ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבי מנדל מקוצק שוחח על כך עם אחד מתלמידיו בלובלין, ורמז כי ראוי לשים עין על האברך הצעיר, בעל הנשמה הגדולה. רמז זה המריץ את חסידי קוצק בלובלין לתחבל תחבולות כיצד למשוך את ר' לייבלי לחבורתם.
המשימה לא היתה פשוטה. החסידים ידעו את גודל דביקותו של ר' לייבלי בתורה, וניסו לעשותה קרש קפיצה להתקרבות. כאשר ישב בבית המדרש ימים ולילות, התפלפלו לידו אברכי קוצק החריפים. אחד היקשה והשני השיב, והכל בכוונה שר' לייבלי יתעניין בלימוד וכך יפתחו עמו בשיחה.
אבל ככל שניסו להתקרב אליו, כך הסב את פניו מהם. צו חותנו וחומרת הסעיף בגיליון הכתובה גברו על סקרנותו. הוא לא הקשיב למשאם ומתנם של החסידים בתורה ולא פתח עמם בשיחה. אבל הם לא וויתרו וציפו לשעת כושר מיוחדת.
בליל יום כיפור לאחר חצות, כמה שעות לאחר תפילת "כל נדרי", ישב ר' לייבלי יחידי על יד השולחן בבית המדרש ועיין בהלכות תשובה של הרמב"ם.
אז נכנס בחשאי לבית המדרש יהודי לבוש בבגדי חולין דהויים, והתקרב לשולחנו של האברך. ר' לייבלי נשא לרגע את עיניו והכירו: הלא הוא רבי אלעזר מביאליסטוק, החריף והממולח שבחסידי קוצק.
מיד השפיל את מבטו לעבר האותיות הקטנות שבספר. ר' אלעזר פתח אחד מהספרים שהיו מפוזרים על השולחן, עיין בו להרף עין, הניח על דפיו מטפחת אדומה, ואז השתרע מלוא קומתו על הספסל.
לאחר כמה רגעים ניסרו את חלל בית המדרש הריק קולות נחרותיו. ר' לייבלי הזדעזע: הכך נוהג יהודי בליל יום כיפור?! האם זו אימת הדין?! עודו משתאה על התנהגות מוזרה זו, נפתחה הדלת ברעש וכמה חסידי קוצק נכנסו בעליזות ושמחה. הם ניגשו לשולחן שלידו השתרע חברם אלעזר ונחר בקולות תרועה.
ר' לייבלי ניסה שלא לתת את דעתו עליהם. הם החלו לפזם ניגון קוצקאי ור' אלעזר התעורר משנתו, שפשף את עיניו, חכך את ידיו וציווה על אחד האברכים להביא לו מעט יי"ש. האברך שלף בקבוק מכיסו האחורי והעמידו על השולחן. מכיסו השני הוציא כוס, וללא שהיות מזג ר' אלעזר מעט יי"ש לתוך הכוס.
ר' לייבלי נדהם ונבהל ממה שהתרחש לנגד עיניו. לבו הלם בחזהו מפחד: האם הם שכחו חלילה את קדושת הלילה הזה? הוא רצה לנזוף בהם, אבל נזכר בהבטחתו לחותנו שלא לדבר כלל עם אנשי ה'כת'.
ר' אלעזר החל לקרב את הכוס לפיו.
"ברוך אתה..."
ר' לייבלי לא היה מסוגל להבליג יותר. מניעת איסור כרת ביום הקדוש דוחה הכל! הוא קפץ ממקומו וצעק לעבר ר' אלעזר:
"האם יצאת מדעתך?!"
חסידי קוצק חייכו בזוויות פיהם. הקרח נשבר...
ר' אלעזר לא התרגש מהצעקה. הוא הפסיק לברך, הרחיק מעט את הכוס מפיו, ושאל בהיתממות, כשידו אוחזת עדיין בכוס:
"מה קרה?"
"הלא יום כיפורים היום!", ענה ר' לייבלי בהתרגשות.
"ומה בכך?", ענה ר' אלעזר, "היכן כתוב שאסור לשתות מעט יי"ש ביום כיפורים?"
"איזו שאלה זו?! הלא התורה ציוותה לצום ולהתענות!"
"נו," המשיך החסיד הוותיק להיתמם, "ואם התורה אסרה, מה בכך?!"
"הלא התורה ניתנה על ידי הקדוש ברוך הוא!"
"ובכל זאת, מה בכך? וכי מי הוא הקדוש ברוך הוא שאפחד מפניו?..."
ר' לייבלי נדהם. הוא לא ידע מה לענות לר' אלעזר. כבר הכיר אלפי קושיות בלימודו ואלפי תירוצים, אבל קושיה שכזו טרם העלה בדעתו.
ר' אלעזר הניח את ידו על שכמו של ר' לייבלי, ונעץ בו שתי עיניים חודרות: "אם יש את נפשך לדעת מיהו בורא העולם, סע עמנו לקוצק! בערב יום כיפור הותרו הנדרים, ולכן האיסור שחותנך רשם בכתובה בטל ומבוטל כעפרא דארעא".
התחבולה הצליחה ור' לייבלי התפתה לנסוע עמם לקוצק. ברבות השנים הפך למנהיג עדה חסידית גדולה בלובלין, ועמד בראשה שנים רבות.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שלושה שותפים באדם

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















