ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

וישב יעקב ... אלה תולדות יעקב יוסף"

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית וישב Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשמ"ח, תשנ"ז, תשס"ב

וישב יעקב ... אלה תולדות יעקב יוסף"


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל

א'
כל עוד היה יעקב גולה ממקומו, הקדיש תשומת לב שוה לכל בניו והדריכם להיות "עם לבדד". לאחר הברית עם לבן והתפייסות עם עשו, בהגיעו אל המנוחה, התחיל להקדיש תשומת לב מיוחדת ליוסף, למסור לו רובי תורתו.
הכלל הזה ש"הכל צפוי והרשות נתונה" מתבלט כאן ביותר. יעקב עשה מה שעשה מתוך הרגשה אישית בראותו ביוסף את הבן הנכסף, למען שאת אימו עבד שבע שנים הראשוות ושבע שנים השניות והם בעיניו כימים אחדים. עם הולדו, מוכן היה לצאת מחרן ללא כל רכוש, ולשוב לבית אביו, מבלי שידע מה מחשבותיו של עשו ויחסו אליו. הקב"ה - אצלו היה צפוי, קיום העצה העמוקה של "כי גר יהיה זרעך" וגלגל הדברים שיוסף ירד למצרים, עםמטען רוחני רב ביותר, שיוכל להחזיק מעמד במצרים, ערות הארץ, ולא להכשל בפיתוי הגדול ביותר.
יוסף זה שעשה מעשה נערות, סלסל בשערו, עמד בנסיון קשה בהיותו רחוק מבית אביו. אחיו הגדול ממנו, שחי במחיצתו של אבא, נכשל באלמנת בנו ללא פיתוי מצדה. מאין שאב יוסף הכוחות לעמוד בנסיון הפיתוי - המסירות ותשומת הלב המיוחדת שזכה לה מאביו והאבה שהעניק לו תוך כדי לימוד אתו. אכן הרשות נתונה אבחל הכל צפוי.
(התשמ"ח)


ב'
וברש"י: "אחרי שכתב לך יישובי עשיו ותולדותיו בדרך קצרה, פרט לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה, כל גלגולי סיבתם, לפי שהם חשובים לפני המקום". יתכן וסיבות שונות לחשיבות תולדותיו לפני המקום, אנו מתרשמים מפרט אחד שחשיבותו לדעתנו מרובה.
תולדותיו של עשיו - פירוד. תולדותיו של יעקב איחוד וליכוד. תולדותיו של עשיו פירוד, ולכן נוקטת התורה כשמדברת על עשיו: "נפשות ביתו", נפשות רבות, עולמות נפרדים, מלכויות שאחת מתנקשת בחברתה ואחת שונאת את חברתה.
תולדותיו של יעקב - איחוד! ועל כן התורה מתבטאת אח"כ: "כל הנפש אשר ליעקב" כאילו היתה זו נפש אחת. גם כשראובן לכאורה חטא, אין הוא נדחה ואין הוא פורש אלא נשאר דבוק לאחיו: "ויהיו בני יעקב שנים עשר", גם כשיהודה יורד מאחיו - הוא נשאר איתם רק מוותר על מרכזיותו, נוצר נתק בין יוסף והאחים "ולא יכלו דברו לשלום" ומכירתו לישמעאלים - הסוף כל כך מרגש, כל כך מחייב עיון מעמיק - איחודה וליכודה של המשפחה תוך דמעות גיל.
מותר לנו לאמר: המאמינים באחד, ימצאו מיד את המאחד והמלכד, גם אם יסתבכו וסבל רב יעבור עליהם, האמונה באחד ש"אין יחיד כי יחודו", והוא המסבב את הכל - יבואו בסופו של דבר לליכוד, לאחדות. כל פיצול, כל שנאה וקנאה, מקורו בחוסר אמונה באחד המיוחד.
(התשנ"ז)

ג'

כל המחנכים משתאים ומתפלאים בתמהון: איך הצליח יעקב אבינו לחנך ולגדל בן כמו יוסף אשר עברו עליו תלאות וסבל רב כל כך, ובכל זאת נשאר נאמן לדרך בו הדריכו אביו, עצם גידולו ללא אם מקטנותו, השנאה והקנאה של האחים ובמיוחד הזריקה לבור והמכירה לישמעאלים - איך כל זה לא גרם למשבר נפשי = אמוני!? ואף גם זאת: הוא שרגיל היה לפנק את עצמו: "עושה מעשה נערות, מסלסל בשערו", כשנעמד בפני נסיון של אפשרות פינוק = מיוחד ע"י גברת רמת "מעלה" שבידה להשפילו ולהעבידו מחד ומאידך, להעניק לו תענוגות שכל נער בגיל זה חומד אותם - איך ובאיזה כח התגבר ולא נכשל, הגם שודאי ידע מהו הסבל שעתיד לסבול מכך. אולי בפתיחת של הפרשה: "אלה תולדות יעקב - יוסף". אין כל ספק יעקב הקדיש תשומת לב לכל אחד מבניו ודאג לחינוכם, והדבר בא לידי ביטוי בדברים שאמר לכל אחד ואחד, לפני פטירתו. כל אחד ולפי דרכו טופל והודרך בבחינת: "חנוך לנער על פי דרכו", אבל תשומת לב מיוחדת הקדיש ליוסף, ועל כן עם הולדת יוסף רצה לעזוב את בית לבן, כדי שבגידולו לא יושפע מבית לבן אלא ייהנה מדמות סבו יצחק, "חכמת אדם תאיר פניו", ואם חז"ל הדגישו שקלסתר פניו של יוסף היה כקלסתר פניו של יעקב - הויי אומר שחכמת יעקב שבא לידי ביטוי כקלסתר פניו - הא גם אמל יוסף, אלה תולדות יעקב - יוסף".
(התשס"ב)
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il