ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התחשבות איננה פשרנות

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית בראשית Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

התחשבות איננה פשרנות


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

בשנה שעברה העלנו את השאלה: מדוע התיאור הראשון של הבריאה משתמש אך ורק בשם אלקים ואילו התיאור השני משתמש בשם אלקים יחד עם שם הויה? הבאנו גם את תירוצו של רש"י בשם חז"ל, המסתמך על כך ששם אלקים מיצג את מידת הדין ואילו שם הויה מיצג את מידת הרחמים. וז"ל של "פרשנדא":
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
תירוץ זה עוד קשה יותר מהקושיא אותה "פרשנדתא" בא לתרץ - וכי יש הווא אמינא ומסקנה אצל הבורא? לכן הבאנו את תירוצו של בעל ה"שפת אמת". לפי דבריו התורה לא באה ללמדנו מה עלה כביכול במחשבתו של הבורא אלא ללמד כי אומנם כאשר הדברים עולים במחשבה הם צריכים לעלות על פי מידת הדין ללא התחשבות באילוצים של עולם החומר. השאיפה חייבת להיות אידיאלית. למרות זאת כאשר עוברים אל עולם המעשה - מידת הרחמים חייבת להיות שותפה, אחרת אין קיום לעולם.
(ניתן למצוא את הדברים בארכיון "חמדת ימים" על אתרנו .(www.eretzhemdah.org
הסברנו עוד כי התיאור הראשון מייצג את שיטת שמאי הזקן ובית מדרשו ואילו התיאור השני מייצג את שיטת הלל הזקן ובית מדרשו. השבוע נוכיח זאת מכיוון נוסף, נסביר מדוע נפסקה הלכה כבית הלל ונזכיר לציבור מה היה היחס החברתי בין שני בתי המדרש החשובים הללו.
בימים אלה אנו מתפללים על הגשם, התחלנו בתפילת המוסף של שמחת תורה, אנו ממשיכים להזכיר גבורות גשמים ובארץ ישראל נתחיל ממש בקרוב לבקש "ותן טל ומטר לברכה". המים הם סימן לחיים ואי אפשר לחיות בלעדיהם. הימצאותה של המולקולה הפשוטה H2O מאפשרת קיום של צורות חיים מהנמוכות ביותר ועד למכונה הכל כך מסובכת ומורכבת - "נזר הבריאה" - האדם. נבדוק כיצד מופיעים המים בשני התיאורים הראשונים של הבריאה. בתיאור הראשון המים הם מי הים. המים שמתחת הרקיע נקוים למקום אחד והוא הים. כל הימים ברחבי העולם מחוברים זה לזה והמפלס שלהם כידוע אחיד. לכאורה זוהי אחדות אידיאלית. בתיאור השני המים נפרדים לארבעה ראשים שכל אחד מהם סובב לכיוון אחר. המספר ארבע כידוע הוא סמל הפירוד והריבוי של השניות. לכאורה מצב הפוך לאידיאל המופיע בתחילה. אומנם התבוננות מעמיקה יותר מגלה כי המים של התיאור הראשון אינם מאפשרים חיים. מי הים תמיד מלוחים והימצאותם ללא תהליכי אידוי והתפלה אינה מאפשרת חיים אנושיים. כדי שבני אדם יתקיימו על פני האדמה הם זקוקים או לגשם או למי נהר המופיעים רק בתיאור השני.
האם התיאור השני הוא זה שממליץ על פשרנות? התשובה היא: הוא ממליץ על התחשבות ואיזון. כאשר הגמרא מסבירה מדוע הלכה כבית הלל היא מביאה:
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג עמוד ב).
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.

התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.

נסיים את דברינו בעובדה חשובה נוספת שחז"ל לימדונו בהקשר למחלוקת זו:
"ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו" ( מסכת עדויות פרק ד משנה ח).

דווקא בימים אלה הבה נשתדל להפנים את כל המסרים החשובים הללו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il