בית המדרש

  • ברכות הריח, הראיה והשמחה
לחץ להקדשת שיעור זה
ברכות הראיה ב'

ברכה על אירועים מרשימים

ו - רעידת אדמה, כוכבי שביט, רוחות זועפות. ז - ברקים ורעמים.

undefined

תשס"ט
3 דק' קריאה 46 דק' צפיה
ו - רעידת אדמה, כוכבי שביט, רוחות זועפות
בדרך כלל אנו נפגשים עם הטבע המסודר - השמש זורחת ושוקעת כסדרה, הכוכבים נעים במסילותיהם, והכל ניצב על מכונו. אולם לפעמים אנו נפגשים עם תופעות יוצאות דופן שמזעזעות את הנפש, עד שנראה כאילו הסדרים שטבע הבורא בעולמו אינם מחזיקים עוד מעמד. אבל עלינו לזכור כי הכל מאת ה' הוא, וגם התופעות החריגות והמזעזעות הם מעשיו וגבורותיו, שנועדו ליישר את העולם ולתקנו, וכפי שאמרו חכמים (ברכות נט, א): "לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב".
חמש תופעות מופלאות ומרעישות הזכירו חכמים: א) החש ברעידת אדמה. ב) הרואה כוכב שביט שטס בשמיים, וכן הרואה כוכב נופל, שהוא מטאור שנפגש באטמוספירה ונשרף עד שאורו מבהיק. ג) על רוחות סערה זועפות. ד) הרואה ברקים. ה) השומע רעמים (שו"ע רכז, א).
ומה יברך? אחת משתי ברכות: או "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם", או "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". לכתחילה עדיף לברך על האירועים המפחידים, כדוגמת סערה נוראה, רעידת אדמה חזקה ורעמים, 'שכוחו וגבורתו'; ועל הפחות מפחידים, כדוגמת כוכבים וברקים - 'מעשה בראשית' (ע' מ"ב רכז, ד-ה).
החש ברעידת אדמה , אפילו קלה - מברך. ואם בסמוך לזה חש ברעידה נוספת, פטר בברכה שבירך תחילה גם את הרעידה שהיתה לאחר מכן. אבל אם כבר הסיח דעתו והרגיש שוב ברעידת אדמה, יברך בשנית (ברכ"י רכז, ג). ואף שלמדנו שברכות הראייה מברכים רק אם לא ראה את אותו ההר שלושים יום, כאן מדובר ברעידת אדמה אחרת, והרי היא כהר אחר, ולכן יברך עליה שוב.
הרואה כוכב שביט ובירך על ראייתו, ובלילה שאחריו שוב ראה אותו, לא יברך עליו, הואיל ולא עברו שלושים יום מראייתו. ואם יראה בלילה שלאחריו כוכב שביט אחר - יברך עליו. ואם בלילה אחד יראה שני כוכבי שביט, או כוכב שביט וכוכב שנופל, לא יברך על השני ברכה נוספת, מפני שיש מי שסובר שברכה אחת עולה על כל הכוכבים שאדם רואה בלילה אחד (מ"ב רכז, א-ב).
רוחות סערה , על רוחות חזקות וזועפות במיוחד, כטורנדו והוריקן, שבכוחן לעקור עצים ולהחריב בתים רעועים, יברך 'שכוחו וגבורתו', ואם בירך 'מעשה בראשית' - יצא. ועל רוח פחות זועפת, אבל עדיין חזקה דיה להעיף דברים כבדים ממקומם, יברך אך ורק 'מעשה בראשית' (מ"א רכז, א, עפ"י ירושלמי ותוס'). וכל זמן שמדובר באותה סופה לא יברך עליה פעמיים. אבל אם הסופה הסתיימה ואחר זמן התחילה סופה אחרת, יברך שוב.
יש אומרים שעל כל תופעת טבע מיוחדת, כדוגמת הר געש בהתפרצותו, גייזר, מפלי מים מרשימים וליקוי חמה או לבנה, צריכים לברך, ומה שחכמים מנו אינו אלא דוגמא. ויש שמסתפקים בזה. ולמעשה, המברך לא הפסיד. 1

ז - ברקים ורעמים
כיוון שגם על הברק וגם על הרעם צריך לברך, ועל שניהם אפשר לברך אחת משתי הברכות, נוהגים לברך תחילה על ראיית הברק "עושה מעשה בראשית", ואח"כ בעת שמיעת הרעם, שקולו מפחיד יותר, מברכים: "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ואם הברק והרעם באו כאחד, יברך ברכה אחת לשניהם (מ"ב רכז, ה).
מי שכבר בירך פעם אחת במשך היום על ראיית ברקים ושמיעת רעמים, לא יברך עליהם שוב באותו היום. ואף שכל ברק ורעם נוצר בפני עצמו, מכל מקום מאחר שהם נוצרו מתוך אותה מערכת עננים, ברכה אחת עולה לכל הברקים וברכה אחת לכל הרעמים. אבל למחרת, גם אם מדובר עדיין באותה סופה, יברך עליהם שוב. ואף באותו יום, אם נסתלקו העננים לגמרי, ושוב נתכסו השמיים בעננים והחלו ברקים ורעמים, מאחר שמדובר במערכת עננים אחרת, יברך עליהם מחדש (שו"ע רכז, ב, מ"ב ח).
את הברכות על ברקים ורעמים יש לברך סמוך לראייתם או שמיעתם. אבל אם עבר זמן - לא יוכל לברך. וזמן ההפסק הוא 'תוך כדי דיבור', כלומר תוך זמן שניתן לומר בו שלוש מילים. ואם שהה יותר, לא יתחיל את הברכה, אלא ימתין לראיית הברק הבא - ואז יזדרז לברך 'תוך כדי דיבור'. וכן לגבי שמיעת רעם (שו"ע או"ח רכז, ג, מ"ב יב).
וכן את הברכה על כוכב שביט, רעידת אדמה או רוח סופה, צריך לברך בתוך האירוע או מיד לאחריו, ואם עבר זמן של 'תוך כדי דיבור' מסיום האירוע, הפסיד את הברכה.
הנמצא באמצע אמירת ברכות קריאת שמע, וראה ברק או שמע רעם, אם הוא נמצא באמצע הברכה או באמצע פרק מפרקי קריאת שמע, לא יפסיק כדי לברך עליהם. אבל אם הוא נמצא בין ברכה אחת לחברתה או בין פרק לפרק, מאחר שזו מצווה עוברת, כי אולי לא יופיעו שוב, יכול להפסיק ולברך עליהם. ואם ראה ברק או שמע רעם באמצע פסוקי דזמרה, גם באמצע המזמור יכול להפסיק ולברך. וכן הדין לגבי רעידת אדמה או כוכב שביט וכיוצא בזה (ע' ח"א כ, ג; מ"ב סו, יט).


^ 1. כתב בשער העין ז, הערה טו, שדעת הרב נסים קרליץ, שכל מה שמנו חכמים אינו אלא דוגמא, ובשם הרב ואזנר שיש לברך על הר געש, וכך נהג לברך על מפל מים קטן. ובאול"צ ח"ב מו, סג, כתב לברך על מערת נטיפים. אמנם הרב חיים קנייבסקי חשש להוסיף על מה שתקנו חכמים. ודברי המברכים נראים, שאין מקום לחלק בין תופעות הטבע המרשימות, אלא שמנו חכמים את התופעות השכיחות בארץ ישראל.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il