ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל, ברם בפרשת היצירה מצאנו רק תשע פעמים את הביטוי "ויאמר אלקים", אלא שגם בראשית נחשבת כאמירה והרי כאן עשרה. ויש להתבונן משום מה באמת על היצירה הראשונית לא בא הציווי האלוקי "ויאמר".
אולי יש להסביר זאת בעקבות דברי רש"י "בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין והיינו דכתיב ביום עשות אלקים ארץ ושמים".
ומדברי הגר"א למדנו כי ה"עלה במחשבה" - גם היא יצירה, ויש מקרים שרק מדת הדין היא הפועלת דבר זה רמוז באגדה על סופו של רבי עקיבא. כשהראהו הקב"ה למשה את רבי עקיבא, היושב ודורש כתרי אותיות, בקש לראות את סופו, והראהו שסורקין את בשרו במסרקות של ברזל, שאל משה: זו תורה וזו שכרה? ענה לו הקב"ה "כך עלה במחשבה". הוי אומר רבי עקיבא נידון כפי שעלה במחשבה לברא את העולם.
ויאמר - אמירה רכה היא, ומתוך רחמים היא נובעת, ולפיכך כל שנוצר בעולם אחרי שיתוף מדת הרחמים, בלשון אמירה הוא בא, אבל היצירה הראשונית, זו ש"עלה במחשבה" היא נוצרה במדת הדין, לא יכלה לבא בלשון אמירה, היא שבאה ע"י הביטוי "בראשית ברא אלקים".
(התשמ"ד)
ב'
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל אבל כשנעיין בכתובים נמצא רק תשע אמירות אלא שגם "בראשית" כאמירה נחשבת ויש להבין למה באמת לא הוזכרה כאן אמירה כמו ביתר? ועולה על דעתנו להסביר: ראשיתה של הבריאה - יש מאין, המשכה - יש מיש. מקובלנו שבריאה - היא יש מאין ואילו יצירה היא יש מיש. לפיכך:
"יוצר אור ובורא חושך", האור נוצר יש מיש, "וחושך על פני תהום - - - ויאמר אלוקים יהי אור". החושך נברא יש מאין ואילו האור נוצר יש מיש.
בראשית ברא אלוקים, "ברא" - יש מאין: שמים ארץ וחושך. אחריהן באה יצירה של יש מיש. אולי מישום כך גם הביטוי "ויאמר", לשון רכה ורחבה ולא "וידבר" לשון קשה וקצרה. כי יצירת דבר מתוך דבר מחייבת הסכמתו של הקיים ליצירתו של החדש. אבל בדבר ה' שמים נעשו, לא באמירה רכה ורחבה אלא בדיבור קצר, כי יצירת יש מאין אינו מצריך הסכמה.
וזה כנראה מקור המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל האם השמים נבראו קודם או הארץ. היות ושניהם נבראו כיש מאין, מי מהם נברא קודם, וכדרך שמקובל עלינו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים נאמר היצירה הבראשתית היתה בבת אחת. אבל "השמים שמים לה'" - על כן לדעת בית שמאי לזה כוונה עיקרה של הבריאה, אבל "הארץ נתן לבני אדם" - על כן לדעת בית הלל לזה כוונה עיקרה של הבריאה.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
