ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ולכן קורא הדורות מראש יתב"ש, באהבתו ובחמלתו על יצוריו, הטביע באדם המדה הזאת של השכחה למען ישכח הרוגז והעצבון העלולים לקנן בלבו ולכרסם את גופו ואת נפשו, ולהשבית את מנוחתו, ובזה ימצא לו כר נרחב לפעולה וחשק ומרץ ליישב העולם.
והנה המדה הזאת כיתר המדות יש בה ג"כ חיוב ושלילה. החיוב הוא כאמור. והשלילה היא, אם ח"ו ישכח עושהו אדון כל הארץ יתב"ש, ומזה יגיע להתדרדר תהומה וילך מדחי אל דחי בשרירות לבו לעשות הרע בעיני ה' ולפרוק מעליו עול תורה ומצוות, כי מלבד העונש הצפוי לו על מעשיו ומחדליו, ענוש יענש ביתר שאת על זה שהוא כפוי טובה כלפיו יתב"ש, שזאת המדה נבראת בעצם לטובת האדם ולתועלתו, ואיך ישתמש בה לרעה כלפי בוראו?
וחכמינו ז"ל המשילו ע"ז משל נאה, לאחד שהיו עליו הרבה חובות ואין לו במה לשלם. בעלי החובות תבעו אותו למשפט. לא ידע מה לעשות ומה עליו לטעון בבית המשפט. הלך להתייעץ עם חברו. הלה יעץ לו לעשות את עצמו למשוגע שאינו מבין מה רוצים ממנו ומדוע הביאו אותו לבית המשפט. עשה והצליח להחלץ מכל בעלי החוב, והשתחרר מהם. כעבור מספר ימים בקש הלואה מחבירו זה ונתן לו, כאשר בא אליו חבירו להחזיר לו ההלואה, השתמש בעצתו ועשה את עצמו כמשוגע. צעק עליו חבירו באומרו סכל ובער הלוא זאת היא עצתי, ואיך אתה משתמש בה נגדי? הזהו הגמול המגיע לי? הנמשל הוא, השי"ת הטביע השכחה באדם לטובתו, ואיך ישתמש בה לשכוח גם אותו יתב"ש שברא אותה? האם זאת לא כפיות טובה מצד האדם?
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, שהעובר במעי אמו, מלמדים אותו כל התורה כולה, וכשיצא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל' ע"ב). רצונם בזה להורות שהשכחה היא לטובת האדם, בכדי שילמד התורה מתוך יגיעה וחריצות ולא יקח מן המוכן ויהיה יושב ובטל, כי הבטלה היא שורש פורה ראש ולענה לכל עון ולכל חטאת. וכן אמרו ז"ל, לטובתו, אדם לומד תורה ושוכחה, שאילו היה אדם לומד תורה ולא שוכחה, היה מתעסק בתורה שתים ושלש שנים, וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו (קה"ר פ"ג י"ב).
תכלית הדברים. על האדם להחזיק טובה לבוראו יתב"ש, ולא להיות כפוי טובה ח"ו, ולזכור תמיד חסדיו הגדולים שעושה עמו על כל צעד ושעל, לטוב לו כל הימים, כי זה כל האדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











