ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ואמנם האנשים הישרים בלבותם אשר שכלם בריא, מנצלים את ההזדמנות כל עוד העושר ברשותם, לדברים חיוביים לעשות מצוות ומע"ט כפי רצונו יתב"ש שבחסדו הגדול חננם עושר ונכסים. ובעצם זה יסוד הקיום של העושר, כדברי רז"ל מלח ממון חסר, ואמרי לה חסד (כתובות ס"ו ע"ב), כלומר הקיום של העושר הוא צדקה וגמילות חסדים.
והנה יש שלשה סוגים בקמצנים. הסוג הראשון הכי גרוע, אדם שהוא קמצן בין בדברים גשמיים ובין בדברים רוחניים, דהיינו שאינו מספק לעצמו גם את צרכי גופו ההכרחיים, אינו מכלכל את בני ביתו כראוי לתת להם לאכול לשבעה, אינו נותן להם די מחסורם וסיפוקם בהלבשה וכדומה, ובדרך זו נוהג גם בהוצאות על המצוות כגון צדקה וגמ"ח וכיוצא. אדם כזה מלבד שקמצנותו גורמת לקטטות ומריבות בלתי פוסקות מצד אנשי ביתו, הרי הוא גם שנאוי ונתעב מצד כל קרוביו, ידידיו, ומכריו, שכולם ישנאוהו ויתרחקו מחברתו, כי אין ידו פתוחה לא לצרכי גופו ולא לצרכי נשמתו, לא רוח הבריות ולא רוח המקום נוחה הימנו, לא נהנה מכספו לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.
הסוג השני, אדם שהוא קמצן בדברים רוחניים, ונדיב בדברים גשמיים. וע"ז ממליצים מ"ש דוד המלך ע"ה הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד (תהלים קי"ב ג'), ר"ל ביתו מלא פאר והדר ושפע רב וכל טוב, אבל צדקתו עומדת לעד, אותו הסכום של הצדקה שהיה רגיל לתת טרם שהתעשר ממשיך לתת גם אחרי שהתעשר. ברור הדבר שזו תכונה רעה מאד שיש לעקור אותה מן השורש, ועליו להתגבר עליה ע"י התעמקות שכלית והכרת תודה לרבון כל המעשים יתב"ש שהרים אותו משפלות ונתן לו עושר ונכסים.
הסוג השלישי והוא הכי מובחר. שמכלכל מעשיו בתבונה, מספק לגופו את צרכיו ההכרחיים והנחוצים, מפרנס בני ביתו בכבוד ללא כל מותרות, אולם לדברים רוחניים כגון קיום המצוות ומתן צדקות, נוהג בנדיבות לב ובעין יפה.
כאותו מעשה המובא במדרש, וז"ל מעשה באדם אחד ששמו ברבוחין, שהלכו החכמים אצלו לגבות כסף להחזקת התלמידים, שמעו לבנו שאמר לו מה אנחנו אוכלים היום, אמר לו בטרוקסמין (מין פרי), א"ל מזה שנמכר אחד במנה או מזה שנמכר שתים במנה, א"ל מזה שנמכר שתים במנה שהוא כמוש וזול. אמרו החכמים איך אנחנו הולכים לאיש הזה שהוא קמצן כל כך, נלך קודם לגבות כסף מאנשי העיר ואח"כ נלך אצלו. הלכו לעיר וגמרו ענייניהם וחזרו אליו. אמרו לו תן לנו כסף למצות צדקה. אמר להם לכו לאשתי והיא תתן לכם מדה אחת מלאה דינרים. הלכו לאשתו אמרו לה בעלך אמר תני לנו מדה אחת דינרים. אמרה להם איך אמר לכם, מדה גדושה או מחוקה. אמרו לה סתם אמר לנו. אמרה להם אני נותנת לכם מדה גדושה, ואם בעלי יאמר למה נתתי לכם גדושה, אגיד לו שינכה מכתובתי את ההפרש שבין מדה גדושה למחוקה. חזרו אליו אמרו לו המקום ימלא חסרונך. שאל אותם איך נתנה לכם מדה גדושה או מחוקה? אמרו לו סתם אמרנו לה והיא נתנה לנו מדה גדושה, ואמרה שאם אתה תאמר לה למה, תאמר לך נכה את ההפרש מכתובתה. אמר להם באמת כך היה בדעתי לתת לכם, ולמה לא באתם אצלי מתחלה. אמרו לו שמענו שעבדך שאל אותך מה אוכלים היום ואמרת לו בטרוקסמין, ושוב שאל אותך של אחד במנה או של שתים במנה, ואמרת לו של שתים במנה שהם כמושים וזולים, ואמרנו, אדם שיש לו כל הממון הזה והוא אוכל של שתים במנה? אמר להם, בצרכי גופי אני רשאי לצמצם, ברם במצות בוראי איני יכול ואיני רשאי לצמצם, עכ"ל (אסתר רבה פרשה ב' פסוק ג'). ונראה שמ"ש איני יכול ואיני רשאי, הכוונה, איני יכול מבחינת המצפון, שמצפוני לא נותן לי לצמצם בדבר של מצוה, וגם אם היה מצפוני נותן לי לצמצם, איני רשאי מבחינת מצות בוראי. וראה מ"ש בס"ד במערכת וא"ו, ותרנות ע"ש.
תכלית הדברים. האיש הנבון עליו להתרחק כליל מן הקמצנות שהיא מדה רעה וגרועה בעיני אלהים ואדם, ויהיה שקול ומחושב בכל דרכיו, ויהיו כל מעשיו לשמו יתברך הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














