ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתלמוד מלמדים אותנו חז"ל שאת התרועה צריכה להקדים תקיעה - קול רציף ופשוט, ותקיעה נוספת צריכה לבוא גם אחרי התרועה. על אף שהתרועה נמצאת במרכז ולמעשה היא מוקד מצוות שמיעת קול השופר, הצליל המדויק של התרועה הוא נושא לוויכוח הלכתי.
בתלמוד מסופר שההבדל בין הדעות נסוב סביב השאלה אם קול התרועה הוא קול אנחה קורעת לב או צליל קצר וקטוע של יללה או קריאה לקרב. התלמוד פותר את הסוגיה הזאת בפשרה: שני הצלילים יושמעו, קול האנחה העמוקה - שנקרא היום שברים - וקול היללה המקוטע - שמכונה היום תרועה. על אף שקול השברים קיבל שם אחר, גם הוא תרועה מבחינת התורה.
מעניין לציין שהתלמוד בחר שלא להכריע בשאלת קול התרועה וקבע שיש להשמיע את שני הצלילים, השברים והתרועה, כדי לקיים את מצוות שמיעת קול שופר. אני סבור שחוסר ההכרעה הזה, לכאורה, של התלמוד, בא למעשה ללמד אותנו שיעור חשוב בנוגע למסר של קול השופר ביום הקדוש הזה, בראש השנה.
קול השברים הוא קול של עצבות, של הזדמנות שהוחמצה, של חרטה ואפילו אסון, אם תרצו. חכמי התלמוד אמרו שהאנחה העמוקה וקורעת הלב שוברת את האדם לשני חציים, גופנית ונפשית. זאת אנחה של אבל, אנחה על האירועים שהטרידו אותנו ודיכאו אותנו.
בשנה החולפת היו לנו רגעים מטרידים כאלה למכביר בחיים האישיים וגם בחיים הלאומיים שלנו כאומה וכמדינה. למרות הכול קיווינו לטוב. קשיים כלכליים וביטחוניים פקדו אותנו, תחושות של חוסר נוחות וחוסר וודאות לגבי עתידנו ליוו אותנו, התמודדנו עם אירועים שחשנו שאין לנו שום שליטה עליהם, וכעת אנחנו עומדים בפני הקב"ה כנועים וחסרי ביטחון בעצם. האנחה העמוקה שיוצאת מעמקי הנשמה מתאימה לקול השברים שיוצא מנבכי השופר. אנחנו פונים לקב"ה בבקשה שיסייע לנו כי אנחנו חשים שרוחנו נשברה, שאין לנו עוד רצון או יכולת. אנחנו מסוגלים רק לשבור את הגוף ואת החזון שלנו לעתיד באנחה עמוקה, בקול שברים.
הקב"ה רוצה את הלב, והלב זמין רק כאשר אנחנו זונחים את היוהרה והרהב. אנחה פנימית עמוקה עדיפה על התרברבות פומבית. אנשים גדולים וחזקים, לכאורה, הגיעו השנה לשפל המדרגה ולהשפלה פומבית! לא נוכל לעמוד לפני הקב"ה אם לא נהיה שבורים וענווים תחילה.
בקול הקטוע של התרועה טמון מסר אחר. גם שם יש יללה של אבל, אך בהקשר אחר היא יכולה להיות קריאה לקרב, קול שמכנס את החיילים להסתערות על האויב. היהדות היא דת של איזון והגינות. אנחנו חייבים להיאנח, אבל לא תמיד ולא רק להיאנח. גם כשאנחנו שקועים בצרות ובחוסר ודאות אנחנו מצווים להוסיף להילחם ולא לנטוש את שדה הקרב.
התורה מספרת לנו שצבא ישראל יצא לקרב לקול התרועה שקראה לו להסתער. אי אפשר לנצח עם לב שבור בלבד.
יהושע מצווה פעמים רבות להיות חזק ואמיץ, לא להיכנע ברגעים של תבוסה ותסכול. אין ניצחונות קלים בחיים, במשפחה, בקהילה או בעם. החיים הם מאבק יומיומי, והתרועה מזכירה לנו שיש בנו כוח, נאמנות ונחישות שיביאו בסופו של דבר את הניצחון. לפיכך הקול הקצר והמקוטע של התרועה חייב להיות חלק ממצוות קול השופר, שכן אחרת נתפתה להיכנע ולהיחלש ונרשה לעצמנו להיות מובסים.
מסיבה זו, לדעתי, כללו חכמי התלמוד את שני הצלילים של התרועה - השברים והתרועה - במצוות קול השופר, כדי לציין את הצורך באיזון נכון כשאנחנו עומדים בפני הקב"ה ובני אדם. ענווה ועוצמה, לב שבור ונחישות מוגברת להשתפר - זה המסר של קול התרועה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















