יראת הכבוד ושמירת הלשון בביהכנ"ס הם הדברים הראשוניים והחיוביים לכל באי שער המלך להתפלל ולשפוך צקון לחשם בפני רבון כל העולמים יתב"ש, אשר שכינת עוזו מרחפת על כל מקום שבו נשמעים דברי תורה ויראה, ובפרט בביהכנ"ס המיועד מעיקרו ויסודו לתפלה ולדברים שבקדושה. ולזה היראים והשלימים, כאשר תדרוך כף רגלם על מפתן ביהכנ"ס, יראה ורעד יבוא בם וכל מיתרי לבם הפנימיים ירעשו מפחד ה' ומהדר גאונו השוכן בבית מקדש מעט, ביודעם נאמנה כי המקום אשר הם עומדים עליו, אדמת קדש הוא. ותפלתם ערוכה בפיהם זכה וברה ונקיה מכל מחשבה זרה און ופיגול, כי דברי הבאי שהאדם מדבר בביהכנ"ס, גורמים לו למחשבות זרות והרהורים רעים בתפלתו, מבלי יכולת להשתחרר מהם.
והנה רבותינו הקדושים החמירו מאד מאד בעון המדבר דברי חול בביהכנ"ס. והמתעמק בדבריהם החוצבים להבות אש, תסמר שערת בשרו, באמרם,

תרגום הדברים: ומי שמדבר בבית הכנסת בדברי חול, אוי לו שמראה פירוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל, שמראה שאין אלוה ולא נמצא שם, ולא מפחד ממנו ונוהג בזיון בתיקון העליון של מעלה, ע"כ. הרואה דברי רבותינו הנ"ל, כל עצמותיו יאחזמו רתת וחלחלה עד היכן הדברים מגיעים. וא"כ ממה נפשך, אם הוא מאמין בדברי רז"ל שנאמרו ברוה"ק, איך יעיז לדבר בביהכנ"ס ככל העולה על רוחו בלי מעצור, כאילו הוא נמצא בביתו או בחנותו, ואם הוא לא מאמין בדברי רז"ל, הרי הלכה פסוקה היא שהוא גוי לכל דבריו (מרן יו"ד ס"י קי"ט ס"ז), ואין ערך לתפלתו בכלל.
ואמנם מי שמתבונן איך הגויים אשר לא זרחה עליהם שמש התורה והיראה, מתנהגים בבתי תפלותם, בושה וכלימה תכסה פניו. ובזה מפרשים אומרו יתב"ש ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (שמות י"ד י"ד), שעל כל דבר לא טוב שישראל עושים ח"ו, אומות העולם עושים פי אלף אלפים, ואם יבוא השטן לטעון, הקב"ה משיב לו שאומות העולם עושים פי כמה לעומת ישראל, ובזה משתיקו, פרט לדיבור בביהכנ"ס שאין לו כביכול מה להשיב לו. וזה אומרו ה' ילחם לכם להשתיק השטן כאמור, אבל ואתם תחרישון בבתי הכנסת.
לאור כל האמור, חובה על כל מי שבא להתפלל בבית אל הנאדר בקדש לכבד את קדושת המקום והשכינה המתנוססת עליו ולהאמין בדברי רז"ל הנאמרים באמת, ולהזהר משנה זהירות לבל ידבר בביהכנ"ס דברי חול ושיחה בטילה, וכ"ש צחוק והיתול וליצנות ח"ו, כי הוא חוטא ומחטיא, ויותר טוב אם לא יבוא לביהכנ"ס כלל. ובמיוחד אם הוא מדבר באמצע התפלה וק"ש וקריאת התורה (ראה הרשב"א ח"א סי' תע"א), שתפלה כזאת טוב העדרה ממציאותה. ורצוי להסביר בדרכי נועם להמון העם שאין להם מושג מחומרת העון, שישימו לפיהם מחסום, ואז תהיה התפלה רצוייה ומקובלת כריח נחוח וכקטרת סמים לפניו יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.