ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה ענינו של ראש השנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

ראש השנה הוא יום המשפט, מאידך גיסא הוא גם יום שמחה וסעודה. לא זו אף זו, מיד לאחריו נקבע מראש, יום סליחה וכפרה ומיד אחר כך חג הסוכות שבו נצטוינו "ושמחת בחגך" ואחד מענייניו המרכזים הוא שמחת בית השואבה - שמחה שאין כמותה.
כך מנסח את הדברים התלמוד הירושלמי:
"אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים... רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים..." (ראש השנה פרק א ה"ג).
הדברים מובנים אם נסביר שמדובר במשפט של כלל ישראל ולכן כעם, אנו בטוחים שנצא זכאים בדין.

מדברים אלה אנו חייבים ללמוד עקרון יסוד - הדרך להבטיח ש"הימים הנוראים" יהיו ימי שמחה היא להיכלל בכלל. כיצד עושים זאת?
א. אין בתפילות ראש השנה בקשות פרטיות ובקשות על צרכי הפרט. התפילות עוסקות בעיקר במלכותו של הקב"ה על עם ישראל ועל כלל האנושות. דווקא בדורנו יש חשיבות מרובה להדגשת צרכי הכלל כקודמים לצרכי הפרט. העמדת הפרט במרכז היא אחת מחולייה של התקופה ויש לה השפעה מזיקה מאוד בעיקר בתחום חינוך הילדים והנוער.
ב. צריך להפנים את התובנה כי בכל כלל ובכל ציבור יש אנשים בדרגות שונות: צדיקים, בינוניים ורשעים. אין ספק שאי אפשר לעולם בלי צדיקים. הראי"ה קוק זצ"ל קבע שגם ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לצדיקים ללא הרשעים. אומנם אנו מתפללים גם בראש השנה כי הרשעה תכלה. אבל זו רק רשעה חיצונית, בתוך תוכו כל יהודי הוא צדיק. לכן הוא מסביר:
"יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים. שעם כל רשעותם... עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים". וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כוחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" (כשמרים ליין, הוצאת השמרים מחבית היין תגרום לקלקולה של היין)"
(אורות, אורות התחיה פרק כ).
כדי להיכנס להגדרה של צדיק יש להשתדל להיות נדון כחלק מן הציבור. להשתדלות זו יש משמעות מעשית - היא מונעת את ההתבדלות מכלל הציבור.

עכשיו קיבלנו פשט חדש בדברי הנביא ישעיה: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ס' כא), עמך צדיקים כשהם כולם יחד ככלל אחד. לכן אין זה פלא כי הרגע החשוב ביותר ביום הסליחה והכפרה ביום הכיפורים, הוא רגע כניסתו של הכהן הגדול לקדש הקדשים עם הקטורת, המכילה את כל הסממנים כולל החלבנה. כל עוד שהחלבנה עומדת בפני עצמה ריחה רע אבל עם כלל הסממנים היא חלק מקטורת הסמים המכפרת על ישראל. עם יציאתו של הכהן, לאחר ההקטרה, מבשר הקב"ה לעמו "סלחתי". גם השני מלבין.

הבנה זו שיש מעלה לציבור בהיותו ציבור, נותנת פתח להבנת קביעה הלכתית מיוחדת:
"לפי שהכלל אצלנו כל ישראל חברים ברגל" (רמב"ם מסכת שקלים פ"ח מ"א עיינו גם בסוגיות חגיגה כו).
היכולת להטהר כציבור היא הרבה יותר גבוהה.
הבה נתפלל כי חודש תשרי הבא עלינו לטובה יהא פתח לשנת אחדות של כל חלקי הציבור.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il