ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שכחה

דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

שכחה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

יוצר האדם ומנהיג העולם יתב"ש ברא השכחה לטובת האדם ולתועלתו, לשכוח פגעי הזמן, תהפוכותיו ואסונותיו העלולים לבוא על האדם, ולהמשיך בחיי יצירה ובנין לקיום המין האנושי בפרט ולהתפתחות העולם והתקדמותו בכלל. כי בלעדי השכחה, יהיה האדם אכול יאוש ומרירות, יגון יומו ואנחה לילו כל ימי חייו עלי אדמות. כי אין טוב מוחלט בעניני העולם, וכמאמר החכם: תבל, הטוב שבו מזוג, על כן נקרא עיר ההרס, ולא תאכל מתוק ממנו, בלתי בלול עם הארס, ע"כ (ראה בספר צרי היגון ה' ע"א). ובפרט אם יזכור תמיד מה אחריתו ומה מצפה לו, ימאס כל מעדני תבל ויושבי בה, וילך ויתנוון עד שיכלה ימיו לריק ושנותיו בבהלה, ולא ישים לב לא לישוב העולם ולא להתבססותו.
ולכן קורא הדורות מראש יתב"ש, באהבתו ובחמלתו על יצוריו, הטביע באדם המדה הזאת של השכחה למען ישכח הרוגז והעצבון העלולים לקנן בלבו ולכרסם את גופו ואת נפשו, ולהשבית את מנוחתו, ובזה ימצא לו כר נרחב לפעולה וחשק ומרץ ליישב העולם.
והנה המדה הזאת כיתר המדות יש בה ג"כ חיוב ושלילה. החיוב הוא כאמור. והשלילה היא, אם ח"ו ישכח עושהו אדון כל הארץ יתב"ש, ומזה יגיע להתדרדר תהומה וילך מדחי אל דחי בשרירות לבו לעשות הרע בעיני ה' ולפרוק מעליו עול תורה ומצוות, כי מלבד העונש הצפוי לו על מעשיו ומחדליו, ענוש יענש ביתר שאת על זה שהוא כפוי טובה כלפיו יתב"ש, שזאת המדה נבראת בעצם לטובת האדם ולתועלתו, ואיך ישתמש בה לרעה כלפי בוראו?
וחכמינו ז"ל המשילו ע"ז משל נאה, לאחד שהיו עליו הרבה חובות ואין לו במה לשלם. בעלי החובות תבעו אותו למשפט. לא ידע מה לעשות ומה עליו לטעון בבית המשפט. הלך להתייעץ עם חברו. הלה יעץ לו לעשות את עצמו למשוגע שאינו מבין מה רוצים ממנו ומדוע הביאו אותו לבית המשפט. עשה והצליח להחלץ מכל בעלי החוב, והשתחרר מהם. כעבור מספר ימים בקש הלואה מחבירו זה ונתן לו, כאשר בא אליו חבירו להחזיר לו ההלואה, השתמש בעצתו ועשה את עצמו כמשוגע. צעק עליו חבירו באומרו סכל ובער הלוא זאת היא עצתי, ואיך אתה משתמש בה נגדי? הזהו הגמול המגיע לי? הנמשל הוא, השי"ת הטביע השכחה באדם לטובתו, ואיך ישתמש בה לשכוח גם אותו יתב"ש שברא אותה? האם זאת לא כפיות טובה מצד האדם?
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, שהעובר במעי אמו, מלמדים אותו כל התורה כולה, וכשיצא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל' ע"ב). רצונם בזה להורות שהשכחה היא לטובת האדם, בכדי שילמד התורה מתוך יגיעה וחריצות ולא יקח מן המוכן ויהיה יושב ובטל, כי הבטלה היא שורש פורה ראש ולענה לכל עון ולכל חטאת. וכן אמרו ז"ל, לטובתו, אדם לומד תורה ושוכחה, שאילו היה אדם לומד תורה ולא שוכחה, היה מתעסק בתורה שתים ושלש שנים, וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו (קה"ר פ"ג י"ב).
תכלית הדברים. על האדם להחזיק טובה לבוראו יתב"ש, ולא להיות כפוי טובה ח"ו, ולזכור תמיד חסדיו הגדולים שעושה עמו על כל צעד ושעל, לטוב לו כל הימים, כי זה כל האדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il