ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה הנושא הזה כולל שני סעיפים:א. מצות תוכחה.ב. מצות מחאה. ושתיהן יסודתן בהררי קודש, באמרם ז"ל כל ישראל ערבים זה לזה (סנהדרין כ"ז ע"ב, שבועות ט"ל ע"א). והרי ביאורן בקצרה.
א. מצות תוכחה. מצוה זו מוטלת על כל אדם מישראל ללא יוצא מן הכלל, אם רואה את חבירו עובר עבירה, או רוצה לעבור עבירה, בין אם העבירה מן התורה, בין מדברי חכמים, בין בשוגג בין במזיד, וכן אם רוצה להמנע מאיזה מצוה, ואפילו אם עושה דבר שאינו הגון, כלומר דבר שאין בו איסור אלא שלא ראוי לעשותו (ראה תוספות ברכות ל"א ע"ב ד"ה דבר), חייב להוכיחו באמרי נועם ובמתק שפתים ולהסביר לו שהוא גורם רעה לעצמו בזה שהוא עובר על מצות המלך העליון יתב"ש. וכן אם חשד בחבירו שחטא כלפיו, ג"כ יוכיחנו, ואז יתכן שיתברר לו שאין כל יסוד לחשדו, או שחבירו יתנצל בפניו ויבקש סליחתו, ועי"ז תמשיך לשכון ביניהם אהבה וריעות. וזה אומרו יתב"ש לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכיח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא (ויקרא י"ט י"ז, ראה ערכין ט"ז ע"ב, הרמב"ם הלכות דעות פ"ו הלכה ה' ו' ז' ח').
והעצה הטובה להצלחת התוכחה, להוכיחו בסתר בינו לבינו שלא יתבייש. ועוד שבזה יוכח, שאך את טובתו הוא מבקש, ולא יחשוד בו שיש לו איזה כונה זדונית או מגמה שלילית. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ למנצח מזמור לדוד, בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע (תהלים נ"א, א' ב'), שדוד המלך ע"ה היה מנגן ושמח כי נתן הנביא בא להוכיחו בביתו בסתר כמו שהוא בא אל בת שבע בסתר, ולא הוכיחו ברבים שלא יתבייש (ראה גאון עוזנו החיד"א, בספרו יוסף תהלות עה"פ הנ"ל).
וכתבו הפוסקים ז"ל שאין חיוב להוכיח לאדם רשע שעושה עבירות בזדון בגלוי, או לץ שמתלוצץ על המוכיח, או לאדם סכל (ספר יראים סי' ל"ז, סמ"ג מצות עשה י"א).
ב. מצות מחאה. מצוה זו מוטלת רק על מי שיש בידו להניא ולהעניש עוברי עבירה, או להכריחם לקיים המצוה. כמ"ש רבותינו ז"ל שם בסנהדרין ובשבועות, באמרם, שהיה בידם למחות ולא מיחו, ע"ש, ר"ל יש בידם היכולת להעניש.
לפי האמור, בתקופתנו זאת, תקופת ההפקרות המולטת בפרט בכל מה שקשור לדת, שבעוה"ר הפרוץ מרובה על העומד, ואיש הישר בעיניו יעשה וכח אין להכריחם ולהענישם, פטורים אנו מהערבות, וגם לא מוטל עלינו שום חיוב להוכיחם, כי ברור הדבר שלא יקבלו תוכחה, ואין הם בכלל עמיתך (ראה גאון עוזנו בברכ"י או"ח סי' תר"ח אות ד', ערוך השלחן שם ס"ז, משנ"ב שם בביה"ל ד"ה אבל, שו"ת צוף דבש חו"מ סי' ל"ה, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ש"ג). ומצות התוכחה בזמננו זה, יש להוכיח רק לאלה המאמינים בתוה"ק שבכתב ושבע"פ, ומקיימים מצוותיה הישרים שכולם נתנו מרועה אחד, יתב"ש לנצח נצחים. הרחמן הוא ילמד כל התועים בינה לעובדו שכם אחד, ומלאה הארץ דעה את ה', בב"א.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.

איך מותר להכין קפה בשבת?

בדיקת קורונה בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

עבודת ה' ליום העצמאות

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

איך עושים קידוש?

איך ללמוד אמונה?

החיבור הרוחני של פסח ושבועות

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















