בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בראשית
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

undefined
2 דק' קריאה
א'
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל, ברם בפרשת היצירה מצאנו רק תשע פעמים את הביטוי "ויאמר אלקים", אלא שגם בראשית נחשבת כאמירה והרי כאן עשרה. ויש להתבונן משום מה באמת על היצירה הראשונית לא בא הציווי האלוקי "ויאמר".
אולי יש להסביר זאת בעקבות דברי רש"י "בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין והיינו דכתיב ביום עשות אלקים ארץ ושמים".
ומדברי הגר"א למדנו כי ה"עלה במחשבה" - גם היא יצירה, ויש מקרים שרק מדת הדין היא הפועלת דבר זה רמוז באגדה על סופו של רבי עקיבא. כשהראהו הקב"ה למשה את רבי עקיבא, היושב ודורש כתרי אותיות, בקש לראות את סופו, והראהו שסורקין את בשרו במסרקות של ברזל, שאל משה: זו תורה וזו שכרה? ענה לו הקב"ה "כך עלה במחשבה". הוי אומר רבי עקיבא נידון כפי שעלה במחשבה לברא את העולם.
ויאמר - אמירה רכה היא, ומתוך רחמים היא נובעת, ולפיכך כל שנוצר בעולם אחרי שיתוף מדת הרחמים, בלשון אמירה הוא בא, אבל היצירה הראשונית, זו ש"עלה במחשבה" היא נוצרה במדת הדין, לא יכלה לבא בלשון אמירה, היא שבאה ע"י הביטוי "בראשית ברא אלקים".
(התשמ"ד)


ב'
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל אבל כשנעיין בכתובים נמצא רק תשע אמירות אלא שגם "בראשית" כאמירה נחשבת ויש להבין למה באמת לא הוזכרה כאן אמירה כמו ביתר? ועולה על דעתנו להסביר: ראשיתה של הבריאה - יש מאין, המשכה - יש מיש. מקובלנו שבריאה - היא יש מאין ואילו יצירה היא יש מיש. לפיכך:
"יוצר אור ובורא חושך", האור נוצר יש מיש, "וחושך על פני תהום - - - ויאמר אלוקים יהי אור". החושך נברא יש מאין ואילו האור נוצר יש מיש.
בראשית ברא אלוקים, "ברא" - יש מאין: שמים ארץ וחושך. אחריהן באה יצירה של יש מיש. אולי מישום כך גם הביטוי "ויאמר", לשון רכה ורחבה ולא "וידבר" לשון קשה וקצרה. כי יצירת דבר מתוך דבר מחייבת הסכמתו של הקיים ליצירתו של החדש. אבל בדבר ה' שמים נעשו, לא באמירה רכה ורחבה אלא בדיבור קצר, כי יצירת יש מאין אינו מצריך הסכמה.
וזה כנראה מקור המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל האם השמים נבראו קודם או הארץ. היות ושניהם נבראו כיש מאין, מי מהם נברא קודם, וכדרך שמקובל עלינו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים נאמר היצירה הבראשתית היתה בבת אחת. אבל "השמים שמים לה'" - על כן לדעת בית שמאי לזה כוונה עיקרה של הבריאה, אבל "הארץ נתן לבני אדם" - על כן לדעת בית הלל לזה כוונה עיקרה של הבריאה.
(התשנ"ו)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il