ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
וברש"י - להנאתך ולטובתך. וצריך להבין א) מה ההנאה והטובה שבדבר ב) הן הדבר נחשב לנסיון, מה אם כן הנסיון בשעה שהובטחה הנאה וטובה.
עלינו להסביר דבר שלכאורה תמוהה. עד הציווי של הקב"ה לא מסרה לנו התורה כל פרט על אורחות חייו של אברהם והתנהגותו. על נח, לפני שהקב"ה פונה אליו, אנו מוצאים הסבר "ונח מצא חן" גם אם לא מוסבר לנו במה הוא מצא חן. ברם העמדת הדברים זה לעומת זה: "כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" מצד אחד "ונח מצא חן" מאידך. הדעת נותנת שכל אותו רע במעשה ובמחשבה - לא היה אצל נח. לא מצאנו שהתורה תגנה את דורו של אברהם ולא את השבחים של אברהם. מה שידוע לנו הוא מאגדות חז"ל על הדור ועל אברהם והמאבק שביניהם.
ונראה: גילויו של אברהם בא בעיקר בארץ ישראל וזהו אולי גם כלול בהבטחה: "אל הארץ אשר אראך", שם יראו את אברהם בכל גילויו ותפארתו. היות וכל היצירה היתה "בשביל ישראל שנקראו ראשית" שאברהם הוא הראשון ל"ראשית" זו. על כן לא ספרה התורה את שבחי אברהם עד בואו לארץ ישראל וגם כאן - מעשיו הם הם שבחו. וזהו לטובתו ולהנאתו, כי כאן גם יזכה להתגלויות אלקיות שחו"ל אינה יכולה ואינה מסוגלת לגילויים אלה.
עבור אברהם היה זה נסיון גדול. הוא שראה את עצמו כעפר ואפר, אינו מחפש כבוד וגדולה, האם עליו ללכת למקום שיזכה בו לפרסום? הן פרסומו הוא, ניגוד לדרכו לפרסם גדולת ה' וקטנות האדם.
(התשמ"ו)
ב'
גם הנסיון הראשון המפורש בתורה וגם הנסיון האחרון, היה על אברהם לנחש ולמצוא את היעד. בנסיון הראשון: "אל הארץ אשר אראך", בלי להגיד לו אם זה בצפון בדרום או במזרח, ובנסיון האחרון: "על אחד ההרים אשר אמר אליך". ואם בנסיון האחרון היתה "אמירה" בראיית ענן על ההר, דבר שרק אברהם ויצחק ראו ואילו ישמעאל ואליעזר לא ראו, מזה הבין אברהם שזהו המקום, בנסיון הראשון לא אמירה ולא ענן אלא משאלתו של אברהם, לפי דברי המדרש, היא היא שקבעה את המקום, הן כך תארו את הדבר רבותינו ז"ל: "ר' ירמיה אומר בשעה שהיה אבינו אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור וראה בני אדם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא חלקי בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמא של צור וראה בני אדם עסוקים בניכוש בשעת ניכוש, בעידור בשעת עידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת - אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" (ילקוט שמעוני, יב').
מי שהכתוב מעיד עליו: "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי", הבין יפה מאד, כי מה שהקב"ה אמר לאדם הראשון: "בזעת אפך תאכל לחם", איננה קללה ולא עונש, אלא צורך חיוני, אחרי שטעם טעמו של חטא - שלא יתדרדר יותר "טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון", היגיעה בתורה היא תבלין כנגד יצר הרע והיגיעה של עולם "בזעת אפך" משכחת אף היא עון. ועם כן במקום שחיים פוחזים - מקום עון הוא, מקום שעמלים בניכוש ועידור - יכולה להיות קדושה.
(התשנ"ה)
ג'- "לך לך מארצך"
גדול הנאמר באברהם ממה שנאמר בנח. הגם ששם הקדים שבחו פעמיים: "ונח מצא חן", "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ואילו אצל אברהם לא הכרזה על מציאות חן ולא פירוט ותיאור אישיותו, אבל איך אנו מזכירים יום יום בתפילתנו "אשר בחרת באברם הוצאת מאור כשדים", יש כאן "בחירה" והיא האומרת את הכל. "אשר תבחר". מאשר הוא זה שנבחר. גדול הוא לעין ערוך מזה שמצא חן.
מציאת חן, היא יחסית, מציאת חן היא ארעית, בחירה היא החלטית, בחירה היא נצחית. נח מצא חן וזכה לחסד אלוקי שניצל מהמבול לא רק הוא אלא גם בניו שלא כולם היו ראויים לכך, אולי מישום כך היה שבע רצון בחסד שנעשה עמו ולא ביקש חסד על דורו. אברהם, הוא היה מקור החסד נתן דעתו על בני דורו לזכותם ולקרבם ליוצרם ובוראם. דרש חסד מהקב"ה עבור כאלה שלא היו ראויים לחסד כי הם היו ההפך ממידה זו, על כן זכה ונבחר.
ה"לך לך מארצך" זוהי ההכרזה הגדולה ביותר, פירוט אישיותו הממצה "אשר בחרת באברהם", הוא הראוי לפלטין של מלך. למענו ולמען זרעו אחריו נברא העולם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - באברהם". עשרה דורות מאדם עד נח - לא בזכותם ולא למענם נברא העולם. עולם חסד יבנה, עשרה דורות מנח עד אברהם, עד בואו והתגלותו של יסוד החסד - אברהם - יסודו של עולם, על כן לך לך מארצך - למקום שממנו הושתת העולם.
(התשנ"ו)
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מי אתה עם ישראל?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
סודו החינוכי של חודש שבט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
