ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל, ברם בפרשת היצירה מצאנו רק תשע פעמים את הביטוי "ויאמר אלקים", אלא שגם בראשית נחשבת כאמירה והרי כאן עשרה. ויש להתבונן משום מה באמת על היצירה הראשונית לא בא הציווי האלוקי "ויאמר".
אולי יש להסביר זאת בעקבות דברי רש"י "בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין והיינו דכתיב ביום עשות אלקים ארץ ושמים".
ומדברי הגר"א למדנו כי ה"עלה במחשבה" - גם היא יצירה, ויש מקרים שרק מדת הדין היא הפועלת דבר זה רמוז באגדה על סופו של רבי עקיבא. כשהראהו הקב"ה למשה את רבי עקיבא, היושב ודורש כתרי אותיות, בקש לראות את סופו, והראהו שסורקין את בשרו במסרקות של ברזל, שאל משה: זו תורה וזו שכרה? ענה לו הקב"ה "כך עלה במחשבה". הוי אומר רבי עקיבא נידון כפי שעלה במחשבה לברא את העולם.
ויאמר - אמירה רכה היא, ומתוך רחמים היא נובעת, ולפיכך כל שנוצר בעולם אחרי שיתוף מדת הרחמים, בלשון אמירה הוא בא, אבל היצירה הראשונית, זו ש"עלה במחשבה" היא נוצרה במדת הדין, לא יכלה לבא בלשון אמירה, היא שבאה ע"י הביטוי "בראשית ברא אלקים".
(התשמ"ד)
ב'
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל אבל כשנעיין בכתובים נמצא רק תשע אמירות אלא שגם "בראשית" כאמירה נחשבת ויש להבין למה באמת לא הוזכרה כאן אמירה כמו ביתר? ועולה על דעתנו להסביר: ראשיתה של הבריאה - יש מאין, המשכה - יש מיש. מקובלנו שבריאה - היא יש מאין ואילו יצירה היא יש מיש. לפיכך:
"יוצר אור ובורא חושך", האור נוצר יש מיש, "וחושך על פני תהום - - - ויאמר אלוקים יהי אור". החושך נברא יש מאין ואילו האור נוצר יש מיש.
בראשית ברא אלוקים, "ברא" - יש מאין: שמים ארץ וחושך. אחריהן באה יצירה של יש מיש. אולי מישום כך גם הביטוי "ויאמר", לשון רכה ורחבה ולא "וידבר" לשון קשה וקצרה. כי יצירת דבר מתוך דבר מחייבת הסכמתו של הקיים ליצירתו של החדש. אבל בדבר ה' שמים נעשו, לא באמירה רכה ורחבה אלא בדיבור קצר, כי יצירת יש מאין אינו מצריך הסכמה.
וזה כנראה מקור המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל האם השמים נבראו קודם או הארץ. היות ושניהם נבראו כיש מאין, מי מהם נברא קודם, וכדרך שמקובל עלינו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים נאמר היצירה הבראשתית היתה בבת אחת. אבל "השמים שמים לה'" - על כן לדעת בית שמאי לזה כוונה עיקרה של הבריאה, אבל "הארץ נתן לבני אדם" - על כן לדעת בית הלל לזה כוונה עיקרה של הבריאה.
(התשנ"ו)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














