ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על הפסוק בתורה 2 : "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" כתב רש"י על המילים "כי בסכות": "ענני כבוד" כדעת ר' אליעזר. וכן פסק השו"ע בתחילת הלכות סוכה כדעת ר' אליעזר 3 : "בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש".
ויש לשאול כמה שאלות על כך:
1. מדוע רש"י ואחריו הטור והשו"ע פסקו דווקא כדעת ר' אליעזר, שמצוות סוכה היא כנגד ענני הכבוד, ולא כדעת ר' עקיבא שמצות סוכה היא כנגד סוכות ממש; והרי ידוע שבמחלוקות ר"א ור"ע בדרך כלל הלכה כר' עקיבא?
2. מדוע ר' עקיבא כתב שמצוות סוכה היא זכר לסוכות שבנו בנ"י במדבר, הרי כתוב בפירוש בפסוק שהטעם של בניית הסוכות הוא "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", ומשמע מהפסוק שמדובר דווקא על סוכות שה' עשה והושיב ולא שבנ"י בנו בעצמם?
3. מדוע דווקא זכר לסוכות חוגגים חג שלם, הרי היו במדבר עוד הרבה ניסים מיוחדים, ה' נתן לנו מן במשך 40 שנה, ובאר מים חיים ללא הפסקה, ועוד הרבה ניסים נעשו כפי שכתוב במדרשים; וא"כ מדוע דווקא על הסוכות אנו מציינים בחג כ"כ גדול ומשמעותי?
4. שאלה נוספת שאינה קשורה באופן ישיר לשאלות הקודמות, מדוע בתורה כתוב קודם כל הציווי על נטילת ארבעת המינים ואח"כ על מצוות סוכה 4 : "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני... בסכת תשבו שבעת ימים...", ואילו במסכת סוכה שבמשנה מתחילה המשנה קודם כל בדיני סוכה, ורק אח"כ בדיני ארבעת המינים. וכן ברמב"ם וכן בטור והשו"ע?
ובכדי לענות על השאלות הללו, נראה שיש להסביר את ההבדל בין הסתכלותו של ר' אליעזר להסתכלותו של ר' עקיבא. ההסתכלות של ר' אליעזר היא על השפע שהקב"ה משפיע על עמ"י. ואילו ההסתכלות של ר"ע היא על ההשתדלות שעושים עמ"י.
דרכו של ר' אליעזר
ר' אליעזר רואה בסוכה את ענני הכבוד שה' השפיע על עמ"י ושמר עליהם במדבר מכל המזיקים. בסוכה אנו מבטאים את השמירה המיוחדת שהייתה לעמ"י במדבר, ה' סיכך ושמר על בניו שלא יאונה להם כל רע, ודאג לכל צורכיהם במדבר, ועל כך אנו מודים לו בחג, על השפע הטוב שהוא השפיע עלינו ודאג לנו במדבר. ובכך אנו מבטאים את האמונה המוחלטת שלנו בה' יתברך שכל מה שיש לנו הוא מכוחו ומטובו הגדול.
דרכו של ר' עקביא
לעומת ר' אליעזר, ר' עקיבא מסתכל על ההשקעה שעשו בנ"י בהיותם במדבר, הם בנו סוכות והלכו אחרי ה' מתוך מסירות; וכדברי הנביא ירמיה 5 : "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". לדעת ר' עקיבא היסוד הגדול של סוכות זה החלק שעמ"י עושה בעולם; עמ"י פועל, יוצר ובונה עולמות בזכות מעשיו הטובים שהוא עושה. בחג הסוכות אנו מזכירים את מעשיו הטובים של עמ"י, ואנו מעלים על נס את הכוח שעמ"י יכול לפעול ולהשקיע בקידום החומרי והרוחני של העולם.
לכבוד מה חוגגים את חג הסוכות
לדעת ר' אליעזר אנו חוגגים בסוכות את ההשגחה שה' השגיח עלינו, והשפיע עלינו שפע טוב במדבר כהכנה לארץ ישראל, שתמיד נדע ונזכור שכל השפע שיש לנו היא מאיתו יתברך בלבד. הסוכות מבטאות את תחושת התלות המוחלטת בקב"ה, שהוא שומר עלינו, ומבלעדיו איננו מסוגלים לעשות דבר.
ולדעת ר' עקיבא אנו חוגגים את חג הסוכות, כזכר לסוכות שבנינו במדבר, זכר לחלק שעשינו ויצרנו. את סוכות חוגגים על כך שעמ"י נוטל חלק בגילוי מלכות ה', חוגגים על כך שהגאולה תלויה גם בנו, שיש לנו את היכולת להשפיע ליצור כאן עולם של קדושה, ואלמלא ההשתדלות שלנו לא יוכל להיווצר כאן בעולם הזה מלכות ה'.
