ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פלפול

דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

פלפול


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

ישישו החכמים וישמחו התלמידים, ההולכים בנתיבי היושר בלימוד הש"ס והפוסקים, דהיינו שמטרתם היא לחדור לעומק הפשט הנכון וההגיוני וההבנה הישרה. כי זהו הלימוד האמיתי המציל את הלומד משיבושים וטעיות, ובו ימצא פתרון צודק לדברים שבהבנה שטחית נראים לו כמסובכים.
כי יש לדעת שרבותנו בעלי הש"ס דעתם רחבה מני ים, ונשגבה מדעתנו, ובינתם עמוקה ורחוקה מבינתנו כרחוק מזרח ממערב, ואין שום יחס והשוואה ודמיון בינם ובינינו כלל וכלל, כי שכלם הבהיר עמוק עמוק מי ימצאנו. ולכן בחכמתם הגדולה והעמוקה, כללו כמה ענינים במילים ספורות ובמשפטים קצרים, ורק ע"י יגיעה רבה ללא ליאות וסבלנות עצומה לאין קץ, אולי אפשר לגלות חלק קט, או לזכות להגיע לתכלית כוונתם הטהורה. ואם האמוראים הקדושים והנוראים אמרו אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב), מה יענו אזובי קיר כמונו?
והנה, ברור הדבר שכל תכלית הלימוד להשגת שני דברים.
א. לדעת איך לקיים מצוותיו יתב"ש בצורה נכונה וברורה בלי נקיפת מצפון וספיקות והסוסים, וכמ"ש רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (קדושין מ' ע"ב), כי בלי ידיעת התורה א"א בשו"א ופנים לקיים המצוות כראוי וכהלכה, שאין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד (אבות פ"ב ה'). לימוד כזה נקרא תורה לשמה. ואם לומד שלא על מנת לעשות, נוח לו אילו נהפכה שולייתו על פניו ולא יצא לעולם (ירושלמי שבת פ"א ה"ב).
ב. ללמד לאחרים ולהורותם איך לקיים המצוות. וזה נקרא "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", כלומר להורות כדת וכהלכה (יומא כ"ו ע"א ורש"י שם). וזאת היא המעלה העליונה והנשגבה בלימוד התורה שאין ערוך אליה, וכל ת"ח אמיתי צריך לשאוף להגיע אליה, שהוראותיו יהיו לפי האמת ולא יטעה בהוראה, ולזה צריך זכות גדולה וסייעתא דשמיא, כמ"ש רז"ל בבבא קמא צ"ב ע"א, ע"ש. והתנאי היסודי והראשוני, לחתור תמיד לחדור לעומקם של דברים, ולפשטם הנכון, שזאת היא הערובה היחידה לקלוע אל מטרת האמת, והדרך הישרה אשר בה בחר ה' יתב"ש בלימוד התוה"ק.
אולם בתקופות האחרונות נוצרה שיטת לימוד חדשה הידועה בשם "שיטת הפלפול" אשר לא שערוה רבותינו הראשונים והאחרונים, והרבה תלמידים רואים בה תכלית יעודם בחיים, משאת נפשם ולחם חוקם. אין ספק שהחכמים שיצרו שיטה זו לראשונה, התכוונו לפתח את שכל התלמידים בדברי חדוד, לשעשעם ולעניין אותם, ולא לעשותה ללימוד קבוע, ביודעם שרבותינו בעלי הש"ס שוללים שיטה זו, וכמ"ש אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן (עירובין מ"ח ע"א). וכך באמת נקבעה ההלכה, סיני ועוקר הרים סיני עדיף (הוריות י"ד ע"א). ובעוה"ר הרבה תלמידים מבלים זמנם היקר בפלפולי סרק שאין בהם שום תועלת, ובהחלט טועים טעות משולשת.
א. כפי שהסברנו, עיקר הלימוד לדעת איך לקיים המצוות כראוי או לזכות להורות לאחרים, ושניהם יושגו רק ע"י לימוד אמיתי והבנה ישרה, לעומק הפשט.
ב. המפלפל שמעייל פילא בקופא דמחטא, דומה לאילן סרק שעם כל גובהו וקומתו המרהיבה, הרי הוא בכל זאת עקר, שאינו נותן פרי. והוא בבחינת עוזב חיי עולם ועוסק בחיי שעה.
ג. הלימוד האמיתי מביא את האדם לידי הכנעה וענוה ויראת שמים, שרואה את עצמו ואת ערכו באור הנכון שאינו אלא כקוף בפני אדם מול חכמתם ותבונתם העמוקה של רבותינו הקדושים. ולאידך גיסא, העוסק בפלפול, בזה שעולה הרים ויורד גבעות טועה בדמיונו הכוזב, שנדמה לו שהוא חד בדרא וגאון הגאונים, בעוד שספק רב אם לא חסרים לו אפילו הלימודים היסודיים כגון חומש עם פירוש רש"י זלה"ה, או הלכות ברכות או הלכות תפלה על בוריין. וכתוצאה ממחשבת פיגול הנ"ל, בא לידי גאוה המדה המאוסה והנגעלת בעיני אלהים ואדם, שורש פורה ראש ולענה לכל העבירות, ומפעפעת בקרבו כארסו של עכנאי עד שגורמת לו לבזות בלבו ולפגוע בפיו בחכמי התורה האמיתיים הלומדים תורה לשמה, רח"ל מהאי דעתא.
