ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ורבותנו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם באמרם, רבי יודן אמר משמיה דידיה, בשר ודם יש לו פטרון, אם באת עליו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך, שמא מכניסו שמא מניחו, אבל הקב"ה אינו כן, אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד, הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א). ורצונם ז"ל להורות בזה, שעל האדם לפנות בכל בקשותיו ודרישותיו רק אליו יתב"ש, שהוא האל המושיע ואין זולתו. אבל לבקש ממלאכי עליון שילמדו עליו זכות, או שימליצו טוב עליו בפני יוצר הכל ב"ה, אין כל איסור בזה (ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"י תי"ג, פחד יצחק אות צ', צרכיו, עש"ב).
אמנם הן בעון, רבים מהמון העם הפתאים ובפרט הנשים, נפתים לקול יצרם הרע, ובצר להם דורשים במכשפים ובכותבי קמיעות, וגם על דלתי נכרים יתדפקו, ובילדי נכרים ישפיקו. ובדמיונם התועה והכוזב, חושבים למצוא אצלם פורקן והצלה למועקותיהם, ואינם יודעים את האמת הפשוטה והברורה, שכל מעשה הכשפים והקסמים והקמיעות הבל המה ואין בם מועיל, ואת כולם ישא רוח יקח הבל. ולא רק שאין בהם תועלת אלא שגורמים נזקים חמורים לגוף ולנפש, שהורסים הגוף ומטמאים הנפש. ורק בשביל פקוח נפש, או מחלה שבאה ע"י כשפים, התירו הפוסקים ז"ל להשתמש בכשפים (שו"ת מהרש"ל סי' ג', ועיין שו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב ז"ל סי' שנ"ט). וכל אלה העוסקים בכשפים ובקמיעות והנוהים אחריהם, כל חייהם מלאי צער ומרורים, דמיונות ופחדים מקול עלה נדף, וסופם יעלו חרס בידם וינחלו אכזבה ומפח נפש. וקבלה בידנו מהקדמונים נו"ן, שכל אלה שעסקו בכשפים ובקמיעות אחריתם מרה כלענה, כליון עינים ודאבון נפש רח"ל, וצאצאיהם כיוצא בהם, שגם הם לא תהיה דרכם סוגה בשושנים, וכמ"ש בס"ח סי' ר"ה וע"ש עוד בסי' תתשע"ג.
וברור הדבר שכל זה נובע מחסרון אמונה והעדר בטחון ברופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש. שבמקום לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, ולהתפלל מקירות לב לפניו יתב"ש ובודאי שהתשועה לא תאחר לבוא, פונים אל רהבים ושטי כזב הם המכשפים וכותבי הקמיעות כאילו הם ביכולתם להביא ארוכה ומרפא למחלותיהם הגופניות והנפשיות. וכמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א, וז"ל ודברים האלו כולם דברי שקר וכזב הם וכו', ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהם וכו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהם ומחשב בלבו שהם אמת ודבר חכמה, אבל התורה אסרתם, אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת ונטשו כל דברי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך, עכ"ל (הלכות עכו"ם פי"א הט"ז).
ואעפ"י שאמרו רבותינו הקדושים ז"ל למה נקרא שמם כשפים, שמכחשים פמליה של מעלה (חולין ז' ע"ב, סנהדרין ס"ז ע"ב), אין הכונה שהכשפים יכולים להרע או להיטיב ח"ו נגד רצונו יתב"ש, שזה בהחלט גמור שלא, כי מה שנגזר על האדם מאתו יתב"ש, לטוב או למוטב, אין שום כח בעולם שיוכל לשנותו אפילו כמלוא נימא, אלא כונתם ז"ל באמרם פמליא של מעלה היינו הטבע שהקב"ה יתב"ש ברא ונתנו בכח חקות השמים וצבאם שהם השרים הממונים על הדברים הטבעיים. וכמ"ש רז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ששומר אותו ומכה אותו ואומר לו גדל (זוה"ק בהשמטות ח"א). והכשפים משנים הדברים הטבעיים, ורצונם ז"ל לומר שהכשפים יכולים להזיק לאדם שעל פי הטבע צריך להיות בריא וכדומה, וגם זה בגזרתו יתב"ש שנתן כח לכשפים לכך, אבל אם רצונו יתב"ש שאדם זה יהיה בריא וכדומה אין שום כח בעולם שיוכל להזיק לו לא בעליונים ולא בתחתונים כלל ועיקר (הרשב"א הבי"ד הרב הכותב שם בחולין, הרב בן יהוידע שם בסנהדרין, שו"ת הריב"ש ס"י צ"ב).
תכלית הדברים. הרוצה לחיות חיים בריאים שקטים שלוים ושאננים, נטולי הזיות ודמיונות, אל יאמין בשוא נתעה של הכשפים והקמיעות, כי כולם שוא ודבר כזב, ויאמין באמונה שלימה ברבון כל המעשים אדון הכל ברוך הוא, שמידו הכל ובידו הכל. ובמצוקתו יפנה אליו כי קרוב הוא לכל קוראיו באמת, יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
