ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סודיות

דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

סודיות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

יתרון האדם ויציבות השכל מתבטאים בזה שהוא יודע להתגבר על רגשותיו ולשמור סודותיו בקרב לבו, ולא יגלם בשום פנים אפילו לקרובים אליו ביותר. אדם כזה, איש סוד הנהו, ונאמן רוח יקרא.
והנה יש בענין זה של שמירת סוד, שלשה סעיפים, ששורשם אחד, והם:א. סודותיו האישיים.ב. סודות חבירו.ג. סודות התורה. והרי הסברם בקצרה.
א. סודותיו האישיים. הגם שזה הגיוני ומושכל ראשון שעל האדם לשמור סודותיו האישיים, המשפחתיים, או העסקיים, עכ"ז הזהירונו רבותינו הקדושים שלא יגלה האדם סודותיו לאיש זר ואפילו הוא חבירו, שמא באחד הימים יתגלע ריב ומדון בינו לבין חבירו, והאהבה תהפך לאיבה, ולא יעצור ברוחו לשמור סוד חבירו. וכן אמר החכם סודך אל תגלה כי אם לאיש כזב או לאלם, כי לאלם אין אומר ודברים, ומי יאמין לבעל שקרים, ע"כ. ולכן הדרך הנכונה והבטוחה היא, שלא יגלה לחבירו דברים שהוא רוצה בהסתרתם, כי רק אז ישב לבטח ללא מורא ופחד פן יתגלו סודותיו ברבים.
ב. סודות חבירו. האדם מטבעו, אם יש לו איזה צער או דאגה מכרסמים בלבו, לא נותנים לו מנוח עד שיספרם לחבירו, ובזה נדמה לו כאילו הוקל לו מהמעמסה שהיתה רובצת על שכמו, ונגולה אבן כבדה מלבו, למרות שבעצם הדבר, לא השתנה מאומה, והצער או הדאגה נשארו במקומם כמו שהיו מקודם. וכן אמר החכם מכל אדם דאגה בלב איש ישחנה (משלי י"ב כ"ה). וביארו רבותינו הקדושים, יסחנה מדעתו, או ישיחנה לאחרים (סוטה מ"ב ע"ב). וכוונתם ז"ל בזה, להורות שיש לו שתי דרכים להשתחרר מדאגתו, או בכוחות עצמו, או בסיוע אחרים.
אולם אם כבר חבירו גילה לו סודו, עליו להזהר שלא יגלהו לאחרים, כי מלבד שבזה שהוא מגלה סוד חבירו, מוכיח בעליל שרגשותיו מתגברים על שכלו, ואין לו רסן ומעצור נגד התפרקות יצריו בעת זעם, ושהוא בבחינת "ואמר לכל סכל הוא" (קהלת י' ג'). נוסף על זה, האיסור בדבר, שיש בזה משום לשון הרע, שענשו חמור מאד כידוע רח"ל (ראה בב"ק צ"ט ע"ב, סנהדרין ל"א ע"א). וכן קבעו רבותינו הקדושים באומרם, שהאומר דבר לחבירו, שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור (פ"ק דיומא ד' ע"ב).
ג. סודות התורה. האדם שחננו השי"ת חכמה בינה ודעת בסודות התורה, עליו להזהר משנה זהירות לבל יגלם לאחרים. וכמ"ש רז"ל עה"פ דבש וחלב תחת לשונך, דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך, וכמו כן עה"פ כבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך (פ"ק דחגיגה י"ג ע"א). כי אם יגלה סודות התורה בלי רשות מן השמים, הרי הוא מאבד שני עולמות, ולפי דעת הזוה"ק, כאילו הרג אנשים, וכאילו עבד ע"ז, והוא רשע ושנוא הקב"ה רח"ל (אדרא, פרשת האזינו רצ"ד ע"ב). כמו כן יש עוד תוצאה שלילית בהחלט, ממדה גרועה זו של גילוי סודות, הנוגעת לעבודתו יתב"ש וקיום מצוותיו, והיא שחובת האדם להסתיר מאחרים עד כמה שאפשר, את המצות והמעשים הטובים שהוא עושה (ראה מ"ש רז"ל סוכה מ"ט ע"ב, מכות כ"ד ע"ב, עה"פ הגיד לך אדם מה טוב, ע"ש). כי אם הוא מגלה לאחרים המצוות והמעשים הטובים שלו, לא רק שאינו מקבל שכר עליהם, אלא ענוש יענש, שבזה מראה שאין כוונתו לש"ש, אלא לקנות לו שם להתגדל ולהתפאר. וכאומרם ז"ל עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו (נדרים ס"ב ע"א).
כלל הדברים, שגילוי סודות כאמור מראה על האדם שהוא קל דעת, ואין לו יציבות שכלית, נעדר אימון, ואיש תככים ומזימות, ואין מעשיו לש"ש. ולהיפך שמירת סודות מראה על התבגרות שכלית, וכי איש אמונים הוא, ובעל תכונות טובות, וכל מעשיו לש"ש. וכדברי החכם מכל אדם הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר (משלי י"א י"ג).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il