ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
והנה בעצם, התפלה היא הגשר המקשר בין האדם לבין צור כל העולמים יתב"ש. והיא מתחלקת לשני סוגים, הקשורים זה בזה ושהם למעשה רק סוג אחד, והם:א. התפלה הרגילה בחול בשבתות ובחגים, שעל כל איש יהודי להתפלל ערב ובוקר וצהרים.ב. תפלה אישית המיוחדת לזמן מסויים בעת מצוקה, או דכאון נפשי רח"ל.
א. התפלה הרגילה. רבותינו הקדושים עמודי עולם אנשי כנסת הגדולה, המונים מאה ועשרים איש ובתוכם שלשה נביאים, חגי, זכריה, ומלאכי, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, קבעו נוסח התפלות הנהוג עד ימינו אלה, ואין ספק שהכל נעשה בחכמה עליונה ונפלאה, בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וכמ"ש רז"ל עה"פ כרום זלות לבני אדם, אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בהם (ברכות ואו' ע"ב). וסיבת הזלזול בתפלה, היא הדעה ההמונית המוטעית שהדבר התמידי יום יום ללא כל שינוי, גורם לאדם אי-התפעלות, כטבע העולם שההרגל נעשה טבע. אולם לו חכמו ישכילו שלא הרי התפלה כהרי הדברים האחרים שההרגל בהם גורם לאי-התבוננות, וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ אוטם אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה (משלי כ"ח י"ט), שר"ל מי שאוטם אזנו משמוע תורה בטענה שהכל גלוי וידוע לו והכל מפורש כשמלה, ואין כל חדש אדם כזה, גם תפלתו תועבה, שהרי גם בתפלתו לא מחדש מאומה מיום ליום. והאמת היא, שגם בתורה וגם בתפלה, אם יתבונן בהם היטב, כל פעם ימצא דברים חדשים ויקרים, והיה טעמו כטעם לשד השמן, ומתוקים מדבש ונופת צופים. וא"כ הסיבה העיקרית והיסודית היא, שאין מתעמקים בתפלה כראוי, ולא יורדים חדרי בטנה לרוחבם ולעומקם של דברים, או לפחות להבנתם הפשוטה, כי אז היו מרגישים בנועם שיח תפארתה והדרת קדושתה, וכל דבריה כגחלי אש. ולכן התפלה הרצויה והמקובלת לפניו יתב"ש היא זאת היוצאת מעמקי הלב וטהרת המחשבה, המביאה את האדם לידי התעוררות כחותיו הנפשיים והרוחניים הרדומים, ולהתגלות האורות המאירים ומזהירים הגנוזים בתפלה. וכמ"ש רז"ל עה"פ ולעובדו בכל לבבכם, איזוהי עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפלה (פ"ק דתענית ב' ע"א).
וכן ידוע שהתפלה יש בה שני חלקים. חלק אחד, מדבר בשבח ה' יתב"ש, וחלק שני בבקשת צרכיו החומריים והרוחניים של האדם. ושניהם קשורים זב"ז, כמ"ש רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל (ברכות ל"ב ע"א). וכן ההגיון מחייב, כי כאשר יתעמק האדם בכמותו ובאיכותו האפסית, יווכח עד מהרה שאינו אלא כגרגיר של חול תוך הים הגדול במרחבי הבריאה האין סופית, ואז יגיע למסקנה שעליו להודות לו יתב"ש על החסד הגדול שהרשהו לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ בשמים ובארץ, ובפרט ביודעו ידיעה ברורה, שהוא זקוק אליו יתברך ולא להיפך. ידיעה כזאת בהכרח שתביא האדם להתפלל מתוך כוונה זכה וטהורה, נקיה וברה מכל סיג וחלאה של מחשבה זרה ופסולה ומכל מחשבת פיגול המטילה מום בקדשי התפלה.
והעצה לזה מפי סופרים ומפי ספרים, שירגיל האדם את עצמו מעט מעט, עד שבסופו של דבר במשך הזמן יעלה בידו שכל תפלתו תהיה בכוונה טובה ורצוייה בשמחת לבב וחדות הנפש, ולא תהיה עליו למעמסה ולמשא כבד ח"ו או כמתפלל מתוך שיגרה וכמצות אנשים מלומדה. וסגולה פשוטה ונפלאה מפי רבותינו הקדושים לאיש שמבלבלות אותו מחשבות זרות, או הרהורים רעים ומפריעים לו בתפלתו, יאמר בדיבור או במחשבה הפסוק הזה שבעה פעמים "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו' ו'), ובעז"ה המחשבות תפסקנה, וירגיש עצמו רגוע.
ב. תפלה אישית. האדם הרגיל להתפלל כראוי יום יום, מרגיש שיש לו קרבה וקשר בינו ובין צור כל העולמים יתב"ש, כאמור למעלה, ובעת מצוקתו ודכאונו, פונה אליו יתברך בתפלה ובתחנונים. וכבן המתחטא על אביו מתרפס בפניו ומבקש ממנו להעביר מעליו את רוע הגזירה, או לעזור לו להתגבר עליה ולעמוד בנסיון שלא ינותק הקשר ח"ו, ולהמשיך באמונתו ותומתו. אולם אם האדם רחוק מהתפילה הרגילה, ורק בעת שצרות רבות ורעות מרחפות עליו ויורדות על ראשו בלי הרף, רק אז מתעורר מתרדמתו העמוקה, ופונה אליו יתברך בתפלה לרחם עליו ולהקל מעליו את עול סבלו, הגם שהוא יתב"ש ימינו פשוטה לקבל שבים בכל עת וזמן, עכ"ז משקל התפלה ומדת ההענות לבקשה, בין שניהם רחוק הרבה, וכמ"ש רז"ל אוקיר לאסיך עד לא תצטרך ליה (ירושלמי תענית פ"ג ה"ו, תנחומא מקץ י"ד), ז"א כבד רופאך לפני שתצטרך אליו, וכך השכל הבריא מחייב. אמנם אם נפקחו עיניו לראות טוב, והמשיך בתשובתו, הנהו בעל תשובה, ותפלתו תתקבל ברצון כריח נחוח לפניו יתב"ש.
תכלית הדברים, שהוא יתב"ש הבוחן לב וחוקר כליות ויודע מחשבות אנוש, לא יתן לעולם מוט לצדיק הבוטח בו בכל לבבו ובכל נפשו, וכמ"ש כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כ"ד ט"ז). וכאומרם ז"ל אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך, כי דורשיך לעולם לא יכשלו, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך (מוסף של ר"ה). וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











