ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה בעצם נתברך החג הקדוש הזה בהרבה מצוות מיוחדות, שמטרתן להרבות שמחה רוחנית והתרוממות הנפש, ותכליתן להודות לו יתברך ולברך בשמו על כל הטובה אשר השפיע עלינו בחסדו הגדול ואהבתו אותנו, והן, ניסוך המים, שמחת בית השואבה, חיבוט ערבה, שהיא מנהג עתיק מימי הנביאים (סוכה מ"ד ע"ב), ועוד. וכל זה נעשה ברוב עם ובחדות לבב, בהיותנו יושבים על אדמתנו שקטים ושאננים מקול נוגש, ורק חדות ה' היא מעוזנו, ובית מקדשנו ותפארתנו מתנוסס בראש הרים, יה"ר מלפניו יתברך שיבנה בב"א. ואולם כיום נשארו בידנו רק שלש מצוות, שתים מעשיות, ואחת רוחנית פנימית,א. מצות ישיבה בסוכה.ב. מצות נטילת לולב ומיניו.ג. מצות שמחה. ננסה בס"ד לעמוד על כל אחת מהן, ולהסבירה בקצרה.
א. מצות ישיבה בסוכה. צונו יתברך, בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים (שם מ"ב מ"ג). בארו רבותינו הקדושים (סוכה י"א ע"ב) שהענני כבוד הקיפם בהם למסתור ולמחסה משרב ושמש, ולזכר הנס הזה צוונו יתברך לשבת בסוכה שבעת ימים.
והיסוד הראשוני הוא, שתהיה הסוכה כשרה כהלכתה, אחרת, לא רק שלא קיים המצוה, אלא גם הברכות שהוא מברך "לישב בסוכה" הן ברכות לבטלה ח"ו. ואם יש לו אפשרות, שחנן אותו ה' בהון ועושר, יעשה סוכה מפוארת ברוב פאר והדר, בבחינת זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה (שבת קל"ג ע"ב). ולמען יהיה לבו נכון ובטוח שהסוכה כשרה, יעשה שלש דפנות שלימות, והדופן הרביעית לכניסה, אם לא, יתייעץ עם רב מורה הוראה, ויעשה לפי הוראתו.
היסוד השני, שפרט לעצם קיום גוף המצוה שאנחנו מקיימים בזה מצותו יתברך, הננו מסתופפים בצל קורתו ונמצאים תחת חסותו יתברך, משך כל זמן ישיבתנו בסוכה. ואם נתעמק במחשבה טהורה זאת, היא לבד דיה לגרש מלב האדם כל רוח עועים, ולזרוע אור יקרות וזוהר עילאי בלב האיש היהודי, ולהביא ארוכה ומרפא לנפשו העגומה והדואבת, ולשמחו כשמחה בקציר, בהיותו מאמין באמונה שלימה שהוא יושב בבית אל, ושכינתו יתברך מרחפת עליו מלמעלה, כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. האם לא ירהב וירחב לבבו כמוצא שלל רב?
ב. מצות נטילת לולב ומיניו. צונו יתברך ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים (ויקרא כ"ג מ'). ובארו רבותינו הקדושים, פרי עץ הדר זה אתרוג, כפת תמרים זה לולב, ענף עץ עבות זה הדס, וערבי נחל זה ערבה (סוכה ל"ד). ולכן האיש הירא את ה' יתעלה וחרד על דברו, יעשה כל אשר ביכולתו ובאפשרותו לקנות לו אתרוג כשר ומהודר בלתי מורכב, כי לדעת רבותינו הפוסקים ז"ל אשר מימיהם אנו שותים, הברכה על אתרוג מורכב היא ברכה לבטלה, ח"ו. וכן הדס משולש, לולב ישר, ערבה כשרה, בקיצור, שהלולב ומיניו יהיו כשרים בתכלית בלי פקפוק (ראה מ"ש בספה"ק קרית מלכים הלכות לולב שיש לשלם דמי האתרוג ומיניו לפני החג, לצאת יד"ח מדאורייתא ומדרבנן, ע"ש).
