לא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם, (שם כ"ז ע"א). והכונה בזה, שהיו נזהרים משנה זהירות בכל עניניהם בשביל כבוד התורה, ואין בזה משום גאוה ח"ו, כי כונתם היתה טהורה לשם שמים. אלה הדברים כללו אותם רז"ל במשפט קצר כדרכם בקדש, באמרם, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו' ע"ב), כלומר דבריו פועלים את הפעולה הדרושה בלב השומעים, ומכלל הן אתה שומע לאו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