"כי בסוכות הושבתי"
על יסוד זה נראה שניתן להסביר את הפסוק שהובא לעיל: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" אליבא דכל דעה. לדעת ר' אליעזר הדגש בפסוק הוא על המילה: "הושבתי...", שה' הושיב אותנו ונתן לנו את השפע הרוחני במדבר ובזכותו יצאנו ממצרים והגענו בניסים גדולים לארץ ישראל.
ואילו לדעת ר' עקיבא הדגש בפסוק הוא על המילים על המילים: "כי בסוכות...", שבנ"י ישבו בסוכות שהם בנו בעצמם בזמן שהם יצאו ממצרים, (כמובן שה' הושיב אותם וסייע בעדם, אך הם בנו את הסוכות).
טעמם של ר"א ור"ע
מדברי הגמרא עולה שישנה מחלוקת בין ר"א ור"ע מהו המקור לחיוב להניח סכך על הסוכה 6 : אמר ריש לקיש אמר קרא: (בראשית ב, ו) "ואד יעלה מן הארץ" מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ. הניחא למ''ד ענני כבוד היו {ר' אליעזר}, אלא למ''ד סוכות ממש עשו להם {ר' עקיבא} מאי איכא למימר?... כי אתא רבין אמר ר' יוחנן אמר קרא (דברים טז, יג) "באספך מגרנך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
המקור לחיוב סכך לדעת ר' אליעזר הוא מהפסוק: "ואד יעלה מן הארץ". אד הוא ענן, וענן הוא דבר שנמצא בשמים מעלינו, המבטא דבר רוחני, ומתוך הענן מושפע עלינו שפע של גשמים, וכן הסוכה היא כנגד ענני הכבוד, שהם השפע שה' משפיע עלינו
לעומת זאת המקור של ר' עקיבא למצוות סוכה, הוא מדרשת הפסוק: "מגרונך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר, דהיינו הפסולת החומרית של יצירת האדם, אחרי שהאדם עבד קשה במשך שנה שלמה בשדהו ובכרמו והוציא משם את כל התבואה והיין נוצר פסולת בגורן וביקב, את זה האדם לוקח ומניח על סוכתו. בכך הוא מבטא את עשייתו, את פועלו בעולם, את השקעתו ליצירת עולם מתוקן, כמובן שהכל בעזרת ה', אך האדם זה שפועל ועושה, ודרך זה נוצר לנו עולם שלם וטוב.
ייחודיותה של הסוכה על פני שאר הניסים
שאלנו בשאלה השלישית, מדוע זכו דווקא הסוכות שאותם אנו מזכירים בחג הסוכות, ולא את שאר הניסים הרבים שנעשו לעמ"י במדבר.
ונראה לומר לאור מה שהסברנו עד עתה, שלדעת ר' אליעזר עניינה של הסוכה הוא השפע שה' השפיע עלינו במדבר, עצם זה שה' שמר עלינו וכיסה אותנו, ממילא זה כולל את כל שאר הניסים שה' עשה לנו: זה כולל את באר המים, וזה כולל את המן, ואת כל שאר הניסים הגדולים שנעשו לנו במדבר.
לעומת זאת לדעת ר' עקיבא, הסוכות התאפיינו במשהו מיוחד של היה בשאר הניסים. את הסוכות עמ"י בנה בעצמו בכל חנייה וחנייה במדבר, כשהיה לו חם, והיה לו קשה, וכשהוא לא ידע מתי החנייה הבאה, הוא עצר ובנה סוכות. חג סוכות מבטא את ההשתדלות של עמ"י, את המיוחדת שעמ"י עשה ופעל. את החלק שעמ"י נתן במסע המדבר. ולכן בסוכות אנו מזכירים את זכויותיהם של עמ"י, ואת פועלם ומעשיהם הגדולים שעמ"י עשו כשהיו במדבר.
שובה אליי או השיבנו ה'
ידועים דברי המדרש שעמ"י פונה אל ה' ומבקש ממנו להתחיל את תהליך התשובה שלנו אליו 7 : "השיבנו ה' אליך" ואנו מבטיחים שאח"כ אנחנו גם "נשובה", אך אומר ה' לעמ"י תתחילו אתם את תהליך התשובה 8 : "שובו אלי" ואח"כ אני "אשובה אליכם". ע"פ מדרש זה ישנו ויכוח בין עמ"י לקב"ה מי יתחיל את תהליך התשובה, כל אחד רוצה שהצד השני יתחיל את התהליך.
