ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה כל ענין הטבילה במקוה (והטומאה והטהרה בכלל), היא אחת מהדברים שהם מסתרי ופלאי תמים דעים יתב"ש, אשר לו נתכנו עלילות, ואין כח בשכל האנושי המוגבל להבין איך פעולת הטבילה מטהרת האדם מחלאת עונותיו, וכמ"ש רבינו הרמב"ם זלה"ה בסוף הלכות מקואות פי"א הי"ב, ע"ש. אלא שאי-ידיעת סוד הדבר אינה יכולה להכחיש מציאותו, שהרי יש הרבה דברים שאין אנו מבינים סודם ובכ"ז אנו מכירים במציאותם. לדוגמה, אבן השואבת, והחשמל, שכל חכמי תבל נלאו לחקור סוד פעולתם וסיבת התהוותם, ועד היום טרם עלה הדבר בידם לדעת לפענח התעלומה הזאת, היתכן להעלות על לב, להכחיש מציאותם בגלל אי-ידיעה בזמן שאנו רואים את פעולתם?. כן הדבר בענין הטבילה, שסגולתה לטהר את האדם, שאי-ידיעתנו אינה גורעת מאומה מערכה הרוחני ותועלתה הגדולה.
והגם שיש פוסקים שכתבו, שמ"ש רז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה ט"ז ע"ב), אין זה נוהג בזה"ז כי בעוה"ר כולנו טמאי מתים וצריכים הזאה במי חטאת שלישי ושביעי (ראה רבינו הרא"ש זלה"ה פרק בתרא דיומא סי' כ"ד והק"ן שם, ושו"ת שאגת אריה סי' ס"ז, שע"ת או"ח סי' תקכ"ט סק"ב, פ"ת אבהע"ז סי' נ"ה סק"ד), אעפ"כ המוחש לא יוכחש, ואין ספק שהטבילה מטהרת האדם, והשראתה הרוחנית מורגשת כפי הכנת האדם וכשרון מעשיו כאמור. וכן הודיעונו רופאי הנפש האמיתיים חכמינו ז"ל באומרם שכל בעל תשובה צריך טבילה (ראה או"ז ז"ל סי' קי"ב), להורות שטמא את נפשו בתועבותיו, וכששב בתשובה, צריך לטבול בכדי להטהר, ומי הוא זה אשר יאמר זכיתי לבבי ואין בי עון? וכמ"ש שהע"ה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' כ'). ואמנם לא פסקה הטבילה מעם ישראל בכל הדורות והזמנים, וגם בתקופתנו זאת יש הרבה אנשים יראים וחרדים המקפידים לטבול בערבי שבתות וחגים, ויש גם שטובלים כל יום לפני התפילה, אשריהם ואשרי חלקם.
ורק עליהם להזהר שלא להביא את בניהם אתם למקוה, בחושבם שמחנכים אותם למצוות, כי בזמננו זה שהכל מתרחצים במקוה ערומים, יש איסור מדינא דגמרא שלא יתרחץ האב עם הבן יחד, וכן עם חמיו, ואחיו, ובעל אחותו, ובעל אמו, ותלמיד עם רבו, וכן עם מרא דאתרא שכולם נחשבים כתלמידיו (ראה פסחים נ"א ע"א, הפ"ת באבהע"ז סי' כ"ג סק"ה, והבאה"ט סק"ו). ויש להזהר בזה מאד, שלא תהיה הטבילה מצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרו בהפסדו ח"ו.
ולהפיק התועלת הרצויה מן הטבילה, יש להתנהג בהצנע לכת כסדר דלהלן. בהיותו עומד בתוך המקוה לפני שיטבול, יאמר במחשבתו הדברים הבאים:
רבון כל העולמים, הריני מתחרט חרטה גמורה מלב ונפש, על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין במחשבה בין בדיבור בין במעשה, מיום שנבראתי עד היום הזה, והריני שב בתשובה והנני טובל לשם תשובה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות יו"ד של שמך הקדוש. ויטבול פעם ראשונה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, יהר"מ שתקבל ברצון תשובתי זאת, כריח ניחוח וכקרבן הקרב על גבי המזבח, ומעתה ומעכשיו הריני כגר שנתגייר וכקטן שנולד, נקי מכל חטא עון ופשע, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א ראשונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם שניה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, עשה עם עבדך כחסדך, ומשוך עלי חוט של חסד, והאציל עלי מרוח קדשך והשפיע עלי מזיו כבודך, וטהרני וקדשני בקדושה של מעלה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות וא"ו של שמך הקדוש. ויטבול פעם שלישית. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, הריני מוכן לקבל שפע והארה, קדושה וטהרה, משמי מעונך, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א אחרונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם רביעית. ותכף יעלה מן המקוה, ויאמר טהור טהור טהור ג"פ.
וכך הם דברי רבותינו הקדושים ז"ל עה"פ מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (סוף יומא). הרחמן הוא יטהרנו מטומאות עוונותינו, כהבטחתו יתב"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל"ו כ"ה).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













