ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"אלה תולדות יצחק"

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית תולדות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

התשנ"א, התשנ"ז, התשס"א, התשס"ג

"אלה תולדות יצחק"


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

א'
ומסביר רש"י שאין הכונה למאורעות בחייו של יצחק אלא לתודותיו "יעקב ועשו האמורים בפרשה" ולנו נראה שיש גם רעיון נוסף בדברים כי יש גם תולדות מבחינה רוחנית, במיוחד במה שנוגע לאברהם שהקב"ה שבחו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה'".
אין קורין אבות אלא לשלושה. כי על שלשה דברים העולם עומד וכל אחד מהאבות הנחיל לבאים אחריו אחד מהדברים, והחדיר אותו בהכרתם של בני האדם.
אברהם - יסוד החסד, יצחק - יסוד העבודה, יעקב - יסוד התורה, וגם הסבר מדויק, כי החסד קודם בטבע ובזמן לתורה שהיא הראשונית בחשיבותה וערכה. מי שחסרים לו התנאים הפיזיים, קשה לו להתרכז בעינינים הרוחניים = ערכיים. גם הנבואה אינה שורה מתוך עצבות.
אבהותו של אברהם, גילויי החסד שלו בצורתם ותכנם - הם שהולידו את אבהותו של יצחק. זה אב וגם זה אב. זה אב בדברים שבין אדם לחברו וזה אב בדברים שבין אדם למקום. זה ראשון בהבלטת = הדגשת החסדוזה ראשון בהדגשת העבודה. הגם שזה ינק מזה "אברהם הוליד את יצחק", אין ראשוניותו של אברהם פוגמת במאומה באבהותו = ראשוניותו של יצחק.
(התשנ"א)

ב'
שלאברהם נולד עוד בן - אין פלא, הן הוא כבר הוליד את ישמעאל, הפלא הגדול ששרה, אחרי בלותה בגיל תשעים ילדה, ואין כל ספק שהבריות דברו על כך, למה אם כן לא מדגישה התורה: "אשר ילדה שרה לאברהם" כדרך שהדגישה בקשר לישמעאל: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם".
ונראה שלא על הלידה הטבעית מדברת התורה אלא על הלידה הרוחנית. שלשה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו. הרכבו הגופני - חמישה חלקים מהאב וחמישה מהאם. הרכב כח החיים שבו: ראיית עין, שמיעת האוזן, כושר הדיבור, כח ההליכה וכו' - חלקו של הקב"ה, פרט ליראת שמים על זה נאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". בתחום זה השפעה רבה לאם או לאב.
אשר לישמעאל, גדולה היתה השפעתה של הגר, או מישום הרגשת התנשאות שבה: "ותקל גבירתה בעיניה", או מישום ששנות גידולו העיקרים היו בהיותו עם הגר יותר מאשר עם אברהם, ואת זה הבליטה התורה בציינה: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם", מה שאין כן יצחק, עליו אמר לו הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע", את כל כוחותיו הרוחניים, את כל הוויתו, השקיע אברהם ביצחק ולפיכך: "אברהם הוליד את יצחק", וקבע את דמותו הרוחנית, את קלסתר פניו שחכמת האדם מאירה בו.
(התשנ"ז)

ג'

שני דברים בפרשתנו שקשורים בצורה כלשהי זה בזה: הבכורה והברכה. בבכורה זכה עשיו: "ויצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שער ויקרא שמו עשיו". במה זכה לצאת ראשון - אולי מושרשת היתה בו האהבה לעולם הזה ולכל מה שהוא יכול להעניק. בברכות זכה יעקב - בזכות אהבתה של אימו וידה שהיתה תקיפה עליו. יצחק שאהב את עשיו "כי ציד בפיו" רצה לתת את הברכה לעשיו, והיא ברכת אברהם בקשר לירושת הארץ. וכך כתב הרמב"ן: "בעבור תברכך נפשי" - היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלוקים כי הוא הבכור".
הספיקות שהתעוררו בלבו של יצחק: "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" הוא שגרם לכך והברכות התקשרו לטל השמים ומשמני הארץ בהריחו את "ריח השדה שברכו אלוקים". ורק הודעתו של עשיו: "את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי" היא אשר זיכתה את יעקב, לקבל לפני צאתו לחרן, בשליחות אביו: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך יותר לרשתך את הארץ אשר נתן אלוקים לאברהם".
(התשס"א)

ד'
"ואלה תולדות יצחק - בן אברהם" ולעומתו "אלה תולדות יעקב - יוסף", אולי יש בזה הסבר, איך זה קרה שיעקב אשר גידל את בניו בבית לבן, יכול להתפאר, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" לא רק הוא אלא כל ביתו. כולו זרע אמת, ואילו יצחק רק שני בנים לו, והוא אינו יוצא מגבולות הארץ אשר עיני ה' עליה, רק אחד מהם הולך בדרכו ואילו השני - גרוע אולי מיושבי הארץ אתם הוא מתחתן ובונה את ביתו.
יצחק חי עם העבר, נשען על אביו אברהם, הוא הדואג לבנין ביתו של יצחק ושולח את עבדו זקן ביתו לקחת לו אשה, נשען הוא על אביו אברהם ומקוה שהבנים גדלים ע"י אברהם - ילמדו מדרכיו וילכו באורחותיו. אבל יעקב שהיה באמת יושב באהלים - אהלו של יצחק ואהלו של אברהם. גדל לתפארת ודאג לבנות את ביתו ועל כן אלה תולדות יעקב - יוסף, שאפילו כשפרש יוסף מבית אביו ונתגלגל לערות הארץ, למצרים - שמר שדמות דיוקנו תהיה כשל יעקב. אבל עשו בקושי גר באהלו של יצחק ונמשך לשדה, את אהלו של אברהם לא ביקר, ומה שלמד בשדה - "והוא עייף" משלשת הדברים שמצא בשדה.
(התשס"ג)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il