ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שכרות

דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

שכרות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

ישמחו החכמים ויגילו הנבונים, ההולכים בדרך ישרה בכל המדות שהיא הדרך האמצעית, ואם בכל המדות האמצעי שלם, כ"ש במדה זו של שכרות שהיא גרועה ומגונה עד מאד בעיני אלהים ואדם. ואין ספק שהרגיל בה סופו לבוא לידי התנוונות והסתאבות גשמית ורוחנית. כי שתים רעות הוא עושה:א. הורס בריאותו ומכלה את גופו.ב. משחית את נפשו וגורם לה לרדת לבאר שחת, מפני שהשכרות תביא אותו לעשות כל מיני מעשים רעים, תועבה וזמה, וכמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א, וז"ל: וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ע"כ, (סוף הלכות איסו"ב פרק כ"ב הלכה כ"א). ומלבד העבירות הקלות והחמורות שהוא עלול להכשל בהן ביודעין ובלא יודעין, נוסף לכך, השכרות עצמה היא עבירה, שמפנה לבו לבטלה. ואם הוא ת"ח, יש עוד עון נוסף של חלול השם רח"ל, שעונו חמור מאד כידוע.
ואעפ"י שאמרו רבותינו ז"ל, שעכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש (פסחים ק"ט ע"א), כונתם ז"ל פשוטה, דהיינו כשהוא יתב"ש צונו לשמוח, כגון בחגים שכתוב ושמחת בחגך, וכן בשבתות או בסעודת מצוה וכדומה (ראה רבותינו בעלי התוספות ז"ל פסחים קי"ג ע"ב ד"ה ואין מיסב בסעודת מצוה, איזו היא סעודת מצוה, ע"ש, ועיין רבינו הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' רס"ה סי"ב בהגה, ע"ש), וגם כאן אסור לשתות לשכרה ח"ו עד שלא ידע בין ימינו לשמאלו, שאין זו שמחה, אלא אנחה והוללות. וכן הודיעונו ז"ל באומרם היין רובו קשה לגוף, ומיעוטו יפה (מסכת ד"א רבה פ"ז, גיטין ע' ע"א). ואמרו ז"ל למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין (ברכות ס"ג ע"א).
והנה ידוע שטבע היין והשכר, שאם שותה מהם הרבה, מדבר הרבה, ושוגה בהזיות ובדמיונות שוא, וכמ"ש רז"ל נכנס יין יצא סוד! (עירובין ס"ה ע"א). וכמאמר החכם: מתענוגי היין והשכר התרחק ותמצא מנוח, כי בתעלוליו שפת אלם תרון ויפצח פצוח, חרש ישמע באזניו ויצרח צרוח, עור יראה בעיניו ויקרא בספר פתוח, חגר יקפוץ וירוץ ברגליו כאיל שלוח, רש ואביון ידבר נגידים זחוח, אך! אחריתו על צדי המשכן תהיה סרוח, וזכור אל תשכח מעשה לוט ונח, כי את הכל יקח הבל ישא רוח, ע"כ. ושמעתי הלצה יפה עה"פ אני שלום וכי אדבר המה למלחמה (תהלים ק"כ, ז'), שאדם ששותה כוס ראשון, מדבר דברי שכל, דברי נועם ושלום. שותה כוס שני, מדבר הרבה ומגבב דברים שלא לענין. שותה כוס שלישי, מתחמם דמו בקרבו, ומתחיל להתקוטט. וזה אומרו אני שלום בכוס ראשון, וכי אדבר בכוס שני, המה למלחמה בכוס שלישי. ועיין במדרש תנחומא פרשת נח י"ג עה"פ ויחל נח איש האדמה, ד"ה רמז לו שקודם שישתה אדם מן היין וכו', ע"ש.
תכלית הדברים. על האדם להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו כלומר להתרחק מן השכרות, כי לא רק שאין בה שום תועלת לא לגוף ולא לנפש, אלא שמזיקה להם כאמור. ועליו לרסן את תאותיו ונטיותיו החומריות ולהתגבר על יצרו המפתהו מדרך טובה לדרך רעה, ורק בשבתות וחגים ישתה קצת בביתו לכבוד קדושת היום ולשמוח שמחה של מצוה, ולהודות לו יתב"ש שבחר בנו מכל העמים, ונתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il