לדעת ר' עקיבא בסוכות אנו מזכירים את הזכויות של עמ"י, את החלק שעמ"י עשה והשתדל במדבר, את הסוכות שעמ"י בנה, חלק זה מתאים בתהליך התשובה לחלק שעמ"י עושה ופועל, כנגד הפסוק: "שובה אלי" קודם לכן.
ואילו לדעת ר' אליעזר בסוכות אנו מזכירים את החסד שה' השפיע עלינו, את ענני הכבוד שה' סיכך עלינו, וכן אנחנו ממשיכים להתפלל על ה' שימשיך להשפיע עלינו שפע טוב: "השיבנו ה' אליך" ואח"כ אנחנו גם נשוב אל ה'.
כמי פוסקים להלכה
לאור זה נראה שזה הטעם שרש"י, הטור והשו"ע פסקו כדעת ר' אליעזר דווקא, משום שאנו רוצים להגיד לקב"ה שאנו רוצים שהוא ישפיע עלינו שפע טוב, ואנו מבקשי ם ממנו שהוא יתחיל להשיב אותנו אליו, וישפיע עלינו את שפע הקדושה שלו, וברגע שהוא ישפיע עלינו ויפרוש סוכת שלומו עלינו, גם אנחנו נמשך בעבותות אהבה להדבק בו.
ארבעת המינים מול סוכה
לאור מה שהסברנו לעיל, נראה שאם אנו פוסקים כדעת ר' אליעזר שהסוכה היא כנגד ענני הכבוד שהם השפע שה' משפיע עלינו ממרום, נראה שהכינוי שהזוהר הקדוש נותן לסוכה, מתאים לשיטתו של ר' אליעזר שכך כתוב בזוהר הקדוש 9 : "בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים... דְּיָתִיב תְּחוֹת צלא דמהימנותא {תרגום: שיושב תחת צל האמונה}", דהיינו שהסוכה מבטאת את האמונה בה' יתברך שהוא זה שמשפיע עלינו ומעניק לנו וכל אשר לנו ממנו הוא.
לעומת זאת במצוות ארבעת המינים ניתן לראות שישנה דרישה מה' שאנו נפעל, נשתדל ונבצע, וכפי שכתוב בפסוק: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר...", אנו מצווים לקחת, ולעשות. וממילא מובן מדוע מצוות ארבע המינים הוקדמה למצוות ישיבה בסוכה, ה' אומר לנו קודם כל תיקחו את ארבעת המינים, תתחילו להשתדל, ואח"כ אני אסוכך עליכם שפע של קדושה.
אך כשחז"ל קבעו את סדר המשניות, וכן הרמב"ם, הטור והשו"ע התחילו דווקא מדיני סוכה (המבטאים את השפע האלוקי שה' משפיע עלינו), ורק אח"כ את דיני ארבעת המינים (החלק שאנו צריכים להשתדל ולפעול בעולם), על מנת להגיד לקב"ה שאנו רוצים שהוא יתחיל להשפיע עלינו שפע טוב ורק אח"כ אנו נרוץ אחריו ונעשה את מצוותיו. וכדברי שלמה המלך, שהטיב לתאר את בקשת עמ"י שה' ימשוך אותם אחריו 10 : "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך".
שנזכה בקרוב שה' ישפיע עלינו שפע טוב, ויפרוש סוכת שלומו עלינו, ובמקביל עמ"י ישתדל וירצה להדבק ב-ה', ודרך זה יושפע שפע טוב בכל העולמות כולם ויתקדש שם ה' בעולם.
^ 1 סוכה יא ע"ב.
^ 2 ויקרא פרק כג, פסוק מג.
^ 3 שו"ע סימן תרכה סעיף א.
^ 4 ויקרא פרק כג, פסוק מב-מד.
^ 5 ירמיה פרק ב, פסוק ב.
^ 6 סוכה יא ע"א.
^ 7 איכה פרק ה, פסוק כא.
^ 8 מלאכי פרק ג, פסוק ז.
^ 9 דף קג ע"א.
^ 10 שיר השירים פרק א, פסוק ד.
^ 2 ויקרא פרק כג, פסוק מג.
^ 3 שו"ע סימן תרכה סעיף א.
^ 4 ויקרא פרק כג, פסוק מב-מד.
^ 5 ירמיה פרק ב, פסוק ב.
^ 6 סוכה יא ע"א.
^ 7 איכה פרק ה, פסוק כא.
^ 8 מלאכי פרק ג, פסוק ז.
^ 9 דף קג ע"א.
^ 10 שיר השירים פרק א, פסוק ד.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הדלקה וכיבוי ביום טוב
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
