ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ואעפ"י שאמרו רבותינו ז"ל, שעכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש (פסחים ק"ט ע"א), כונתם ז"ל פשוטה, דהיינו כשהוא יתב"ש צונו לשמוח, כגון בחגים שכתוב ושמחת בחגך, וכן בשבתות או בסעודת מצוה וכדומה (ראה רבותינו בעלי התוספות ז"ל פסחים קי"ג ע"ב ד"ה ואין מיסב בסעודת מצוה, איזו היא סעודת מצוה, ע"ש, ועיין רבינו הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' רס"ה סי"ב בהגה, ע"ש), וגם כאן אסור לשתות לשכרה ח"ו עד שלא ידע בין ימינו לשמאלו, שאין זו שמחה, אלא אנחה והוללות. וכן הודיעונו ז"ל באומרם היין רובו קשה לגוף, ומיעוטו יפה (מסכת ד"א רבה פ"ז, גיטין ע' ע"א). ואמרו ז"ל למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין (ברכות ס"ג ע"א).
והנה ידוע שטבע היין והשכר, שאם שותה מהם הרבה, מדבר הרבה, ושוגה בהזיות ובדמיונות שוא, וכמ"ש רז"ל נכנס יין יצא סוד! (עירובין ס"ה ע"א). וכמאמר החכם: מתענוגי היין והשכר התרחק ותמצא מנוח, כי בתעלוליו שפת אלם תרון ויפצח פצוח, חרש ישמע באזניו ויצרח צרוח, עור יראה בעיניו ויקרא בספר פתוח, חגר יקפוץ וירוץ ברגליו כאיל שלוח, רש ואביון ידבר נגידים זחוח, אך! אחריתו על צדי המשכן תהיה סרוח, וזכור אל תשכח מעשה לוט ונח, כי את הכל יקח הבל ישא רוח, ע"כ. ושמעתי הלצה יפה עה"פ אני שלום וכי אדבר המה למלחמה (תהלים ק"כ, ז'), שאדם ששותה כוס ראשון, מדבר דברי שכל, דברי נועם ושלום. שותה כוס שני, מדבר הרבה ומגבב דברים שלא לענין. שותה כוס שלישי, מתחמם דמו בקרבו, ומתחיל להתקוטט. וזה אומרו אני שלום בכוס ראשון, וכי אדבר בכוס שני, המה למלחמה בכוס שלישי. ועיין במדרש תנחומא פרשת נח י"ג עה"פ ויחל נח איש האדמה, ד"ה רמז לו שקודם שישתה אדם מן היין וכו', ע"ש.
תכלית הדברים. על האדם להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו כלומר להתרחק מן השכרות, כי לא רק שאין בה שום תועלת לא לגוף ולא לנפש, אלא שמזיקה להם כאמור. ועליו לרסן את תאותיו ונטיותיו החומריות ולהתגבר על יצרו המפתהו מדרך טובה לדרך רעה, ורק בשבתות וחגים ישתה קצת בביתו לכבוד קדושת היום ולשמוח שמחה של מצוה, ולהודות לו יתב"ש שבחר בנו מכל העמים, ונתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
