ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
חז"ל קישרו בין שלש הפעמים האלה, וכך דרשו בתחילת מדרש איכה רבתי: שלשה נתנבאו בלשון איכה - משה, ישעיה וירמיה. משה אמר (דברים א) "איכה אשא לבדי", ישעיה אמר (ישעיה א) "איכה היתה לזונה", ירמיה אמר "איכה ישבה בדד". א"ר לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בניוולה. כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר איכה אשא לבדי טרחכם, ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר איכה היתה לזונה, ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר איכה ישבה בדד.
אפשר היה להבין שכוונת חז"ל היא לערוך השוואה בין מצבם הגבוה של ישראל בימי שלוותם, לבין השפל שאליו הגיעו לקראת החורבן ולאחר החורבן. לפי זה דברי משה "איכה אשא לבדי" יש להם משמעות חיובית, כלומר - כיון שה' אלוקיכם הרבה אתכם ככוכבי השמים לרוב לכן אין בכוחי לשאת את משא ההנהגה לבדי. זו כנראה כוונת חז"ל בפתיחתא לאיכה רבתי (פסקה יא): "אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (דברים א) איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד".
אולם מנהגינו הוא לקרוא את שלש הפסוקים האלה, גם את הפסוק "איכה אשא לבדי", בניגון עצוב, ניגון של מגילת איכה. אפשר היה לומר שהעצב בא כתוצאה מההשוואה בין המעלה שהיינו יכולים להגיע אליה לבין המציאות העגומה, אך אפשר לומר גם בדרך אחרת.
על דברי משה "ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם" שאלו חז"ל במדרש (דברים רבה פרשה א, פסקה י): "באיזו עת?", וענו על כך: "ר' יוחנן אמר בעת יתרו, מניין? שכך כתיב (שמות יח) כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך, ר' חייא אמר בעת מתאוננים שנא' (במדבר יא) לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה... האנכי הריתי וגו' (שם)". בזמן שמשה קיבל את עצת יתרו למנות שופטים ישראל היו במעלתם, הם באו בהמוניהם אל משה לדרוש אלקים, ומתוך כך נוצר הצורך למנות שופטים שגם הם מקבלים את השראתם ממשה, "את הדבר הקשה יביאון אל משה". לעומת זאת, בזמן המתאוננים נוצר צורך למנות זקנים שישאו עם משה במשא העם כתוצאה מתלונותיהם של ישראל, והיגררותם אחר תאוות הבשר. לפי זה מובן שהגורם למינוי הזקנים הוא חוסר היכולת של העם להתאים את עצמם אל מדריגתו הגבוהה של משה רבינו.
אך גם מינוי השופטים בזמנו של יתרו, למרות שהיה מעשה חיובי, לא היה נקי מהשפעות שליליות. השפת-אמת רואה בזה שורש שגרם אח"כ למשברים בחיי האומה. עצם העובדה שעם ישראל התרחק מהשגחתו הצמודה של משה, גרמה למחשבה שאפשר לשלוח אנשים שיתורו את ארץ כנען, ולא נסמוך רק על נבואתו של משה. לכן משה מאשים גם את עצמו בחטאי עם ישראל כיון שהוא גרם לשורש הרע הזה. ומכאן למדנו עיקרון חשוב בהנהגת האומה. לפעמים קורה שמעשה קל, שאיננו רואים בו שום פגם, כולל בתוכו מרכיבים העלולים להביא תקלות בעתיד. וכאשר מדובר בהנהגת האומה תקלות אלו עלולות להיות בעלות משמעות עצומה.
וה' יהפוך לנו את הימים האלה לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, ונזכה לראות בבנין ירושלים עם כל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
