ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מקוה

דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

מקוה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

יקרת הטבילה ותועלתה הרוחנית לגבר הטובל במקוה טהרה, רבה ועצומה מאד ובפרט הטובל בערבי שבתות וחגים, שמקבל פני השבת והחג בקדושת הגוף ורוממות הנפש. וכ"ש מי שרגיל לטבול יום יום בבקר השכם לפני התפלה, ששורה עליו קדושה ורעננות ומתפלל בגוף נקי ומחשבה טהורה. וזאת היא דרכם של יחידי סגולה ואנשי מעשה, ביודעם ערך מעלת הטבילה שמטהרת המחשבה, ומתפללים בצלילות הדעת והתרכזות השכל, ולכן לא יעצרם שרב ושמש קור ושלג. ודורשי רשומות אמרו, לב ט'הור ב'רא ל'י אלהים ר"ת טבל, כלומר הטבילה מטהרת הלב לעבודתו יתב"ש (ראה בשו"ת ערוגת הבושם ח"א או"ח סי' י"ט עש"ב). וכמה קדושי עליון זכו להגיע למעלות רמות ונשגבות בתורה ויראה והשיגו מדריגות גבוהות בסתרי הבריאה, ע"י הטבילה התמידית. וכן כל אחד ואחד יכול להרגיש הרגשה בלתי מוחשית בקדושה הנאצלת עליו אחר הטבילה כפי בחינת והכנתו המוקדמת. אולם ברור הדבר שהטבילה לבד בלי שיפור המעשים ותיקון המדות, אין תועלתה מרובה, והשראתה בלתי נרגשת, והיא כמעט אפסית, שהוא דומה לטובל ושרץ בידו. למה הדבר דומה, לבגד לבן מלא כתמים, שקודם כל יש לכבסו בנתר ובורית להסיר הלכלוך, ואח"כ די בשטיפה קלה במים להעביר רשמי הכתמים, ואז הבגד יבהיק ויזהיר.
והנה כל ענין הטבילה במקוה (והטומאה והטהרה בכלל), היא אחת מהדברים שהם מסתרי ופלאי תמים דעים יתב"ש, אשר לו נתכנו עלילות, ואין כח בשכל האנושי המוגבל להבין איך פעולת הטבילה מטהרת האדם מחלאת עונותיו, וכמ"ש רבינו הרמב"ם זלה"ה בסוף הלכות מקואות פי"א הי"ב, ע"ש. אלא שאי-ידיעת סוד הדבר אינה יכולה להכחיש מציאותו, שהרי יש הרבה דברים שאין אנו מבינים סודם ובכ"ז אנו מכירים במציאותם. לדוגמה, אבן השואבת, והחשמל, שכל חכמי תבל נלאו לחקור סוד פעולתם וסיבת התהוותם, ועד היום טרם עלה הדבר בידם לדעת לפענח התעלומה הזאת, היתכן להעלות על לב, להכחיש מציאותם בגלל אי-ידיעה בזמן שאנו רואים את פעולתם?. כן הדבר בענין הטבילה, שסגולתה לטהר את האדם, שאי-ידיעתנו אינה גורעת מאומה מערכה הרוחני ותועלתה הגדולה.
והגם שיש פוסקים שכתבו, שמ"ש רז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה ט"ז ע"ב), אין זה נוהג בזה"ז כי בעוה"ר כולנו טמאי מתים וצריכים הזאה במי חטאת שלישי ושביעי (ראה רבינו הרא"ש זלה"ה פרק בתרא דיומא סי' כ"ד והק"ן שם, ושו"ת שאגת אריה סי' ס"ז, שע"ת או"ח סי' תקכ"ט סק"ב, פ"ת אבהע"ז סי' נ"ה סק"ד), אעפ"כ המוחש לא יוכחש, ואין ספק שהטבילה מטהרת האדם, והשראתה הרוחנית מורגשת כפי הכנת האדם וכשרון מעשיו כאמור. וכן הודיעונו רופאי הנפש האמיתיים חכמינו ז"ל באומרם שכל בעל תשובה צריך טבילה (ראה או"ז ז"ל סי' קי"ב), להורות שטמא את נפשו בתועבותיו, וכששב בתשובה, צריך לטבול בכדי להטהר, ומי הוא זה אשר יאמר זכיתי לבבי ואין בי עון? וכמ"ש שהע"ה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' כ'). ואמנם לא פסקה הטבילה מעם ישראל בכל הדורות והזמנים, וגם בתקופתנו זאת יש הרבה אנשים יראים וחרדים המקפידים לטבול בערבי שבתות וחגים, ויש גם שטובלים כל יום לפני התפילה, אשריהם ואשרי חלקם.
ורק עליהם להזהר שלא להביא את בניהם אתם למקוה, בחושבם שמחנכים אותם למצוות, כי בזמננו זה שהכל מתרחצים במקוה ערומים, יש איסור מדינא דגמרא שלא יתרחץ האב עם הבן יחד, וכן עם חמיו, ואחיו, ובעל אחותו, ובעל אמו, ותלמיד עם רבו, וכן עם מרא דאתרא שכולם נחשבים כתלמידיו (ראה פסחים נ"א ע"א, הפ"ת באבהע"ז סי' כ"ג סק"ה, והבאה"ט סק"ו). ויש להזהר בזה מאד, שלא תהיה הטבילה מצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרו בהפסדו ח"ו.
ולהפיק התועלת הרצויה מן הטבילה, יש להתנהג בהצנע לכת כסדר דלהלן. בהיותו עומד בתוך המקוה לפני שיטבול, יאמר במחשבתו הדברים הבאים:
רבון כל העולמים, הריני מתחרט חרטה גמורה מלב ונפש, על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין במחשבה בין בדיבור בין במעשה, מיום שנבראתי עד היום הזה, והריני שב בתשובה והנני טובל לשם תשובה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות יו"ד של שמך הקדוש. ויטבול פעם ראשונה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, יהר"מ שתקבל ברצון תשובתי זאת, כריח ניחוח וכקרבן הקרב על גבי המזבח, ומעתה ומעכשיו הריני כגר שנתגייר וכקטן שנולד, נקי מכל חטא עון ופשע, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א ראשונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם שניה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, עשה עם עבדך כחסדך, ומשוך עלי חוט של חסד, והאציל עלי מרוח קדשך והשפיע עלי מזיו כבודך, וטהרני וקדשני בקדושה של מעלה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות וא"ו של שמך הקדוש. ויטבול פעם שלישית. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, הריני מוכן לקבל שפע והארה, קדושה וטהרה, משמי מעונך, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א אחרונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם רביעית. ותכף יעלה מן המקוה, ויאמר טהור טהור טהור ג"פ.
וכך הם דברי רבותינו הקדושים ז"ל עה"פ מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (סוף יומא). הרחמן הוא יטהרנו מטומאות עוונותינו, כהבטחתו יתב"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל"ו כ"ה).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il