וראה מ"ש מהר"ל מפראג ז"ל בספרו דרך חיים (אבות פ"ו) וז"ל: אותם המעמידים עיקר הלמודים על פלפולים מעשי חדודים, הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה ומבלים זמנם בשקר, ויותר טוב להם ללמוד נגרות או אחת משאר אומנויות או איזה שחוק ידוע, שבו חדוד ותחבולות וכו' ע"ש.
וזה סדר הלימוד הנכון: ללמוד גמרא לפני הצהרים ודינים אחרי הצהרים, ולהתחיל מחלק או"ח לפי הסדר, ואח"כ יו"ד, אבהע"ז, חו"מ, ולקבוע כל יום חצי שעה לימוד בספרי מוסר כמו פלא יועץ, שבט מוסר, ראשית חכמה, חובת הלבבות, וכדומה. ביום ששי ללמוד תורה עם פירוש רש"י זלה"ה, ולהתחיל מפרשת בראשית עד וזאת הברכה, ואח"כ להמשיך ללמוד נ"ך עם פירוש רש"י ג"כ. ובלילה יחזרו התלמידים בינם לבין עצמם על כל מה שלמדו במשך היום, עד שיהיה חרות וחקוק בראשם. ולהקפיד הקפדה מלאה שכל הלימודים יתנהלו על טהרת הפשט ולרדת לעומקו להבין דברי חכמים וחידותם. ולעבור בחינה פעם בחדש על כל הלימודים שלמדו במשך כל החדש. וכן לשמוע פלפול מראש הישיבה פעם בחדש שעה או שעתיים לכל היותר לספק יצר הפלפול, ושאר הימים להקדישם ללימודים הנ"ל. אין כל ספק שאם כה יעשו יראו פרי טוב בעמלם בתקופה קצרה יחסית, ויהיו למורי הוראות בישראל, ולדוגמא לאות ולמופת בחכמתם וביראת ה' יתב"ש הנסוכה על פניהם, ולגאון ולתפארת להוריהם ולמוריהם, ועליהם יאמר ישראל אשר בך יתפאר.
תכלית הדברים, על ראשי הישיבות והרמי"ם העי"א, להחזיר העטרה ליושנה, להדריך תלמידיהם ושומעי לקחם, ללימוד הנכון והאמיתי, ולהחדיר בהם יראת ה' יתב"ש שהיא ראשית חכמה, ולהקנות להם מדת הענוה ובושת פנים וכבוד לתורה ולנושאי דגלה, באופן שכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', הקדושים מבטן ומהריון לתורה ולתעודה, נטעי נעמנים ופרי קדש הילולים.
הערה. יש להדגיש שכל דברינו הנ"ל בשלילת "שיטת הפלפול" ומגרעותיה כאמור, היינו דוקא בפלפול סרק שקושר נימא בנימא ומעייל פילא בקופא דמחטא, ששם בפי רבותינו הקדושים דברים שלא התכוונו אליהם מעולם, ומלביש את דבריהם כפי רצונו הוא, וכל הפלפול עומד על כרעי תרנגולת, שכל רוח מצויה יכולה להפילו כקש נדף. פלפול כזה, לא רק שהוא עקר מיסודו, ואין בו שום תועלת או תכלית, נוסף על איבוד הזמן, אלא שענוש יענש, שמזה מתהווים מלאכי משחית ורקיעים של שוא, והם מתנקמים בו וגורמים לו כל מיני צרות ויסורין רח"ל, כידוע לי"ח.
אבל פלפול אמיתי חזק ואיתן ומוצק כעמוד ברזל, דוגמת הפלפול של רבותינו בעלי התוספות והמהרש"א זלה"ה ודומיהם, שהכונה היא ללמוד דבר מדבר במדות שהתורה נדרשת, בכדי למצוא תשובה כהלכה לשאלה שנתעוררה ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אדרבא יש חיוב בזה. כמ"ש רז"ל אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרין לו וכו' פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר (שבת ל"א ע"א), וכמ"ש גאון עוזנו בפתח עינים בנדרים ל"ח ע"א ד"ה אלא פלפולא בעלמא, ע"ש, וע"ז נאמר קוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא (עיין להרב אוצר דברי חכמים ופתגמיהם, מע' קוף, שכתב שמאמר זה לא נמצא לא בש"ס ולא במדרשים וזוה"ק, אך הוא שגור בפי המחברים ע"ש, ואולי מקורו טהור ממ"ש רז"ל בב"מ נ"ט ע"ב תנור של עכנאי, אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמ"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא, אמ"ל, קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני, ע"ש ודו"ק). ועיין להרב רחמי האב, מע' למ"ד אות ל"ג, והרב דברי שאול בפי' על קהלת דף ק"ג ע"ד ד"ה מה שנראה ע"ש, ועיין לרבינו הגדול בשו"ת יביע אומר ח"ג ב"דברי פתיחה" מ"ש בענין זה, עש"ב, לך נא ראה, וגאון עוזנו במדבר קדמות מע' פ', אות ד' ע"ש, ואכמ"ל.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il