וכאשר יתבונן האדם יראה, שכמה הוצאות וכמה כספים הוא מבזבז על צרכי הגוף החולף, ואפילו לקנות חולצה או נעליים, מכתת רגליו מחנות לחנות לחפש הסוג המובחר ביותר, וכ"ש על קיום מצות ה' יתעלה, אשר כל חפצינו לא ישוו בה, שיש לעשות כל המאמצים להשיג אתרוג ומיניו כשרים מהודרים ומפוארים, ואפילו יעלו במחיר רב ובדמים יקרים, כי הכל כאין וכאפס לעומת מצותו יתברך ויתעלה.
ובפרט לפי מ"ש רז"ל על זה, משל לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך, ולא היה אף אחד יודע מה ביניהם רק המלך בלבד, דן אותם המלך ויצאו, ולא היו האנשים יודעים מי נצח, אמר המלך, כל מי שיצא ובידו כידון, הוא שנצח, כך ישראל ועכו"מ נכנסים לדין ביוה"כ, ואין הבריות יודעים מי נצח, אמר הקב"ה, טלו לולביכם בידכם, שידעו הכל שאתם זכיתם בדין (מדרש תנחומא פרשת אמור סי' י"ח. וכ"ה במדרש רבה אמור פרשה למ"ד, אלא שבמקום יוה"כ כתוב ר"ה ע"ש, ועיין בעץ יוסף אות ב, ע"ש). המשל היקר והנחמד הזה מנחה אותנו בכיוון בהיר צח ופשוט, ומחדיר בלבנו רעיון עמוק, כי הלולב הוא דוגמא לנס ודגל, שיצאנו מהמערכה וזר הנצחון על ראשנו, וזכינו במשפט. המתעמק בזה יראה כזכות לעצמו, לשאת הדגל הקדוש הזה ברמה, מרהיב עין ביופיו והדרו, ושובה לב בקדושתו וטהרתו, נקי מכל רבב ומכל סיג וחלאה, דהיינו שיהיה כשר בתכלית הכשרות הפאר וההדר.
ג. מצות שמחה. צונו ה' יתעלה, ושמחת בחגך (דברים ט"ז י"ד). ואעפ"י שהכוונה בזה היא לקרבן שלמים, יש בכלל אותה השמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד הראוי לו (הרמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הי"ז, החנוך מצוה תפ"ח). והנה ידוע שיש רק מרחק קצר בין שמחה להוללות. ואם לא יידע האדם להשמר ולכלכל מעשיו במשפט, עלול ליפול בנקל ברשת ההוללות ח"ו. כי ההוללות אינה אלא פורקן לעודף המרץ הרב שהצטבר בקרבו, והתפרקות יצרים שלוחת כל רסן, ולא רק שאין זו מצוה אלא היא עבירה גדולה רח"ל. והשמחה הרצויה ומקובלת לפניו יתברך, היא זו שתהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה (ברכות ל' ע"ב).
ולכן כתב רבינו הרמב"ם זיע"א, שהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא (סוף הלכות לולב פ"ח הט"ו). ביאור הדברים, שעל האדם לשמוח שזכה לעשות המצוה, ובזה מראה שאין המצוה לטורח ולמשא עליו. כמו כן מקיים המצוה מאהבת האל שצוה לעשות אותה מצוה, לא מפני קבלת שכר ולא מפני יראת העונש, אלא לעשות האמת מפני שהוא אמת. וזאת באמת עבודה גדולה עד מאד. וזה אומרם ז"ל עשה דברים לשם פעלם (נדרים ס"ב ע"א), יתברך שמו הנכבד והנורא לעולמי עד ולנצח נצחים.

איך עושים קידוש?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

אנחנו קודש למענך

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

בריאת העולם בפרשת לך לך

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















