- פרשת שבוע ותנ"ך
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"אלה תולדות נח"
א'
"אלה" בלי וו החיבור, שונה מאלה שקדמו לו ולא נכלל עמהם, שהיו הדורות שלפניו מכעיסים בדברים שבין אדם לחברו יותר מאשר בדברים שבין אדם למקום, כי "מלאה הארץ חמס", על כן גם לא היתה כפרה להם עד שהקב"ה הביא עליהם מבול.
בשני תחומים על האדם להיות ישר כפי שהאלקים עשאו. בדברים שבין אדם למקום ובדברים שבין אדם לחברו. המקפיד על דברים שבין אדם לחברו - ראוי הוא לתואר צדיק, כנאמר אצל אברהם: "כי ידעתיו למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". והמקפיד להיות ישר בדברים שבין אדם למקום - ראוי לתואר תמים. כנאמר: התהלך לפני והיה תמים.
נח חי בשני תקופות, לפני המבול ואחריו. הדור שלפני המבול היה כאמור לקוי ביותר בדברים שבין אדם לחברו ואילו הדור שאחרי המבול, חיפש לעשות לעצמו שם ע"י מגדל שראשו מגיע לשמים, לעשות מלחמה עם צבא - מעלה.
שבחו של נח שלא הושפע מדורותיו. בדור המבול "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", ההדגשה על "צדיק", היחסים שבין אדם לחברו. ובדור הפלגה - "תמים" היה ולא היה לו חלק ונחלה עמהם. זהו שמציינת התורה: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". צדיק בדור המבול ותמים בדור הפלגה.
(התשמ"ז)
ב'
"אלה - "פסל את הראשונים" לפי דברי חז"ל. נח התחלה חדשה הוא, ללא כל קשר עם אלה שהיו לפניו. והמעיין היטב במנין הדורות שבין אדם לנח, יודע שאדם חי למעלה ממאה ושבעים שנה בימיו של נח, ואף חנוך ש"התהלך את האלקים", חי בימיו וכן מתושלח סבו, שהקב"ה עיכב בזכותו את המבול לשבעה ימי אבילותו - והתורה מעידה שלא היה המשך לכל אלה שקדמו לו.
"צדיק תמים היה בדורותיו" - הדורות הביאו אותו להיות "צדיק" והם שהביאו אותו להיות "תמים". דור המבול שההשחתה שלו היתה בדברים שבין אדם לחברו - "ותמלא הארץ חמס" - זה שהביא להיות צדיק בדברים שבין אדם לחברו ועל כן הדגישה התורה "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". ודור הפלגה, שתכנן לעלות למרום ולהלחם כביכול עם יוצר הכל - הוא שהביאו להיות תמים.
"זה ספר תולדות אדם" - אדם הראשון עם היותו יציר כפיו של הקב"ה, ולא רק זאת אלא: "בצלם אלקים עשה את האדם", החטא שחטא השפיע עליו כל כך שהשתדל להסתתר מאלקים אשר יצרו ואף מצאצאיו שהוליד. ודרכה של עבירה שהיא גוררת עבירה והדורות האחרונים הגיעו לידי כך ש"השחית כל בשר" - לא רק האדם. וזה שבנה את נח.
(התשס"ד)
"אלה" בלי וו החיבור, שונה מאלה שקדמו לו ולא נכלל עמהם, שהיו הדורות שלפניו מכעיסים בדברים שבין אדם לחברו יותר מאשר בדברים שבין אדם למקום, כי "מלאה הארץ חמס", על כן גם לא היתה כפרה להם עד שהקב"ה הביא עליהם מבול.
בשני תחומים על האדם להיות ישר כפי שהאלקים עשאו. בדברים שבין אדם למקום ובדברים שבין אדם לחברו. המקפיד על דברים שבין אדם לחברו - ראוי הוא לתואר צדיק, כנאמר אצל אברהם: "כי ידעתיו למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". והמקפיד להיות ישר בדברים שבין אדם למקום - ראוי לתואר תמים. כנאמר: התהלך לפני והיה תמים.
נח חי בשני תקופות, לפני המבול ואחריו. הדור שלפני המבול היה כאמור לקוי ביותר בדברים שבין אדם לחברו ואילו הדור שאחרי המבול, חיפש לעשות לעצמו שם ע"י מגדל שראשו מגיע לשמים, לעשות מלחמה עם צבא - מעלה.
שבחו של נח שלא הושפע מדורותיו. בדור המבול "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", ההדגשה על "צדיק", היחסים שבין אדם לחברו. ובדור הפלגה - "תמים" היה ולא היה לו חלק ונחלה עמהם. זהו שמציינת התורה: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". צדיק בדור המבול ותמים בדור הפלגה.
(התשמ"ז)
ב'
"אלה - "פסל את הראשונים" לפי דברי חז"ל. נח התחלה חדשה הוא, ללא כל קשר עם אלה שהיו לפניו. והמעיין היטב במנין הדורות שבין אדם לנח, יודע שאדם חי למעלה ממאה ושבעים שנה בימיו של נח, ואף חנוך ש"התהלך את האלקים", חי בימיו וכן מתושלח סבו, שהקב"ה עיכב בזכותו את המבול לשבעה ימי אבילותו - והתורה מעידה שלא היה המשך לכל אלה שקדמו לו.
"צדיק תמים היה בדורותיו" - הדורות הביאו אותו להיות "צדיק" והם שהביאו אותו להיות "תמים". דור המבול שההשחתה שלו היתה בדברים שבין אדם לחברו - "ותמלא הארץ חמס" - זה שהביא להיות צדיק בדברים שבין אדם לחברו ועל כן הדגישה התורה "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". ודור הפלגה, שתכנן לעלות למרום ולהלחם כביכול עם יוצר הכל - הוא שהביאו להיות תמים.
"זה ספר תולדות אדם" - אדם הראשון עם היותו יציר כפיו של הקב"ה, ולא רק זאת אלא: "בצלם אלקים עשה את האדם", החטא שחטא השפיע עליו כל כך שהשתדל להסתתר מאלקים אשר יצרו ואף מצאצאיו שהוליד. ודרכה של עבירה שהיא גוררת עבירה והדורות האחרונים הגיעו לידי כך ש"השחית כל בשר" - לא רק האדם. וזה שבנה את נח.
(התשס"ד)
חשק התורה וזהירות מביטולה
הרב אורן נזרית | תשרי תשפ"ג
מה יחסנו לאומות העולם?
פרשת נח
הרב אליהו ברין | ל' תשרי תשפ"ב

צדיק תמים
הרב דוד דב לבנון | תשס"ד

מנח עד אברהם
הרה"ג דוב ליאור | תשרי תשס"ט

הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ראש ישיבת כפר הרוא"ה וראש ישיבות בני עקיבא

"שמחו את ירושלים"
תשס"א

"- - - במדבר סיני באהל מועד"
התשנ"ב, התשנ"ט

"זמן מתן תורתנו"
תשנ"ג

"אלה מסעי בני ישראל"
תשנ"ב, תשנ"ה
דיני קדימה בברכות
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מי צריך את הערבה?
מהי אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איסור בשר וחלב
למה ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב
נוסח סדר טו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | ב בשבט תשס"ח

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

תפילת הודאה על הגשם
מהרבנות הראשית לישראל (חורף תשע"ג)
רבנים שונים
השלבים שבגאולה
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב'
הרב ש. יוסף וייצן | ח' שבט תשפ"ג
בלבולים בחיים
הרב מעוז שוקרון | תשפ"ג
דיני קדימה בברכות
הרב איתן מינקוב | שבט תשפ"ג
