ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה אין ספק שאדם שאינו מכיר בטובה שעשה לו חבירו, לא יכיר גם בטובה שעושה לו הקב"ה בכל עת ובכל רגע, אשר בחסדו הגדול גמלו כל כך הרבה טובות שאין להן חקר ולא מספר מיום צאתו מרחם אמו. וכמ"ש רז"ל כל הכופר בטובתו של חבירו כאלו כופר בטובתו של מקום (גאון עוזינו בספר מדבר קדמות מע' כ' אות ט"ו). וכן הודיעונו רז"ל ברוח קדשם, שכל הכופר בגמילות חסד כאילו כופר בעיקר (קה"ר פ"ז סוף פ"ד), ולכן עונשו חמור מאד, שממהרים להפרע ממנו רח"ל, והראיה מנבל (ס"ח סי' קפ"ה, ראה שמואל א' כ"ה ל"ח). וכמאמר החכם: אנוש כפוי טובה, רעתו גדולה ורבה, בביתו מצוקה ועזובה, ופורענותו ממהרת וקרובה, חרפה ישכב למעצבה, ככתוב ולא תביא תועבה, ע"כ. ורז"ל בחכמתם העמוקה למדונו, שלא להיות כפוי טובה אפילו על הדבר הדומם שאין לו כל הרגשה, וזה אומרם בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא (בב"ק צ"ב ע"ב, תנחומה מטות כ"ב). פירוש, באר ששתית ממנו לא תזרוק בו אבן, ורצונם ז"ל להרחיק אותנו כליל מתכונה רעה זו של כפיית טובה, ולהחדיר בלבנו את התועלת שיש בהפכה.
וברור הדבר שתכונה רעה זו, לא רק שהיא נגד היושר וההגיון, אלא שהיא עתידה להתנקם בו עצמו, שלא ימצא מי שיחלצהו בעת צרתו ויבוא לעזרתו בעת מצוקתו. וכמאמרם ז"ל טבא לביש לא תעביד וביש לא ימטא לך (ב"ר פכ"ב ח'), דהיינו טובה לאדם רע לא תעשה ורעה לא תגיע אליך. וכן אמר החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו (משלי י"ז י"ג). והכונה בזה,א. שזה דבר טבעי שכאשר תהיה הרעה בביתו, לא יבוא אף אחד לעזור לו להסיר הרעה מביתו.ב. שזה עונש מן השמים, כי הוא כופר גם בטובתו של מקום כאמור (ראה הרלב"ג שם). ויש לציין, שאין הבדל בין אם הוא משיב רעה ממש תחת טובה, ובין אם הוא רק לא משיב טובה כשיש לאל ידו לעשות כן, ששניהם נחשבים בסוג כפוי טובה, וההוכחה מנבל הכרמלי.
סוף דבר, האיש המכיר במומו שיש לו תכונה רעה זו של כפיית טובה, יבקש רפואות תעלה מאת רופאי הנפש האמיתיים, וסמי מזור למחלה ממארת זו, ויקבל לקח מפי סופרים ומפי ספרים, המרעיפים טללי אורה על תלמי לבבות חשוכים ועקשים וארוכה ומרפא ללבב דוי, ויתבונן היטב בכל הדברים האמורים למעלה, וישתדל בכל עוז לעקור תכונה רעה זו מן השורש ושב ורפא לו.
הערה. עיין רש"י ז"ל בפ"ק דע"ז דף ה' ע"א, ד"ה כפויי טובה, שפירש, אינם מכירים להחזיק טובה לבעלים, ע"ש. והכונה שמסתירים ומעלימים את הטובה כאילו אינה, ודו"ק.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













