ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
מניין לנו שהראש הוא האבר החשוב ביותר בגופו של האדם, ולא הלב או אבר אחר? כי הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ב ה"ב) מאריך במעלת מקום המזבח בבית המקדש, ושם מביא מדרש: "ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בה דוד ושלמה המזבח הוא המקום שבנה בו אברהם מזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם הראשון ממקום כפרתו נברא" עכ"ל הרמב"ם. הרי שלמרות שרק ראשו בלבד נברא מאדמת ארץ ישראל, נחשב הדבר כאילו כל כולו נברא מארץ ישראל, כי הוא האבר החשוב ביותר ולכן כתב "ומשם נברא".
המקרא מפרט לנו ארבע נהרות שיצאו מגן עדן. "שם האחד פישון, הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. וזהב הארץ ההיא טוב, שם הבדולח ואבן השוהם" (בראשית ב, יא-יב). כלום התורה באה לשבח השגת זהב ובדולח? ודאי שהדברים הם משל לדבר יקר ערך באמת. ומה הוא? ענו במדרש (בראשית רבה, טז): "'וזהב הארץ ההיא טוב', מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל. 'שם הבדולח ואבן השוהם' וגו' מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדות" עכ"ל. איפה המקום הנפלא הזה ששם משיגים את האוצרות הנפלאים הללו? רש"י על התורה (בפסוק הנ"ל) מזהה עבורנו נהר פישון: "הוא נילוס נהר מצרים, ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון".
וכאן יש לשאול האם מדובר כאן בשבח ארץ מצרים או דוקא שבח ארץ ישראל? והרי הנילוס הוא גבולה הדרומי של ארצנו ארץ ישראל! כי כאשר התורה תחמה תחומי ארץ ישראל היא מציינת שני גבולות, נהר מצרים בדרום ונהר פרת בצפון. כך הבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו, יח). וגם תרגום יונתן, רד"ק, רוב ראשונים וכן הגר"א סבורים שנהר מצרים היא נהר נילוס. הרי לנו מכאן שבמעשה בראשית משבחים את התורה בתיאור הנהר הראשון שיוצא מעדן, מדובר כאן על תורת ארץ ישראל. וכמו ששבחו חז"ל את זקני הנגב (תמיד לא ע"ב) רבותינו שבדרום (עירובין סה ע"ב; יבמות סב ע"ב; נדה נח ע"א). וראוי להזכיר כאן כי עכסה בקשה "ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו, יט) וקבלה בעל שהוא "אדם שאין בו אלא תורה בלבד" (תמורה טז ע"א).
הרב אברהם קוק, כאשר כתב על מדריגתם של תלמידי חכמים בארץ ישראל, הודה "והלואי שנזכה אחרי כל ההפלגות [כלומר כל הגוזמות – הערת המעתיק] כולן מצדנו, להביע אך חלק אחד מרבבה מחמדת ארץ חמדה, ומהדרת אור תורתה, ועילוי אור חכמתה ורוח הקודש המתנוסס בקרבה. וכו' זה המין של האור והעדן של הקדושה הנמצא בא"י לתלמידי חכמים מבקשי ה', איננו נמצא כלל בחוץ לארץ. ואנכי בזה היודע ועד, כפי קטני" (אגרות הראי"ה, ח"א עמ' קיב-קיג).
ובזה מובן מדוע ר' זירא בעלותו לארץ ישראל צם הרבה כדי לשכוח את שיטת הלימוד בבבלי. הוא העדיף להתעלות ללמוד לפי רמת תורת ארץ ישראל (בבא מציעא פה ע"א עיי"ש רש"י ד"ה דלא ניטרדיה). מצאנו בארבעים מקומות שחכמי בבל סמכו על הנאמר "במערבא", או "שלחו מתם" (וכך הרמב"ם פוסק בהלכותיו). כי הכירו בעדיפותם. אף אמרו כי ת"ח של ארץ ישראל שוה פי שנים מחכם שבבבל (כתובות עה ע"א).
נחזור לענין אדם הראשון. ברור שהסתובב פה בארץ הקודש (הלא כאן בנה מזבח והקריב עליו קרבן, וכן מת ונקבר במערת המכפלה (כן כתב ה"כוזרי" מאמר ב פסקא יד). וכן בניו קין והבל היו פה. וכאשר קרה מעשה זוועה שקין הרג את אחיו, "ויצא קין מלפני ה'" (בראשית ד, טז) זאת אומרת הוא יצא מלפני נוכחות השכינה הנמצאת בארץ ישראל וגלה לחוץ לארץ (כך כתב שם ספר הכוזרי). ודבר כזה אירע גם ליונה הנביא, שסרב לקבל נבואה מאת ה', "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'" (יונה א, ג) ענינו שיצא מתחומי ארץ ישראל וזה נקרא "מלפני ה'". (כך כתב שם הכוזרי).
נסיים בדברי חז"ל על הפסוק "הודו לה' קראו בשמו וכו' שירו לו זמרו לו, בקשו פניו תמיד" (תהלים קה). כיצד אפשר לבקש לראות פניו תמיד? אמר ר' יוסי: מבקש אתה לראות פני השכינה בעולם הזה? עסוק בתורה בארץ ישראל" (מדרש תהלים, תחילת פרק ק"ה). כי כאן הבינו פנימיות הענינים, כאן הבינו מסר לבבי שבתוך מאמרי חז"ל, את המוסר ואת ההתעוררות הנפשית. וזה נקרא לבקש פניו של ה'. האריך בזה קצת ר' צדוק הכהן בספרו "שיחת מלאכי השרת" (עמ' 8, ד"ה וזה היה החילוק בין בני בבל לבני ארץ ישראל).
יפה אמרו חז"ל "מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ולא חכמה כחכמת ארץ ישראל" (בראשית רבה, טז). ומדוע הלשון כפולה: תורה וחכמה? אלא "חכמה" הוא כינוי לסודות התורה. כלומר במדרש זה דברו על הצלחה בלימוד נגלות התורה וסתרי התורה. גדולי המקובלים היו בא"י (רמ"ק אריז"ל) או שהיו מהשואפים לבוא לא"י" (כמו מהר"ל, רמח"ל הגר"א וכפי שבארנו במאמר אחר. והבאנו בענין מהר"ל, בספרו "נצח ישראל", עמ' קכט) וזכות זו היא שעמדה להם להבין ולחדור יותר לאמיתיות פנימיות התורה. "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה" (כתובות עה ע"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
