ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מיאל דהאן זצ"ל
בדברים שבין אדם לחבירו. הנה האדם העצבני, הנו בלתי נסבל גם בקרב ידידיו ובחוג משפחתו, וכולם מתרחקים ממנו, ובודאי שאינם מעוניינים בקרבתו, בגלל החשש של התפרצות מצדו. ובדברים שבין אדם למקום, הנה הוא עלול כל רגע לפרוק מעליו עול התורה והמצוה, ולסטות מן הדרך הישרה, ולהשליך אחרי גיוו כל הערכים החיוביים שהיה דוגל בהם. ובכלל, כל מעשיו בבלי דעת יציבה ורוח נכונה.
והנה היסוד הטבעי למדה גרועה זו, לאדם הבריא ברוחו ובגופו, נובע משני דברים:א. השאיפה.ב. ריקנות. להבהרת הענין, נסביר הדברים בקצרה, בעז"ה.
א. השאיפה. האדם מטבעו שואף תמיד להשגת דברים שהם למעלה מיכולתו האנושית והמוגבלת, והיא התקדמות בכל השטחים הגשמיים והרוחניים. וכאמרם ז"ל (קה"ר פ"ג פסוק י"ב) אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מאה רוצה מאתים, ע"כ, כלומר חוץ ממאה שיש לו, ז"א אין גבול לשאיפות האדם. ולאו דווקא בשטח הגשמי, אלא גם בשטח הרוחני, בכדי להגיע לשאיפותיו, מפעיל ברציפות מתמדת את כל מרצו וכחו הגופני והרוחני יחד עם כל חושיו, ובזה לא מאפשר להם ההרגעה והמנוחה הדרושה להם. כתוצאה מכך, מאבד השליטה על כל חושיו, ונהפך למכונה מיכאנית הפועלת ללא רסן וללא מעצור. התוצאה בהכרח היא העצבנות, הבאה כאילו למלא החלל הריק הנוצר בעקבות העדר וחוסר יכולת המוגבלת להגיע לשאיפות ומאוויים בלתי ניתנים לו להשגה. ויותר מזה, העצבנות המופרזת מובילה את האדם אל סף השגעון, או אפילו אל תוך השגעון עצמו.
ב. ריקנות. אחת הסגולות הנפלאות שהטביע הבורא יתברך באדם היא, שהשכל האנושי, אי אפשר לו בשום פנים לנוח אפילו רגע אחד בלי שום מחשבה, גשמית או רוחנית, לרבות אפילו בזמן השינה, שגם אז השכל פועל בזה שהוא הוזה בחלומות דמיוניים. השכל הריק שאין לאדם במה להפעילו, הכוונה לפעולה מחשבתית, התוצאה בהכרח, היא העצבנות. רק אדם התמים מאד מטבעו הוא הניצול מזה.
העצה למנוע המחלה או לרפאותה. לסוג הראשון, על האדם הנבון לשקול בפלס ומאזני צדק באמצעות התרכזות מחשבתית עמוקה ותמידית, את מדת יכולתו, את גבול יכולתו, את ערכו האמיתי, וינסה לרסן עצמו לבל יעבור הגבול בשום פנים. וזה ע"י התרחקות מסויימת מהגבול המעשי או המחשבתי הנכון, ובהתאם לכך יכוון כל פעולותיו הגשמיים והרוחניים, בתבונה בשכל קר ושקט, ומחשבה בהירה.
לסוג השני, על האדם למלאות התוכן הריק, בשאיפה ללמוד תורה, קיום מצוות, ומעשים טובים. כי השאיפה לתורה וליראת ה' יתעלה, היא רפואה עצומה ובדוקה לכל מיני מחלות ונגעים. כי בלי ספק, ירגיש הרגשה נעימה ורעננות כללית מאין כמוה, וכדאי לנסותה. עצה זו, היא מתאימה גם לסוג הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
