ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ומסביר רש"י שאין הכונה למאורעות בחייו של יצחק אלא לתודותיו "יעקב ועשו האמורים בפרשה" ולנו נראה שיש גם רעיון נוסף בדברים כי יש גם תולדות מבחינה רוחנית, במיוחד במה שנוגע לאברהם שהקב"ה שבחו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה'".
אין קורין אבות אלא לשלושה. כי על שלשה דברים העולם עומד וכל אחד מהאבות הנחיל לבאים אחריו אחד מהדברים, והחדיר אותו בהכרתם של בני האדם.
אברהם - יסוד החסד, יצחק - יסוד העבודה, יעקב - יסוד התורה, וגם הסבר מדויק, כי החסד קודם בטבע ובזמן לתורה שהיא הראשונית בחשיבותה וערכה. מי שחסרים לו התנאים הפיזיים, קשה לו להתרכז בעינינים הרוחניים = ערכיים. גם הנבואה אינה שורה מתוך עצבות.
אבהותו של אברהם, גילויי החסד שלו בצורתם ותכנם - הם שהולידו את אבהותו של יצחק. זה אב וגם זה אב. זה אב בדברים שבין אדם לחברו וזה אב בדברים שבין אדם למקום. זה ראשון בהבלטת = הדגשת החסדוזה ראשון בהדגשת העבודה. הגם שזה ינק מזה "אברהם הוליד את יצחק", אין ראשוניותו של אברהם פוגמת במאומה באבהותו = ראשוניותו של יצחק.
(התשנ"א)
ב'
שלאברהם נולד עוד בן - אין פלא, הן הוא כבר הוליד את ישמעאל, הפלא הגדול ששרה, אחרי בלותה בגיל תשעים ילדה, ואין כל ספק שהבריות דברו על כך, למה אם כן לא מדגישה התורה: "אשר ילדה שרה לאברהם" כדרך שהדגישה בקשר לישמעאל: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם".
ונראה שלא על הלידה הטבעית מדברת התורה אלא על הלידה הרוחנית. שלשה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו. הרכבו הגופני - חמישה חלקים מהאב וחמישה מהאם. הרכב כח החיים שבו: ראיית עין, שמיעת האוזן, כושר הדיבור, כח ההליכה וכו' - חלקו של הקב"ה, פרט ליראת שמים על זה נאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". בתחום זה השפעה רבה לאם או לאב.
אשר לישמעאל, גדולה היתה השפעתה של הגר, או מישום הרגשת התנשאות שבה: "ותקל גבירתה בעיניה", או מישום ששנות גידולו העיקרים היו בהיותו עם הגר יותר מאשר עם אברהם, ואת זה הבליטה התורה בציינה: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם", מה שאין כן יצחק, עליו אמר לו הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע", את כל כוחותיו הרוחניים, את כל הוויתו, השקיע אברהם ביצחק ולפיכך: "אברהם הוליד את יצחק", וקבע את דמותו הרוחנית, את קלסתר פניו שחכמת האדם מאירה בו.
(התשנ"ז)
ג'
שני דברים בפרשתנו שקשורים בצורה כלשהי זה בזה: הבכורה והברכה. בבכורה זכה עשיו: "ויצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שער ויקרא שמו עשיו". במה זכה לצאת ראשון - אולי מושרשת היתה בו האהבה לעולם הזה ולכל מה שהוא יכול להעניק. בברכות זכה יעקב - בזכות אהבתה של אימו וידה שהיתה תקיפה עליו. יצחק שאהב את עשיו "כי ציד בפיו" רצה לתת את הברכה לעשיו, והיא ברכת אברהם בקשר לירושת הארץ. וכך כתב הרמב"ן: "בעבור תברכך נפשי" - היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלוקים כי הוא הבכור".
הספיקות שהתעוררו בלבו של יצחק: "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" הוא שגרם לכך והברכות התקשרו לטל השמים ומשמני הארץ בהריחו את "ריח השדה שברכו אלוקים". ורק הודעתו של עשיו: "את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי" היא אשר זיכתה את יעקב, לקבל לפני צאתו לחרן, בשליחות אביו: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך יותר לרשתך את הארץ אשר נתן אלוקים לאברהם".
(התשס"א)
ד'
"ואלה תולדות יצחק - בן אברהם" ולעומתו "אלה תולדות יעקב - יוסף", אולי יש בזה הסבר, איך זה קרה שיעקב אשר גידל את בניו בבית לבן, יכול להתפאר, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" לא רק הוא אלא כל ביתו. כולו זרע אמת, ואילו יצחק רק שני בנים לו, והוא אינו יוצא מגבולות הארץ אשר עיני ה' עליה, רק אחד מהם הולך בדרכו ואילו השני - גרוע אולי מיושבי הארץ אתם הוא מתחתן ובונה את ביתו.
יצחק חי עם העבר, נשען על אביו אברהם, הוא הדואג לבנין ביתו של יצחק ושולח את עבדו זקן ביתו לקחת לו אשה, נשען הוא על אביו אברהם ומקוה שהבנים גדלים ע"י אברהם - ילמדו מדרכיו וילכו באורחותיו. אבל יעקב שהיה באמת יושב באהלים - אהלו של יצחק ואהלו של אברהם. גדל לתפארת ודאג לבנות את ביתו ועל כן אלה תולדות יעקב - יוסף, שאפילו כשפרש יוסף מבית אביו ונתגלגל לערות הארץ, למצרים - שמר שדמות דיוקנו תהיה כשל יעקב. אבל עשו בקושי גר באהלו של יצחק ונמשך לשדה, את אהלו של אברהם לא ביקר, ומה שלמד בשדה - "והוא עייף" משלשת הדברים שמצא בשדה.
(התשס"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
